דּוּכִיפַת

שם מדעי:Upopa Epops

שם אנגלי:Hoopoe

שם ערבי: הודהוד

הדוכיפת רושמת נוכחות יציבה - אך במקוטע - בדרום אירופה, במזרח-התיכון ובצפון אפריקה, ומקייצת באירופה כולה, למעט במדינות הצפון הקר. בישראל היא ציפור יציבה-מצויה, ומקייצת נפוצה בצפון הארץ ובמרכזה.

הידעתם?

כיוון שלשונה קצרה, הדוכיפת נוהגת להניף את מזונה כדי לבולעו

• התפריט הדוכיפתי מורכב בעיקר מחרקים וזוחלים קטנים
• היא פעילה בקרבה לאדם ואיננה חששנית
• בשעת סכנה הדוכיפת נוהגת לנשוף בחוזקה ולהפריש נוזל מצחין. ואם לא די בכך, היא מפרישה מזון מעוכל-למחצה ומבאיש
• בעת החיזור, הזכר משמיע שירת הדהוד רכה וקצובה
• הדוכיפת נוהגת להתפלש באדמה, ייתכן שכדי להיפטר מטפילים
  

מקור השם והופעתו בכתובים:

חז"ל גרסו כי הדוכיפת נקראת כך כי "הודה כפות" (מסכת חולין ס"ג, 1), ואילו רש"י פירש שכרבולתה כפותה לראשה. במשנה היא מכונה תרנגולת ברא (תרנגול בר) על שום כרבולתה ונקירות התרנגול שלה, ובתלמוד "נגר טורא", דהיינו נקר הבר. הפולקלור הערבי מעניק לכל-אחד מאיבריה סגולות מרפא: לב עם מלח מזרז לידה, למשל, והשריית הלשון במי ורדים תרפא נשיכת כלב.

‏ (צילום: ישראל פיכמן)

1

2

3

4

5

6

7

• אהבתם את הדוכיפת? בואו לבחור בו לתואר הציפור הלאומית של ישראל