פעמיים כמעט פספסתי אותו בגלל השטויות שלי
מיכאל נדלק על התמונה שלי עם מעיל העור, אבל כשדיברנו בטלפון לא היתה לי סבלנות למבטא הצרפתי הכבד שלו. בפעם אחרת דחיתי אותו בגלל דייט עם מישהו אחר מהאתר. לקח לי זמן להתעשת, ומזל שהוא נתן לי צ'אנס נוסף למרות הכל
בפרופיל שלי באתר היתה לי איזו תמונה במעיל עור שמשכה את תשומת ליבו של מיכאל משום מה, והוא פנה אלי. התמונה שלו מצאה חן בעיניי, אז שלחתי לו את מספר הטלפון שלי.
הוא התקשר כעבור כמה ימים. השיחה הראשונה היתה קשה ולא זרמה. הוא ביישן, בעוד שאני "מהירה". לא היתה לי סבלנות לעברית שלו ולמבטא הצרפתי הכבד (התברר שהוא עולה חדש ישן מבלגיה), אז אמרתי לו שאני עסוקה ואחזור אליו. מובן שלא חזרתי - באותה תקופה הייתי אלופה בפסילת בחורים על שטויות. מבטא, אין לו טלויזיה בבית ועוד כהנה וכהנה.
לאחר כמה שבועות, היתה לי תקופת יובש של פניות באתר, אז דפדפתי אחורה בפניות ונזכרתי בו. שלחתי לו הודעה בסגנון "מצטערת שלא החזרתי טלפון, בוא ננסה שוב", הוא החזיר לי הודעה שהוא פגש מישהי חמודה והתחיל לצאת איתה ואיחל לי בהצלחה.
מיותר לציין את תחושת ההחמצה שהרגשתי. חשבתי שאולי כבר הפסדתי אותו, ואני ממש ממש לא אוהבת להפסיד.
לאחר כמה שבועות נוספים, שמתי לב שהוא און-ליין באתר ושלחתי לו הודעה מתגרה: "אני מבינה שאתה כבר לא נפגש עם החמודה ההיא...." ומכאן התפתחה שוב שיחה והוא ביקש שוב את הטלפון שלי.
הוא התקשר, היתה "קשה שיחה", היה לי קשה להבין אותו עם המבטא והנימוס הבלגי שלו לא עמד בקנה מידה אחד עם ה"תקתקנות" הישראלית שלי. אז מהר מאוד איבדתי שוב את סבלנותי ואמרתי לו: "תשמע, זה לא אתה, זה אני... קשה לי עם המבטא ועם העברית שלך ולא נראה לי שנוכל להסתדר... בלה בלה בלה" ונפרדנו לשלום.
כשחזרתי ל-JDate לתור אחר ה"קורבן" הבא חיכתה לי הודעה ממנו. הוא כתב לי שהוא נורא מצטער שבחרתי לפסול אותו בדרך כל כך אגרסיבית, שהעברית שלו הרבה יותר טובה ממה שאני חושבת ושחבל מאוד שזו התגובה שלי, כי כבר הרבה מאוד זמן הוא רוצה לפגוש אותי (התמונה במעיל העור... זוכרים?)
משהו בהודעה ההיא שלו גרם לי להתרכך. כמה ימים לאחר מכן התקשרתי אליו. הפעם ניהלנו מראש שיחה קצרה וקבענו להיפגש למחרת בערב.
למחרת, התקשר אליי בחור אחר שמאוד רציתי לראות, וחשבתי שאם מיכאל כל כך רוצה לראות אותי, הוא יחכה עוד יום-יומיים. אז ביטלתי לו את הדייט שעתיים לפני השעה שקבענו. תירצתי את זה בעבודה מול לקוח מחו"ל שמחייבת אותי ל"לילה לבן" ועוד כל מיני זיבולי שכל.
חברה בעבודה הזהירה אותו מפני בחורות כמוני
הפגישה עם הבחור השני היתה בסופו של דבר מאכזבת מאוד, ובהחלט הצטערתי שביטלי בגללה את הפגישה עם מיכאל. למחרת התקשרתי למיכאל. להתנצל שוב ובעיקר לקבוע פגישה חדשה. הוא מצידו כבר סיפר עליי לחברה מהעבודה, שהזהירה אותו מפני בחורות כמוני שמג'נגלות בין בחורים ואמרה לו שלא כדאי לו להיפגש איתי גם אם עכשיו אתחנן.
וכך, לאחר שקיבל את התנצלותי על ביטול הדייט, הוא הסביר לי שאם לא יצא לנו להיפגש עד עכשיו נראה שבכל זאת יש משהו בזה שאנחנו לא צריכים להיפגש ואיחל לי בהצלחה.
בנקודה הזו כמעט נשברתי. הוא? יסרב לי? נהייתי נופת צופים, התנצלתי שוב ושוב והבטחתי להיות הרבה יותר נחמדה בפגישה וסבלנית כלפי העברית שלו. החינוך האירופי בסוף עשה את שלו, והוא הסכים לצ'אנס נוסף.
אתם מבינים??? כבר פעמיים כמעט פספסתי אותו, את הבחור שחיכיתי לו כל חיי... פעם אחת בגלל תירוץ עלוב (מבטא כבד) ובפעם השניה בגלל "סחרור דייטים" עלוב.
באותו ערב, נפגשנו סוף סוף בפעם הראשונה. 12 ביולי 2006, הערב הראשון של המלחמה. אני, שכבר הייתי שבעת דייטים ובתי קפה, הצעתי פשוט את השדרה שמתחת לבית שלי. סיכמנו מראש שאנחנו מגיעים "במדי ב'", וכך ירדתי לשדרה בטרנינג ובכפכפים... ישבנו כל הדייט בשדרה והצטיידנו בשתייה ובמבה בפיצוציה שממול העברית של מיכאל באמת היתה יותר טובה פנים אל פנים, והחיוך והצחוק הענק שלו חיפו על המבטא, שבינתיים כל כך למדתי לאהוב.
זה היה לפני כשנה וחצי. באוקטובר התחתנו, ואנחנו מצפים לתינוקת באפריל.
- גם אתם רוצים הזדמנות למצוא אהבה? הקליקו כאן
מחר ובמשך השבועיים הבאים יתפרסמו עוד שישה סיפורי היכרות באינטרנט, ובסוף יוצגו כולם לבחירת הגולשים.
הפרס הגדול לזוג הזוכה: שני לילות וארוחת בוקר במלון "אגמים ישרוטל". הפרס השני: קורס ריקוד פרטי מתנת סטודיו "קצב הלב". חמשת המובילים יקבלו גם אלבום תמונות עם סיפורם האישי ומנוי להעברת האהבה הלאה - מתנות מ-JDate.
סיפורי "נפלנו ברשת"
לפנייה לכתב/ת 
