כמכשיר שהפך לחלק מנוף חיינו, המחשב נתפש לעיתים כיישות בעלת רצון משלה. פעמים רבות אנו שומעים מאנשים תלונות על המחשב שלהם שאכזב אותם, קרס ברגע קריטי או סתם "עשה להם דווקא".
אנחנו מנהלים מערכת יחסים מורכבת וגדושה ברגשות עם המחשב שלנו. הוא מצידו מתקשר איתנו בעזרת חלונות קופצים ותיבות דו שיח. השפה לרוב ישירה, יבשה וקורקטית. לעיתים המחשב מתריע, לפעמים נוזף, לפרקים הוא אף מתנצל ולא אחת הוא פשוט מוותר וקורס ללא סיבה ממשית הנראית לעין.
אנחנו, המשתמשים, נוטים לפעמים לפרש את ההודעות שמטיח בנו המחשב כחלק מתיאוריית קונספירציה מרושעת שכל כוונתה היא להוציא אותנו מדעתנו, או לפחות לשכנע אותנו לצ'פר את המחשב שלנו בעוד זיכרון.
במסלול לימודי הפסיכולוגיה של מחשבים, שנה א', במסגרת הקורס לפענוח סימני מצוקה, אפשר ללמוד להכיר את השיטות השונות שבהן מנסה המחשב האישי
שלנו לתקשר, ומועצת הגדולים במחשוב היו נותנים בהן סימנים.
בחלונות קופצים אלו מבקש המחשב את תשומת ליבך. יתכן ואתה טרוד באותו רגע במשהו מאוד חשוב, כגון התעדכנות על מצבה הנפשי של בריטני ספירס, או כתיבת טוקבקי נאצה נגד דן מהישרדות. אבל למחשב דחוף לומר לך משהו. ממש עכשיו. זה לא סובל דיחוי וזה ייקח רק שנייה. זה תמיד מתחיל היסטרי. עצור! הודעה חשובה! ואז ממשיך למשהו כמו: יש לך כמה אייקונים שלא השתמשת בהם לאחרונה. אולי ננקה אותם?
לכל כישלון יש אבא ולרוב המחשב ינסה לתלות את סיבות הכישלון בך. לעיתים יהיה לו תירוץ מקורי, אך לרוב הוא לא יחשוב שהוא חייב לך הסבר. לרוב אלו הודעות פולניות שמעבירות בין השורות את המסר: התעקשתם? לחצתם עלי? עשיתי מה שרציתם. זה לא הצליח. מרוצים? עכשיו תבינו לבד, תפנימו ותבטיחו לא לעשות זאת שוב.
חבוב פקודה זו פקודה! לא מצאת? כנראה שלא חיפשת טוב!
נימוס הוא ערך עליון, בייחוד אם המחשב הולך להנחית עליך מכה ניצחת. מחקרים שנערכו לאחרונה מראים שככל שההתנצלות הראשונית קצרה יותר, כך גודל הנזק הבלתי הפיך שנגרם לעבודתכם.
המחשב מכיר אתכם. הוא יודע שברוב המקרים אתם מנפנפים את ניסיונותיו לתקשר בהינף עכבר. מה לעשות? גם מכשירים עלולים לאבד עשתונות, ואז לנקוט בשפה היסטרית ובנימה דחופה שמרמזת על כך שהעולם עומד להתפוצץ בכל רגע, אלא אם תענו להודעה.
בדיוק כשתרצו להעתיק תיקיה תמימה, לצרוב תקליטור לגיבוי או לקרוא מייל תמים, יחליט המחשב שלכם שהפעולה הזו גדולה עליו, ויודיע לכם בארשת חשיבות, כי לפי חישוביו הפעולה תסתיים, כשהילדים שלכם ישתחררו מהצבא.
כבר מקדמת דנא, נקבעה מטרתו העיקרית של המחשב והיא לערער את הביטחון העצמי של המשתמש. עיכובים קטנים, קפיאה פה ושם, איטיות מעצבנת הן תופעות נפוצות, אולם עיקר נשקו של התפלץ בדרך לאשפוז כפוי של המשתמש שלו, הוא הקפצת חלונות אזהרה, ותיבות שיחה עמוסות שאלות טורדניות במסווה תמים. בראש הפירמידה ניצבות התיבות עם שלושת המילים המקפיאות "האם אתה בטוח?" (Are You Sure)? ומעט אחריהן "האם אתה באמת רוצה?" (Do you really want?).
הפח הזה שווה לזבל!
נטישת ילדים היא פעולה שלא ניתן להתחרט עליה
כמו בני אדם, גם המחשבים שלנו. אחרי ליל הוללות של גלישה באתרים שובבים, שעות של רינדור תלת-ממדי או סתם כי הודלקו על צד שמאל, המחשבים האפופים יתחילו להפציץ ברצף חלונות שגיאה, סירוב לבצע פעולות פשוטות ואיטיות מייגעת. המחשב יודיע בשמחה על כל מציאה מוצלחת של טעות או שגיאה. בסוף אתה נשבר ופשוט מאתחל את המחשב.
מן הידועות היא שמתכנתים לא ממש ניחנו בחוש הומור משובח. ומכיוון שהמחשב נברא בצלמם ובדמותם, נגזר עלינו לסבול מהופעות סטנד אפ גרועות במיוחד. החל מניסוחים הזויים, דרך עיתוי שגוי וכלה בהצעת פתרונות בלתי אפשריים בעליל.
לעיתים ינקוט המחשב שלכם בטקטיקה ערמומית כדי לגרום לכם לרגשות אשמה קיצוניים. הוא ייטול את האשמה לתקלה על עצמו (בדרך כלל יאשים את מיקרוסופט בכל תחלואי העולם) אבל ברור כשמש שמי שאשם הוא זה שהתקין את המערכת הארורה מלכתחילה. במקרים אחרים, המחשב אף יהפוך לשטינקר מדופלם ויציע בהכנעה לשלוח דוח מפורט של כל התוכנות (הגנובות) שמותקנות אצלכם היישר לחבריו במיקרוסופט (עם עותק נסתר למחשבי האף.בי.איי.)
שמע לחלונות: אקספלורר מסוכן לבריאותך
המחשב הפולני שלכם יזהיר אתכם על כל דבר שרק יוכל. הוא ינסה לצפות מראש כל בעיה אפשרית (כולל כאלו שאינן בעיות כלל ועיקר) וינפיק באדיקות מבחר תיבות אזהרה שמהוות בסיס איתן לתיבות ההודעה על תקלות בסגנון "אמרתי לכם שהזיכרון עומד לאזול, שאין לכם אנטי וירוס, שהחיבור לאינטרנט מנותק, שאין לכם רשיון לתוכנה, שהמעבד מתחמם מידי."
לך, לך, תשחק קצת בחוץ - אני אשב לי פה בחושך
קודם אני רוצה לעדכן את עצמי אחר כך נראה ...
כולנו מכירים את זה. נסיון לבצע פעולה מסויימת במחשב גורר הופעת חלון קופץ המציג הודעה, לעיתים קצרה ועניינית ולעיתים ארוכה כגלות בבל. מרבית המשתמשים מגלים חוסר סבלנות כלפי החלונות הצצים ומאשרים אותם ללא שהות. התוצאה לעיתים הרת אסון.
אל תשאל מה קרה לי, בקושי התאוששתי.
יגאל לוי הוא מומחה לעיבוד תמונה. צורי שמר הוא מומחה לגאדג'טים ומחשבים. שניהם מרצים ב"מנטור"
