אביב לכינור ולפסנתר

אני זוכר איך פעם, לפני יותר מעשרים שנה, כיתתי את רגלי ברחובות לונדון מחנות אחת לשניה, עד שמצאתי, במחיר סביר, קופסה בת חמישה תקליטים שהכילה את עשר הסונטות של בטהובן לכינור ולפסנתר, וגם רונדו ווריאציות, בנגינת ויליאם קמפף ויהודי מנוחין.
היום, במחיר אותה קופסה, ניתן לרכוש דיסקים רבים וטובים. וכך שבתי וקניתי את אותן הסונטות של בטהובן, והפעם בביצועם של דניאל ברנבוים ופנחס צוקרמן. טוב עשתה חברת EMI כששבה והדפיסה על גבי דיסק את האלבום הזה, שהוקלט לראשונה בשנת 1973, ועדיין לא איבד מכוחו. וזה גם המקום להמליץ על סדרת הדיסקים הכפולים, במחיר של דיסק בודד, המכילה הקלטות מופת של גדולי המלחינים והמבצעים.

מידיו של בטהובן

מחוץ להיותו מגדולי המלחינים בהיסטוריה של המוזיקה, נודע בטהובן כפסנתרן מחונן ויוצא דופן. אבל בטהובן ניגן גם בכינור, ואת הסונטות שלו לכינור ולפסנתר ניגן בעצמו בשני הכלים. היכרות אינטימית זו עם הכלים ניכרת במוזיקה עצמה. למרות ההתפתחות שחלה בנגינה בכינור במאתיים השנים האחרונות, עדייו מהווה נגינת הסונטות של בטהובן אתגר מוזיקלי לכל כנר. בתקופתו של בטהובן היה מקובל שהפסנתר הוא הכלי העיקרי, והכינור רק מלווה אותו, והוא יצר כאן גישה מוזיקלית חדשה, המצרפת את שני הכלים למצלול חדש ומשותף.
את שלוש הסונטות הראשונות הלחין בטהובן לפני מאתיים ועשרים שנה, כשהיה רק בן עשרים ושמונה. אחד המבקרים האשים את בטהובן בהפגנת בקיאות ללא טכניקה, וברדיפת מודולציות מוזרות. למרות זאת, התאימו הסונטות של בטהובן לנגינה ביתית גם על-ידי חובבים, ונמכרו במהדורות שחזרו והודפסו. את האחרונות שבהן כתב כשכבר היה בוגר יותר, ואיבד את שמיעתו.
שתיים מתוך הסונטות, סונטת 'האביב' וסונטת 'קרויצר', הפכו פופולריות במיוחד. האחרונה ידועה גם ככותרת לנובלה מאת טולסטוי, המתאר את המוזיקה של בטהובן ככלי מרושע שבאמצעותו ניתן להפנט את השומעים (וגם אתם הייתם מסכימים איתו, אם הכנר היה מפתה את אשתכם).

פנחס ודניאל

אצלנו בביצה אוהבים להתהדר בשמותיהם של נגנים מפורסמים שנולדו בישראל, כאילו היו שחקנים בקבוצת הכדורגל הלאומית. מאותה סיבה יש כאלו שנהנים למצוא בהם פגמים ולהמעיט בחשיבותם. אבל מוזיקאים מקצועיים בתקופתנו הם אנשים חסרי מולדת, הנודדים ממלון למלון ומקונצרט לקונצרט. צוקרמן, שנולד בתל-אביב, וברנבוים, שנולד בבואנוס איירס, כבר מזמן אינם ישראלים, והם נמנים על צמרת המוזיקאים העולמית.
שניהם אינם רק סולנים שהגיעו לפסגת יכולתם, אלא גם מנצחים ופרשנים מוזיקליים, שפעילותם ניכרת בתחומי המוזיקה השונים. הצירוף של שניהם, והקריאה המשותפת שלהם בטקסט המוזיקלי הנפלא של בטהובן, מבטיחים הנאה מיוחדת.

האריזה

אולי משום שזוהי הדפסה מחודשת של תקליט ותיק, לא השקיעה חברת דקה מאמצים רבים בתחום האריזה. שני הדיסקים נתונים בקופסת פלסטיק לא נוחה לפתיחה, שמן הסתם תישבר לאחר שייעשה בה שימוש קצר. החוברת המצורפת מודפסת בצניעות, ומכילה רק טקסט מלומד וקריא אודות הסונטות של בטהובן באנגלית, גרמנית וצרפתית, מבלי להזכיר כלל את המבצעים.

בטהובן – סונטות לכינור מס' 1-6, בביצוע פנחס צוקרמן ודניאל ברנבוים, אלבום בן שני דיסקים, בהוצאת EMI Classics, 134 דקות. מחיר בחנויות: 85.9 ש"ח.