מי מפקח על עברייני מין? הממשלה מתמהמהת
מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר הציג נתונים מדאיגים לפיהם מאות עברייני מין מסוכנים, רובם פדופילים, משתחררים בכל שנה מהכלא, אולם לממשלה אין תוכנית טובה לשיקום ולפיקוח. ומי שומר על ילדינו?
300 עברייני מין, רובם פדופילים מסוכנים, משתחררים מהכלא מדי שנה - ללא פיקוח. ומה עושה המדינה כדי למנוע מהם לחזור על מעלליהם ולאיים על סביבתם? בינתיים, כצפוי, גוררת רגליים. משרדי הרווחה, המשפטים והאוצר לא מסוגלים להסכים על חקיקה שתמסד את שיקום האסירים המסוכנים ותפקח עליהם בתהליך הגמילה.
תמונת המצב העגומה עלתה היום (ג') בוועדת חוקה, חוק ומשפט. שלושת נציגי המשרדים ספגו נזיפות קשות על הסחבת מפי יושב ראש הוועדה, ח"כ מנחם בן-ששון (קדימה).
סבלנותו של בן-ששון פקעה בעקבות הנתונים המצמררים שסיפק מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר, שלמה בקיש: 300 עברייני מין המשתחררים מדי שנה מהווים רבע ממספר האסירים המרצים את עונשם על עבירות מין. 200 משתחררים שחרור מלא ו-100 בשחרור מוקדם, אחרי שריצו שני שלישים מתקופת המאסר. עוד עולה מהנתונים כי מתוך 300 המשוחררים, 200 מאובחנים ברמת סיכון בינונית עד גבוהה, כאשר 100 הם בעלי פוטנציאל לשיקום.
כדי לתת להם את הטיפול הראוי, שיפחית את הסכנה הנשקפת מהם לסביבתם, ובעיקר לילדים מהחוג הרחב של הפדופילים שביניהם, יש צורך להכין עבורם תוכניות שיקום. הטיפול שמציעה הרשות ל-100 עברייני מין מועדים כולל שיקום בהוסטל, מרכז יום ושש קבוצות טיפוליות בעלות שנתית של 4.2 מיליון שקל. אולם, הטיפול המתחייב ל-200 עברייני המין הנותרים - כלל הוזכר.
הכוונות טובות, הביצוע מדאיג
בהיעדר יוזמה ממשלתית כלשהי הועלו באחרונה שתי הצעות חוק פרטיות שהגיעו לשולחן הוועדה. הצעה אחת, לתיקון חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין, שהוגשה על ידי ח"כ מיכאל איתן (ליכוד), מבקשת להסדיר את השיקום המניעתי. הצע נוספת, המכונה "חוק המלחמה בפדופיליה", הוגשה על ידי יו"ר הקואליציה, ח"כ אלי אפללו (קדימה).
הצעתו של ח"כ איתן נועדה להשלים את החוק הראשי שהתקבל לפני כשנתיים. הממשלה תמכה בשתי ההצעות בקריאה הטרומית, בתנאי שהיוזמים יתאמו עימה את המשך החקיקה. הממשלה אף החלה להשלים את פרק השיקום המניעתי, אבל בינתיים לא גיבשה אפילו טיוטה מוסכמת לקבלת הערות.
על פי מידע מוקדם וחישוביו של יו"ר הוועדה, בן-ששון, הטיוטה הרשמית אמורה היתה לחזור מזמן לטיפול משרד המשפטים לניסוח הצעת החוק. בן-ששון שאל את נציגי משרדי הרווחה, המשפטים והאוצר לפשר העיכוב, אך אלה התחמקו מתשובה מחייבת וגלגלו את האחריות מאחד לשני. נציג הרווחה טען שהטיוטה למעשה מוכנה ורק ממתימה לאוצר שיחתום. האוצר גלגל את הכדור ממנו והלאה.
בתגובה החליט בן-ששון החליט לקדם את הצעות החוק הפרטיות כאילו אין הצעה ממשלתית. בשלב ראשון הוסכם למזג את שתיהן לנוסח משולב, שיעלה בקרוב לקריאה ראשונה. לאחר מכן, החל דיון מקצועי ראשוני על שיקום עברייני המין והתועלת שתצמח מהטיפולים המוצעים.
התכנית עצמה רחבה ואמורה להקיף לא רק את האסירים לשעבר, אלא גם מקרים בהם אובחנו סטיות מיניות אצל אנשים שכלל לא הסתבכו עם החוק. הצעת אפללו נגד הפדופילים שונה מהתכנית המפורטת של השיקום המניעתי שבהצעת איתן, אשר פועל על החלקים הפסיכולוגיים וההתנהגותיים של עבריין המין ומעניק לו כלים לשלוט בגירויים המתפרצים. אפללו מציע טיפול תרופתי ורישום העבריינים במאגר מידע פתוח לציבור שיוכל לאתר אותם ולהיזהר מפניהם. זאת, אם יסרבו להיכנס לטיפול סגור. הנוסח המשולב יחייב גיבוש תורת שיקום מורכבת. הכוונות טובות, אך הביצוע בינתיים איטי ומדאיג.
