שתף קטע נבחר

מיין: באדום אוכלים

לובסטרים אוהבים מים קרים, ואולי זה לא מפתיע לאור העובדה שרבים מהם מוצאים את מותם האכזרי במים רותחים, בדרך לצלחות הסועדים. אומרים שזה נורא אכזרי, אבל גם נורא טעים. מסע לארץ הלובסטרים במדינת מיין בצפון ארצות הברית

לובסטרים אוהבים מים קרים, ואולי זה לא מפתיע לאור העובדה שרבים מהם מוצאים את מותם האכזרי במים רותחים, בדרך לצלחות הסועדים. הסרטן האדמדם שמשגשג במימי האוקיינוס האטלנטי מזה 100 שנה, מאז שהדייגים המקומיים פגעו בדגי הבקלה שסיכנו אותו, הפך לסמל של רבות ממסעדות מדינת מיין, בקצה הצפון מזרחי של ארצות הברית.

 

בזמן שהבקלה איבד מזמן כל תדמית יוקרתית, הלובסטר, שבשרו השלוק נחשב למעדן, עושה את דרכו - בדרך כלל חי - למסעדות יוקרה בכל רחבי העולם. אפילו לישראל הזעירה מגיעים לובסטרים פעמיים בשבוע בטיסות ישירות ממיין, בתוך אקווריום מיוחד. אגב, אפשר גם להקפיא את בשר הלובסטר ולא חייבים לבשל אותו חי, אבל הטענה היא שהטעם לא ממש דומה.

 

אחרי שתיים-שלוש ארוחות לובסטר בחופי מיין, מגיע הזמן לטייל בנופים המרהיבים בהם חיו בני שבט אלגונקין, עד שזכו לביקורים של מלחים ויקינגים בסוף האלף הראשון לספירה, וכעבור כ-600 שנים לנחיתת הספנים האירופים שבאו לגלות עולם חדש. במאה ה-17 עוד שלטו כאן הכובשים הצרפתים, אבל בסופו של דבר היו אלה יוצאי הממלכה הבריטית שתפסו חזקה על האזור היפהפה.

 

העובדה שאדמת מיין קפואה בחלקים גדולים של השנה, שלחה את האנגלים לחפש את מחייתם בים. זה התחיל בדיג של דגי בקלה, שתמיד היו פופולריים בתעשיית ה"פיש אנד צ'יפס" האנגלית, ובהמשך גילו הדייגים את הלובסטר, כיום מקור הפרנסה העיקרי של מיין.  


אמן בעבודה בחוף רוקלנד (צילומים: יוסף ג'קסון)

 

טיול במדינת מיין אפשר להתחיל בעיירת החוף רוקלנד, היצואנית הגדולה בעולם של לובסטרים. מדי שנה, בתחילת אוגוסט, נערך בה פסטיבל הלובסטרים הגדול. העיירה הפכה לאחרונה למרכז גלריות וליעד של חובבי אמנות שבאים לקבל השראה מגלי הים המתנפצים אל החופים.

 

מדרום לרוקלנד נמצא חצי האי סנט ג'ורג‭,'‬ ממנו אפשר לצאת לטיולי מעבורת בין איים שיושביהם הם דייגי סרטנים. כך למשל האי הקטן מונְהֶגָאן, שבו מתפרנסים מתעשיית הלובסטרים ובתחומו מסלולי הליכה שמובילים בין צוקים למפרצונים. אחד המסלולים מוביל אל מגדלור עתיק שנבנה ב-‭.1824‬ כשמצפינים מרוקלנד על כביש החוף מגיעים לקאמדן ורוקפורט, שהיו פעם עיר אחת. כיום קאמדן המצועצעת עמוסת יאכטות ומפרשיות יוקרתיות של בלייני סופי השבוע, לצד סירות הדייגים. 3 ק"מ צפונה נמצא פארק קאמדן הילס המסומן בשבילי הליכה. מהמגדל בפארק ניתן להשקיף למרחקים.

 

מלבד שיט ביאכטות אפשר לשכור קיאק בנמל קאמדן. בנמל עוגנת הספינה "ג'ק העצל" וניתן להפליג על סיפונה ‭25)‬ דולר) למשך שעתיים ולבקר באי קרטיס, שבו ניצב מגדלור משנת ‭.1896‬

 

בהמשך הדרך צפונה מגיעים לבלפסט, שהייתה פעם עיר תעשייתית עם מספנות ומפעל לעיבוד עופות. הרובע המסחרי שלה הפך בינתיים לאתר שימור היסטורי מטופח. ליד תחנת הרכבת, ממש על המים, ממוקמת מסעדת דגים בשם ‭,Weathervane‬ המצטיינת בפירות ים לסוגיהם. לובסטר משובח אפשר לאכול גם בצידו השני של המפרץ, באחת המסעדות המעולות שם.

 

מבלפסט ניתן לצאת לסיור משולב, ברכבת ועל המים, לעבר היערות שעל גדות הנהר המקומי. לאחר כשעה על מסילה שנבנתה ב-1870 משייטים בספינה עתיקה במימיו של מפרץ פנובסקוט היפה. עוד קצת צפונה, בסירספורט, נמצא המוזיאון הימי של פנובסקוט, שבו ניתן ללמוד על ההיסטוריה הימית של האזור, מתקופת ציידי הלווייתנים ועד דייגי הסרטנים. שוב רעבים? עוד לובסטר במסעדה מקומית, ואפילו בפאב, יעשה את העבודה.


מפרץ פנובסקוט. דייגי הלובסטרים יצאו לים

 

הרי המדבר

טבע במיטבו מספקת שמורת אקדיה על האי ‭,Desert Mount‬ שם שהעניק לו כבר ב-1604 המגלה הצרפתי דה שמפלאן, בשל הסלעים הקירחים והשוממים. בפארק הלאומי היחיד בתחומי מיין נמצא הצוק הגבוה ביותר לאורך החוף האטלנטי וגם פיורד אמיתי שמזכיר במקצת את אחיו הנורבגים. מיליוני תיירים פוקדים מדי שנה את שמורת אקדיה ועוברים על הגשר הנוח שנבנה ב-1836 כדי לחבר את האי, ששטחו כ-550 קמ"ר, ליבשה.

 

על האי עצמו אפשר לטייל רגלית או ברכיבה על אופניים, וגם לשוט בסירות קאנו בין המפרצים. במאונט דזרט לא פחות מ-80 קילומטרים של דרכי כרכרות שנסללו עוד ביוזמתו של ג'ון רוקפלר הראשון, וכיום משמשות לרכיבה על אופניים. בעיירה באר הארבור תמצאו מלונות, מוטלים ומסעדות, אך בעונת התיירות, יולי-אוגוסט, המחירים נוסקים לשמיים ועדיף ללון בעיירה אלסוורת' שעל היבשה. מבאר הארבור יוצאים מדי יום עשרות טיולי שיט, גם בעקבות לווייתנים.

 

באר הארבור הייתה בעבר אתר שעשועים של עשירי אמריקה, וגם כיום נמצאות בתחומה אחוזות של כמה עשירים ומפורסמים, כמו מרת'ה סטיוארט ודייויד רוקפלר.

 

שתי האטרקציות של השמורה הן הפיורד הצר סומס, שכמעט מפצל את האי לשני חלקים, וקדילק מאונטן, פסגה בגובה 460 מטרים שנושאת בתואר האתר הראשון ממנו רואים את הזריחה ביבשת צפון אמריקה. מרכז המבקרים של השמורה נמצא בהאלס קוב שבצפון האי. דמי כניסה לפארק: 10 דולר לאדם (ניתן לשהות בו עד 4 ימים‭.(‬

 

בילויים ליליים ניתן למצוא לאורך רח' קוטג' בבאר הארבור. מסעדות שצברו מוניטין טובים הן ‭Pond House Jordan‬ בלב הפארק ולחוף האגם, וגם ‭,Landing Fisherman's‬ שבה בוחר הלקוח את הלובסטר שיעלה על צלחתו תמורת 6 דולר לחצי קילו. המלצה: אל תקחו לובסטר רזה, הטעימים שוקלים קילו אחד לפחות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אכזרי, אבל נורא טעים
צילום: יוסף ג'קסון
מומלצים