עבודה ערבית: במועצה המעורבת למדו עוד שפה

אזרחים ערבים שנתקלים בקשיי שפה כנראה לא קוראים את הידיעה הזו, אבל ניתן לבשר להם על ניצנים של תקווה: במועצה האזורית מנשה אמרו 'כן' לפרויקט ראשון מסוגו, ללימוד השפה הערבית בקרב עובדי רשויות בהן מתגוררת אוכלוסייה מעורבת. הפרויקט, יוזמה של קרן אברהם לקידום שוויון יהודי-ערבי וחיים משותפים בישראל, נחל הצלחה רבה, ועתיד לעבור לרשויות נוספות.

"שפה היא כמו נשמה - אם אתה מבין את השפה, אתה יכול להבין את האדם הנמצא מולך הרבה יותר טוב", אמר משה אוזן, מזכיר המועצה האזורית מנשה, שבתחומיה מתגוררים 3,000 תושבים ערבים.

 בבואם למועצה, הם נתקלו לא פעם בבעיה של הבנת השפה והתרבות. "אם העובד הסוציאלי שדובר ערבית לא נמצא, יש בעיה", מוסיף אוזן. קשיים דומים נרשמו גם במחלקות אחרות.

לקורס נרשמו 25 מעובדי המועצה, שמלבד השפה הערבית למדו גם על התרבות והמנהגים. "לא פעם זו לא רק השפה, אלא גם ההבנה שמולך ניצב אדם שאינו צבר, והקודים ההתנהגותיים שלו מוּנעים ממתן כבוד", אומר סגן ראש המועצה.

"בלי ערבית - כמו ללכת על רגל אחת"

בקרן אברהם בוחנים לאורך השנים את הצרכים הבסיסיים לחיים משותפים בערים מעורבות. "במדינת ישראל יש לכאורה חמש ערים מעורבות (רמלה, לוד, חיפה, עכו ויפו - ש.ר.א), אך המציאות היא שיותר ויותר ערים בישראל הופכות למעורבות עם השנים", אמר מנכ"ל הקרן, אמנון בארי סוליציאנו.

בנוסף לערים ישנן גם רשויות רבות שבתחום השיפוט שלהן נמצאים גם ישובים ערבים, דוגמת המועצות האזוריות משגב, נגב, גלבוע ומנשה. "לכאורה התושבים הערבים במדינה דוברים עברית, אז למה ללמוד ערבית?",

 שואל סוליציאנו וגם עונה: "כי לימוד השפה מוביל לשינוי עמדות ושינוי תפיסה. בנוסף, לא כל האוכלוסיה דוברת עברית - ישנם גם זקנים וילדים שמתקשים". 

הקורס במועצת מנשה מסתיים, ולקרן אברהם כבר הגיעו פניות מרשויות נוספות. בתוך כך, למועצה פנו עובדי רשויות שונות שאינם מוגדרים 'עובדי מועצה', וביקשו גם הם ללמוד ערבית. "אי אפשר לגור בפתחו של ואדי-ערה מבלי לדעת ערבית, זה כמו ללכת על רגל אחת", אמר סגן ראש המועצה אוזן, והביע תקווה כי בקרוב ייפתחו קורסים נוספים.