מדריך: איך להפסיק את נשיכות הגור?

כיצד להתמודד עם הנשיכות?

תרגול הנשיכה כאמור הוא חשוב מאוד, אך הוא צריך להתרחש בצורה מודעת. לעתים בני הבית "מתגרים" בגור החדש ומעודדים אותו לנשוך מבלי להיות מודעים לכך. גורים (וכלבים בוגרים) אוהבים תנועה - יד מתנפנפת או רגל מתנדנדת הן גירוי מפתה. מדובר בגירוי הפונה ליצר הציד הקיים בכל כלב.

אם אינכם ערוכים לתרגל את עיכוב יצר הנשיכה, הקפידו להפוך את איברי גופכם ל"לא מעניינים" עבור הגור ע"י שמירה על סטטיות - רגל אשר מונחת יציבה על הרצפה היא פחות מגרה. יד שאינה מתנפנפת אל מול פני הכלב היא משעממת. הציעו תמיד משחק חלופי שיאפשר לגור לפרוק את הצורך לנשוך, לצוד ולהתעסק עם שיניו.

ילדים ונשיכות

ילדים קטנים הם מושא נשיכות אהוב ומגרה עבור רוב הגורים. הם רצים, קופצים ובכלל נוטים לנוע בזריזות. לרוב, הילדים הם הסובלים העיקריים מנשיכות הגורים. לילדים אין יכולת להתמודד עם נשיכות אלו. על כן אין להשאיר את הגור והילדים ללא השגחה והכוונה מצד מבוגר.

הפרדה נבונה

על מנת שהגור יתפתח בצורה התנהגותית תקינה חשוב לאפשר לו להמצא בחברת אמו ואחיו עד גיל שישה שבועות לפחות (רצוי להפריד בין גיל שישה לשמונה שבועות).

אם הגור שלכם הופרד לפני הזמן, או נדמה לכם שהוא נושך אתכם ביתר שאת – מומלץ להתייעץ עם מטפל התנהגותי על מנת לאבחן האם מדובר בהתנהגות תקינה או חריגה, ובהתאם לכך יושמו הדגשים המתאימים לכם.

גם לאחר ההפרדה חשוב להביא את הגור במגע עם גורים אחרים ועם מגוון רחב של אנשים כדי להמשיך לתרגל את עיכוב הנשיכה.

• יש לכם שאלות בנושאי חינוך גורים וכלבים? נגה רונן עונה לכם בבלוג "שאלות חיות"