עושים צחוק מהמגילה

איך יודעים שמרדכי אהב לשחק כדורגל? כתוב: "ומרדכי יושב בשער המלך". ואיך יודעים שבשושן הבירה היה רק מתקן שירותים ציבוריים אחד? כתוב: "ויתאפק המן". כולם מכירים את הבדיחות הנדושות על מגילת אסתר, אבל כיאה לעם שעשה קריירה מהומור (בעיקר עצמי) - מתברר שיש עוד התחכמויות וחידודים רבים.

במשך מאות שנים נכתבו ונאמרו קטעי הומור תורני על פורים, ולאחרונה החליט פרופ' דב גולדברגר לקבץ את הנבחרים שבהם למגילת אסתר חדשה - עם פירוש מחויך. במקביל לדרשות ההומריסטיות, מאוירת המגילה בקריקטורות הממחישות חלק מהפסוקים בנימה משועשעת.

"אם על המלך טוב"‏ (באדיבות הוצאת בית-אל)

1

2

3

4

5

6

7

אז כיצד ידעו היהודים שהמלך אחשורוש היה טיפש? נו, כתוב בפסוק שרצפת גינת ביתן המלך היתה עשויה "בַּהַט–וָשֵׁשׁ–וְדַר וְסֹחָרֶת" (א', 6) - ונשאלת השאלה: הייתכן שלא פחד מפני גנבים? התשובה היא "לא", נוכח הפתגם הידוע: "אבן שהטיל אותה שוטה, אין עשרה חכמים יכולים להוציאה". 

בעוד אחשורוש היה טיפש, המן זכה לכינוי "רשע" - שאפילו פרעה ואנטיוכוס לא זכו לו. למה? הנה ההסבר: המן רצה להרוג את כל היהודים, וראוי שהיה בוחר לשם כך את יום תשעה באב, שהוא ממילא יום אבל. אבל מה הוא עשה? גזר להרוג את כל היהודים בפורים ולהשבית את השמחה. אין לך רשעות גדולה מזו.

ישנם גם דברים שכנראה לא משתנים לעולם. הנה מה שמסביר רבי בריש מייזלש על הפסוק "ַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים" (א', 13). מי הם יֹדְעֵי הָעִתִּים? אלה הדיפלומטים והפוליטיקאים, שמשנים את דעותיהם והשקפותיהם מעת לעת, ומסתגלים בכל עת למצב החדש, הכול לפי משב הרוח.

נוח אנטישמי?!

כמובן שבהומור היהודי לא נפקד מקומם של עניינים שבצניעות. והנה פרשנות מקורית על שכרו של חרבונה, שהציע לתלות את המן על העץ שהכין למרדכי: בתחילה הוא מוזכר כסריס, שנאמר: "ויַֹּאמֶר חַרְבוֹנ הָ אֶחָד מִן–הַסָּרִיסִים", ולאחר מכן

נכתב בפזמון של שושנת יעקב "וגם חרבונה זכור לטוב", כלומר הוא נעשה לזכר (גבר)-טוב.

ולסיום, אורח מספר בראשית, שנחת לפירוש המגילה. יש אומרים שנוח מימי המבול היה אנטישמי. מניין? כתוב בפרק ט, 16: "ונְוֹחַ מֵאֹיבְֵיהֶם".

המגילה החדשה תצטרף לשני כרכי הספר "ונהפוך הוא", בעריכת פרופ' גולדברגר ובהוצאת בית אל, העוסקים בתיעוד ושימור ההומור התורני על חג הפורים.