כשאושר הלידה הופך לסיוט
כל אישה שלישית עברה טראומה כלשהי, כך טוענת הפסיכותרפיסטית האמריקאית פיליס קלאוס. לדבריה, דווקא לידה היא מצב שבו טראומות מהעבר עלולות לצוף וטראומות חדשות עלולות להיווצר. במהלך ביקור קצר בישראל היא יעצה איך להתמודד ולהפוך את הלידה לחוויה מרגשת ולא מייאשת
חדר הלידה, המקום שבו נולדים חיים חדשים, עלול להפוך לזירה טראומטית שבה היולדת מרגישה בודדה, נטושה, נבגדת וחסרת אונים. ולא מדובר רק בלידה ראשונה" .לאחרונה טיפלתי באמא לארבעה," מספרת פיליס קלאוס, פסיכותרפיסטית אמריקאית שהתמחתה בריפוי לידות טראומטיות.
"בעלה סמך עליה שהיא יודעת את כל מה שצריך והגיע לחדר הלידה עם מכשיר טלוויזיה קטן, כדי שיוכל לצפות במשחק הפוטבול שלו בשעה שהיא לוחצת. גם הרופא, שנכנס לחדר מדי פעם, התעניין בתוצאות המשחק. האישה הרגישה כל כך מושפלת. היא הרגישה שרק אם תמות בלידה מישהו יבחין בקיומה. טיפלתי בנשים משכילות ודעתניות, שרגילות לפקח על עשרות עובדים, אבל בחדר הלידה הן הרגישו לראשונה בחייהן חוסר שליטה וחוסר השפעה – בגלל שהצוות דיבר בשפה שהן לא מבינות, בגלל שלא הסבירו להן מה עומד לקרות או מפני שכל הנוכחים הקשיבו רק לדופק של העובר".
כל אישה שלישית
קלאוס מנהלת זה 30 שנה מרפאה משגשגת בברקלי, קליפורניה, ובמקביל לעבודה הטיפולית עוסקת במחקר שהניב ספרים רבי השפעה (כמו 'לחבק את האם,' שכתבה עם בעלה.( אל העבודה עם קורבנות טראומה הגיעה כשעבדה באוהיו עם נוער שנפלט לרחוב. היא פגשה נערות שהסתבכו בהריונות לא רצויים כתוצאה מגילוי עריות או מאונס, וכשליוותה אותן לחדר הלידה המשיכה לחקור את השפעת הטראומה על הקשר שהן יצרו עם פרי בטנן. לאחרונה הגיעה קלאוס לביקור בן יומיים בישראל, כדי להרצות ביום עיון של רשת דיאדה שבו השתתפו מאות אחיות, מיילדות, דולות וגם נשים שחוו לידה טראומטית.
"כל אישה שלישית עברה טראומה כלשהי שהשאירה בה עקבות," טוענת קלאוס. "זה יכול להיות במהלך לידה אבל אפילו בילדות המוקדמת. חלק מהצלקות מגלידות עם הזמן ואילו אחרות נותרות כפצע פתוח. בקליניקה שלי אני פוגשת נשים שחוויית הלידה שיחררה אצלן שסתום שהן סגרו לפני שנים, לצד נשים בריאות לחלוטין שהתכוננו ללידה טבעית, עד שהאירועים בחדר הלידה הסתבכו ויצרו אצלן טראומה כה קשה, שהן מסרבות לחשוב על הריון שני."
איך קורה שדווקא לידה – סמל החוויה הנשית – הופכת לטראומה?
"כל אישה שעברה לידה תספר לך שזאת חוויה של פעם בחיים. זה אירוע עצום, וגם מי שמגיעה לחדר לידה בפעם החמישית ואפילו בפעם העשירית לא יכולה להמעיט מעוצמת החוויה, מפני שכל לידה היא שונה וייחודית. הלידה היא לא רק הרגע שבו התינוק יוצא לאוויר העולם, אלא מצבור של רגשות ושלבים שהאישה עוברת עד שהיא שומעת את הבכי המיוחל, שמעיד שהתינוק חי ובריא."
אם נתעלם לרגע מדוגמאות קיצוניות של נשים שילדו בעקבות אונס או אחרי שניצלו מפיגוע, מה עלול להסתבך בלידה של אישה בריאה?
"הכל, לצערנו. בואי ניקח לדוגמה אישה רגילה, נשואה באושר, שמתכוננת ללידה הראשונה. היא הולכת לכל הקורסים, קוראת את כל ספרי ההדרכה ומקווה ללידה טבעית. בשבוע ה־40 היא מגיעה לרופא, והוא מציע לעשות לה זירוז מפני שהלילה הוא בתורנות. היא סומכת על הרופא שלה, מסכימה ומזעיקה את בעלה, אבל גם אחרי יממה של צירים חזקים אין שינויים בצוואר הרחם מפני שהעובר עוד לא מוכן ללידה. הרופא רואה שהיא כבר מותשת וכדי להאיץ את הלידה הוא פוקע את שק המים שלה, אך גם זה לא מקדם את התהליך ובתום יממה נוספת היא מגיעה לניתוח קיסרי – הדבר שממנו היא כה פחדה. למרבה המזל נולד תינוק בריא, אבל האמא הטרייה לא מסוגלת להסתכל עליו, אין לה כוח להניק אותו, או שהתינוק לא יונק מספיק חזק בהשפעת זריקת האפידורל שהיא קיבלה, ובלית ברירה מאכילים אותו מבקבוק.
"האמא הצעירה, שחלמה על לידה טבעית ועל הנקה, חוזרת הביתה. כולם שמחים ואף אחד לא מבין למה היא עצובה. כשהיא בוכה אומרים לה 'אסור לך להתלונן. תגידי תודה שנולד לך תינוק בריא,' והיא באמת מודה לאלוהים, אבל בתוך תוכה מרגישה כמו אפס מאופס: אפילו במשימה של לידה טבעית היא נכשלה. היא כועסת על הרופא שהציע לה זירוז, אבל היא לא תתבע אותו מפני שהוא הציל את תינוקה. היא כועסת על בעלה שלא היה לצידה בבדיקה השגרתית. אילו היה שם, אולי היה משכנע אותה לסרב לזירוז. היא כועסת אפילו על התינוק שלא הבין מה מצפים ממנו לעשות. היא מרגישה שכל העולם עשה יד אחת נגדה ומתקשה לתפקד כאם מאושרת."
התחושות הקשות שחווה האישה בעת הלידה עלולות להשפיע על מהלכה התקין. הן מחריפות במקרים שהנסיבות דורשות התערבות (מביצוע חתך, דרך לידת ואקום ועד ניתוח קיסרי) ועלולות להשפיע על הקשר בין האם לתינוק – ממצב של חוסר יכולת להניק ועד לניכור מוחלט.
"אין אישה שלא חווה סערה הורמונלית בעקבות הלידה," מדגישה קלאוס, "וזה טבעי, אבל נורות אזהרה אמורות להידלק אם שישה שבועות אחרי הלידה האישה ממשיכה לסבול מחלומות רעים שבהם היא משחזרת את הלידה הטראומטית, אם היא מסתגרת בעצמה ובכאבה, אם היא לא מסוגלת לבטא אהבה כלפי התינוק, אם היא מביעה מחשבות אובדניות או אם היא נמנעת מיחסי מין בגלל החשש מהריון נוסף. החיים הם נדנדה, ובנסיבות מסוימות כל אישה עלולה לשקוע לתקופה פחות טובה, אבל המצוקה של היולדת חריפה במיוחד מפני שכולם, כולל היא עצמה, מצפים ממנה להקרין אושר ושמחה."
אפשר לטפל
הבשורות הטובות הן שאפשר לטפל בתופעה שמכונה 'לידה בצל טראומה.' נשים שחוו טראומה לפני ההריון יכולות 'להתנקות' משרידים כמו קולות, ריח ומגע שעלולים לחזור אליהן בעיצומו של התהליך. גם נשים שצברו משקעים נפשיים במהלך לידה יכולות להשתקם, באמצעות טיפול שכולל טכניקות של רגיעה עמוקה, דמיון מודרך והיפנוזה עצמית.
לדברי קלאוס, במשקעים שנותרו מלידה טראומטית אפשר לטפל בתוך חמש־שש פגישות.
אם הלידה הציפה אירוע טראומטי מודחק מהעבר, הטיפול יכול להימשך זמן רב יותר. קלאוס מביאה לדוגמה את האישה הצעירה שבמהלך הלידה, כשהרופא שלח את כף ידו וניסה לאמוד את גודל הפתיחה, זינקה מהמיטה ובשארית כוחותיה ניסתה לרוץ לעבר הדלת. האחיות עצרו בעדה והיה צורך לכבול אותה בידיה וברגליה. רק לרופאה פסיכיאטרית גילתה היולדת שמגע האצבעות של הרופא עורר בה את הזכרונות שהיא הדחיקה במשך יותר מ־20 שנה: את אביה שאנס אותה כשהיתה בת .12
"ברור שזאת דוגמה קיצונית ויוצאת דופן," אומרת קלאוס, שמעידה שהצליחה לסייע לנשים שחששו מהריון נוסף אחרי שחוו הפלה טראומטית או בעקבות מה שהן מתארות "גיהנום בחדר לידה." סיפוק מיוחד היא חשה כשהיא רואה שבעקבות הטיפול חל שיפור ביחסים בין האם לתינוק.
מה את אומרת לאישה שגם בסיום הטיפול מסרבת לעבור עוד הריון ולידה?
"אני לעולם לא אגיד לה שהיא חייבת. הסוד של הטיפול הוא לקחת את המטופלת למקום שאליו היא רוצה להגיע, לא למקום שאליו המטפל רוצה שהיא תגיע. אני אעזור לאישה להחלים ולהתגבר מתוך ידיעה שלא כל אישה רוצה או יכולה להיות מכונת הולדה."
גם אמך או אחותך יכולות להיות הדולה שלך
את ביקורה בישראל ניצלה קלאוס בעיקר כדי לחזק את מעמדה של הדולה. "בכל מקום בעולם יש לדולה פנים אחרות," היא מסבירה. "יש מדינות שבהן היא חלק בלתי נפרד מצוות בית החולים, יש מדינות שבהן האישה יכולה לשכור דולה פרטית. אני טוענת שהדולה בכלל לא חייבת להיות אשת מקצוע. היא יכולה להיות אמא של היולדת, אחותה או חברתה הטובה. הדבר החשוב ביותר הוא שהדולה תהיה עם היולדת ולצידה, מהרגע הראשון ועד לסיומה של הלידה, ותדאג אך ורק לנוחיותה. הדולה תעניק ליולדת תמיכה נפשית, תדריך את בן הזוג איך לעשות מסז' ליולדת ובמקרים לא מעטים היא תתמוך גם בבן הזוג, שבמהלך הלידה עלול להרגיש מיותר. כבר ראיתי גברים שמתנגדים לנוכחות של דולה צמודה בחדר הלידה, אבל דולה טובה תגיד לבעל: אתה מכיר את אשתך יותר ממני. אנחנו לא עושים תחרות. עזור לי לעזור לה."
כמה עצות מהבטן
רשת מרכזי דיאדה מקיימת סדנה ייחודית בשם 'לרפא חוויות לידה קודמות.' גילה רונאל, דולה, מדריכת הכנה ללידה והמנהלת המקצועית של הרשת, מייעצת ליולדת הטרייה שעברה חוויה מעיקה:
- אל תשמרי את זה בבטן, חפשי אדם קרוב שבפניו תוכלי לפתוח את הלב.
- אל תשבי לבד בבית, חפשי חברה.
- שוחחי עם מיילדת כדי לנסות להבין את השתלשלות הלידה.
- חפשי מטפל מקצועי.
- הצטרפי לקבוצת ליווי ותמיכה לאמהות אחרי לידה.
לאישה הרה שעברה לידה טראומטית קודמת היא מייעצת:
- אם עדיין לא שוחחת על הלידה הקשה עם מיילדת או עם מדריכת הנקה, עשי את זה עכשיו.
- בדקי האם את מעוניינת ללדת שוב באותו מקום.
- דייקי בבחירת המלווים שלך. לאור נסיון העבר כדאי לשקול להשתמש בשירותי דולה או מיילדת פרטית.
- התכונני פיזית ללידה – רכישת ביטחון בגוף שלך תסייע לנפש.
- התכונני נפשית ללידה – רכישת והטמעת טכניקות של מדיטציה ודמיון מודרך יסייעו רבות במסע שאת עוברת.
