תביעה נגד צבר: מחייבת בשער דולר גבוה מהמותר
בקשה לייצוגית בהיקף 15.7 מיליון שקלים הוגשה נגד החברה, כשהטענה היא ששער הדולר שגובה החברה בגין עסקאות אינו משקף את הוראת החוק וגבוה מהמותר
לבית המשפט המחוזי הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית בגובה 15.7 מיליון שקלים נגד צבר תיירות נופש ואירועים, בטענה כי היא גובה שער דולר גבוה מהמותר בחיוב עבור חופשות ששיווקה.
שער הדולר לפיו הייתה צבר אמורה לחייב את כרטיס האשראי, נטען בתביעה, הינו 'שער מכירה להעברות והמחאות' שמשקף את השער האחרון של יום העסקים הקודם. השער לפיו יש לחשב את העסקאות הינו השער הנמוך ביותר המפורסם בעיתון, נטען, או לחילופין השער הממוצע של שלושת הבנקים הגדולים בישראל: הפועלים, לאומי ודיסקונט. בפועל, השער שחוייב גבוה משני החלופות שנזכרו.
שי ויסמן, התובע, באמצעות עורכי הדין שלומי הס ויצחק אהרונוב, הזמין חופשה לפראג בדצמבר 2007. החיוב של העסקה הראה כי צבר גבתה את התשלום לפי שער דולר של 4.01 שקל לדולר. גם לפי חישוב ממוצע של הדולר באותה העת, טוען ויסמן, נגבו ממנו 51.4 שקל ביתר על העסקה.
המחיר השיקלי שצבר אמורה לגבות מהצרכן, נטען "מוגדר ובלתי ניתן להתנייה". המחיר השיקלי הינו הסכום הדולרי, כשהוא מוכפל בשער החליפין של העברות והמחאות–מכירה, שנקבע בסוף יום העסקים שקדם למועד התשלום. הסכום שנגבה, טוען ויסמן, אינו משקף הוראה זו וכנראה משקף את "שער מזומנים" שאינו השער הנכון והמותר לשימוש.
סכום התביעה, הודגש, הוא אומדנא בלבד כיוון שכמות העסקאות והיקפן לא נמצא בידי התובע. התובע מעריך כי צבר גבתה גביית יתר בשיעור זהה או דומה מלקוחותיה האחרים, ב-1% בקירוב מכלל עיסקאות חו"ל, סכום של כ-15.7 מיליון שקל. טרם הוגש כתב הגנה.
לפנייה לכתב/ת 
