סופר קלאסיקו: צפו ברגעי הקסם של מיקי

אחרי ההפסד לטרסר מילאנו בגמר גביע אירופה ב-1987, הגיעה מכבי תל אביב לעונה החדשה עם לא מעט תקוות. קן בארלו, שחגג על הצהובים באותו פינאלה, נחת בישראל - ולקבוצה צורפו גם מוטי דניאל ואיציק כהן הצעירים. אלא שלמשחק הפתיחה בבית הגמר, ב-26 בנובמבר נגד ברצלונה, הגיעו רלף קליין וחניכיו זמן קצר אחרי שהודחו בשמינית גמר גביע המדינה בידי הפועל תל אביב.

קלאסיקה ביום

• 7.3.1991 - ברצלונה בעקבות הסקאדים
• 16.4.1991 - חרפת ערב יום הזיכרון
• 30.11.1995 - טום צ'יימברס, 0 מ-14
• 18.4.2000 - כשמכבי עשתה סדר בסלוניקי
  

הטירוף סביב המשחק היה גדול, לא מעט בשל העובדה שהוא לא שודר בטלוויזיה הישראלית. באותם ימים שבתו עובדי רשות השידור במשך קרוב לחודשיים ו-2,000 אנשים נותרו מחוץ להיכל ללא כרטיסים.

ערוץ TVE הספרדי, ששידר את המשחק, מוכן היה להעביר את הצילומים בחינם לערוץ הראשון - אבל עובדי הרשות הטילו וטו. אורן דניאלי, ספריית הווידאו המהלכת של משחקי מכבי בכל הזמנים, הניח את ידיו על הקלטת הנדירה ואתם מוזמנים לצפות בדרמה שהתפתחה.

אם ההפסד בדרבי לא הספיק, על פתיחת המשחק מול בארסה העיבה היעדרותו של קווין מגי, שקיבל זריקה לפני המשחק אך לא הצליח לדרוך על רגלו. בארלו, בהופעת הבכורה האירופית במדי מכבי, הדהים עם 36 נקודות (14 מ-17 מהשדה). דורון ג'מצ'י צלף חמש שלשות במחצית הראשונה, שהתנהלה בקצב אסטרונומי והסתיימה ב-58:62 לקטאלונים.

קנדיטו סביליו, שחקנה הוותיק של ברצלונה, ישב דקות ארוכות על הספסל - לאחר שהסתבך בשלוש עבירות מוקדמות. אאיטו גארסיה רנסס החזיר אותו בעשר הדקות האחרונות והוא נעץ חמש קליעות רצופות מחוץ לקשת כדי להוביל את בארסה ליתרון 100:107, שתי דקות וחצי לסיום.

כל מילה מיותרת ("ידיעות אחרונות", 27.11.1987)

באותם ימים, בידי המאמן היתה הסמכות להחליט כיצד לנהוג אחרי שקבוצתו סחטה עבירה - ללכת לאחת ועוד אחת מהעונשין או לכדור מהצד. אאיטו גארסיה רנסס נכווה מהחטאה של אאודי נוריס מהקו והלך פעם אחר פעם להתקפה. הקטאלונים לא הצליחו לקנות סל ואז נכנס לפעולה מ"ם יו"ד קו"ף יו"ד ברקוביץ', שב-24 הדקות הראשונות לא מצא את הטבעת ואת המשחק סיים עם 18 נקודות.

מיקי קלע שש משמונה הנקודות האחרונות של מכבי והוביל מהפך אדיר. הוא הקטין ל-107:106 מהקו, 48 שניות לסיום. 24 שניות מאוחר יותר, סחט דניאל הצעיר עבירת תוקף מנאצ'ו סולוסבאל. ברקוביץ' סחט עבירה וקליין החליט לשלוח אותו אל הקו, כשעל הלוח 13 שניות. הוא דייק פעמיים, נוריס החטיא והצהובים ניצחו 107:108 - באחת הקלאסיקות הגדולות בתולדות ההיכל.

כשעליתי לפרקט, חשתי יראת קודש / מוטי דניאל

זה היה המשחק הראשון שלי במסגרת גביע אירופה. לעלות בפעם הראשונה להיות על הפרקט ביד אליהו, מול יציעים מלאים, זו חוויה מדהימה שקשה להעביר אותה במילים. ההתרגשות עוטפת אותך וממלאת כל תא בגוף שלך. הרגשתי יראת קודש להיות חלק מהחוויה, שאותה ראיתי עד אז רק מהיציע.

בניגוד לאנשי ריאל מדריד החביבים, שחקני ברצלונה תמיד התנהגו בהתנשאות. כבר בחימום אתה מרגיש שהם שייכים לאליטה האירופית. מלבד המדים המפוארים, ההתנהגות שלהם בזמן החימום למשחק היתה ייחודית.

דניאל סוחט את עבירת התוקף המכריעה מסולוסבאל (צילום: יוסי רוט)

מאז ומתמיד נהוג שכל קבוצה מתחממת בצד אחד של המגרש, ומדי פעם - כשנפגשים על קו החצי - מחליפים לחיצות ידיים או ברכת שלום. שחקני ברצלונה נהגו לרוץ לארכו ולרחבו של כל המגרש, סמוך לקווי החוץ, כך שמדי דקה הם עברו מתחת לסל שאליו אנחנו זרקנו. הם עשו זאת כקבוצה, כאשר כולם בפנים חתומות או בשיחה אחד עם השני. גם מפריעים וגם לא אומרים שלום.

ברצלונה היתה מצוינת וברחה בסמוך לסיום. כדי לנצח, היינו זקוקים לשילוב של כמה דברים - וכולם קרו. זו היתה שנתו האחרונה של מיקי במכבי, אבל הביטחון העצמי שהקרין השפיע על כולם. כולם אומרים שזה לא נגמר עד שזה לא נגמר. מיקי באמת האמין שזה לא גמור עד הבאזר.

החגיגות נמשכו גם מחוץ לשער 9 ("ידיעות אחרונות", 29.11.1987) 

הגיבור הטראגי של הערב היה אאיטו. אנחנו ניסינו לחטוף כדורים וברצלונה

סירבה לזרוק לסל ולצבור נקודות, בגלל ההחלטה שלו שלא ללכת לקו. הוא עשה לנו טובה, פעם אחר פעם, בתקווה שהזמן ייגמר לפני שמכבי תוביל.

כמובן שזו היתה תקוות שוא מבחינתו. תרומתי הגדולה לאירועי הערב היתה בסחיטת עבירת תוקף מסולוסבאל, כשההפרש צומק לנקודה. ההיכל היה בטירוף וכולנו סמכנו על מיקי. הוא סחט עבירה, דייק פעמיים מהקו בקור רוח מדהים - והביא את הניצחון. עבורי באופן אישי, זו היתה טבילת אש חלומית שהכניסה אותי חזק להבנת הכוח של המסורת והאמונה הצהובה.