סטירה לפנים
הרומאן הקאטאלני "כיכר היהלום", המביא את סיפורה של אישה ההולכת ונמחקת תחת דורסנותו של בעלה, מותיר את הקורא מסוחרר. ויותר מזה: הוא ישנה את האופן שבו תחשבו על ספרות
אם יש דרך להגדיר ספר טוב, זהו בעיניי ספר שלא מהסס לתת לקורא סטירה. ולא רק מטאפורית, אלא פיסית ממש: ספר שהקריאה בו משאירה את הקורא מסוחרר, המום, עם לחיים חמות מהתרגשות. כזה הוא ספרה של מרסה רודורֵדָה, "כיכר היהלום", הראשון מבין ספריה המתורגם לעברית. במשך היומיים שביליתי איתו הייתי נרעש, חסר מנוחה ורדוף בידי קולומטה, גיבורתו הבלתי-נשכחת. בכל פעם שהנחתי אותו מידיי לא רציתי אלא לשוב לקריאה.
קולומטה, אישה צעירה העובדת בחנות ממתקים בברצלונה וחיה בצל אב מנוכר ושתקן, פוגשת גבר בשם קימט, ונישאת לו אחרי תקופת חיזור קצרה. היענותה המהירה לקימט, אף שאינה נמשכת אליו במיוחד (עיניו מזכירות לה עיני קוף, ומאוחר יותר עיני עכבר), מכינה את הקרקע לדפוס שיאפיין את ההמשך: קולומטה תימחק כמעט לגמרי תחת דורסנותו של בעלה.
קימט מתגלה כמניפולטיבי, קנאי ואנוכי, והשפעתו על קולומטה תהיה כמעט הרסנית. אי אפשר לשכוח, לדוגמה, את המרדף שלו אחריה בערב היכרותם: קימט רץ אחרי קולומטה הנמלטת מפניו כחיה מפני צייד, וקורא אחריה בקולי קולות כדי שתעצור לפני שמישהו ”יגנוב“ אותה ממנו. מבוכתה של קולומטה מגיעה לשיאה כשבמהלך הריצה נקרעת התחתונית שלה - שהודקה יתר על המידה - וצונחת לאדמה תחתיה.
למן הרגע הזה, שבו מושפלת קולומטה בפני קימט ויתר הסובבים, הוא ישלוט בה שליטה מלאה. הוא יקבע כי עליה לעזוב את ארוסה הקודם ולהתחתן עימו, ואף יקבע את מועד חתונתם, ומתי עליהם להביא לעולם ילדים. היא תממש את רצונו, ולא מפני שאין לה רצון משלה: יש לה, ואנו הקוראים מודעים לו; אבל לרצונה אין משקל במציאות של הרומאן הזה.
היונים משתלטים על הכל
למעשה, יתגלה, שמה כלל אינו קולומטה, אלא נטליה. קולומטה הוא השם שבוחר לה קימט כשהוא פוגש אותה, והיא נושאת אותו בלית ברירה. "קולומטה", שמשמעותו ”נערת היונים“, מטרים את שיעבודה לחלומו של בעלה לטפח חוות יונים בביתם המשותף: קימט מגדל בבית ובגג יונים שעד מהרה מתרבות מאוד ומשתלטות על השטח כולו, וקולומטה נאלצת לטפל בהן ולנקות אחריהן. עד כדי כך, שהיא הולכת ומאבדת מאנושיותה, ומתחילה ללבוש את מאפייניהן של היונים: היא מריחה את סירחונן בעורה ובשערה, ובסופו של דבר כמעט שאינה מסוגלת לשמוע דבר פרט לקולותיהן.
לא בכדי, כנראה, נפתח היומן הזה בסיפור על מות אמה של קולומטה. אובדן האם, הדמות הנשית החשובה היחידה בחייה כילדה וכנערה, חורץ את גורלה ומכתיב לה חיים של היענות לצורכי אחרים. העובדה שאותם אחרים הם בדרך כלל גברים היא כמובן משמעותית, אבל קולומטה נתונה גם למרותן של שתיים מהנשים ברומאן: מעסיקתה הקרה והנצלנית ושכנתה, הגברת אנריקטה, שעל סמך עצותיה המפוקפקות היא מחליטה החלטות מרחיקות לכת.
מרסה רודורֵדָה, ילידת ברצלונה כמו גיבורת הרומאן הזה, נחשבת לסופרת הקטלאנית הגדולה במאה ה-20. ”כיכר היהלום“, שנכתב ב-1962, הוא הספר המתורגם ביותר בספרות הקטלאנית של אותה מאה. תרגומו של רמי סערי, שהוא אחד האחרונים בסדרת תרגומי המופת שלו מספרות ספרד, עושה צדק עם היצירה החשובה הזאת. הסיפור של קולומטה יוצא תחת ידיו בעברית מטלטלת, מדויקת להפליא, שעוקבת בנאמנות אחרי התזמון הדרמתי של הרומאן ונופחת בו חיים וצבע.
רק על מעטים מהספרים שרואים אור בימינו אפשר לומר שהם מצוינים ממש. אבל ”כיכר היהלום“ נמנה על קבוצה קטנה אף יותר, של ספרים שהמפגש אתם משאיר על הקורא חותם שיעצב את טעמו הספרותי וישנה את האופן שבו הוא תופש ספרות טובה. לכן קבלו המלצה שאזהרה בצדה: ”כיכר היהלום“ הוא ספר יוצא מן הכלל, שאחרי הקריאה בו לעולם לא תחשבו על ספרות באותו אופן.
לפנייה לכתב/ת 
