רפי לביא המנוח ייצג את ישראל בביאנלה בוונציה
בנימוקי הוועדה הממונה על קביעת הנציג נכתב: "הוועדה מצאה ערך בחשיפת אחד האמנים החשובים בתולדותיה בפני קהל בינלאומי"
בהחלטה יוצאת דופן החליטה וועדה בראשות פיליפ רנצר לבחור ברפי לביא המנוח כאמן שייצג את ישראל בביאנלה הבאה בוונציה. על פי הודעת משרד התרבות, הוועדה – שישבו בה גם אלן גינתון ואורי קצנשטיין - הבחירה בלביא היתה פה אחד. בין נימוקיה הבולטים של הוועדה היתה נוכחותו של רפי לביא, כדמות מכוננת באמנות הישראלית, השפעתו על מעגל רחב של אמנים והיקף יצירתו שנמשך באינטנסיביות לאורך חמישים שנה, עד מותו.
יצירה של לביא: אמן של צבעי טמבור
הבחירה בלביא היא בחירה של "מעבר לכל ספק סביר". מי שבחר בו היו אמנים ונציגי ציבור השייכים, ברובם, לדור שצמח בסביבתו והכיר את עוצמתו. האם אפשר לומר שנעשה כאן צדק מאוחר? לא בטוח שלביא היה זקוק לזה גם בחייו. מה שנראה יותר הוא שהוועדה, מוצפת בשפע של אמני גלריות, כוכבי על וכוכבים בדרך, אמרה "רגע אחד שקט בבקשה", ועשתה את מה שתרבות שמביטה אל עברה ושואבת ממנו, אמורה לעשות.
הביאנלה לאמנות, המתקיימת בוונציה אחת לשנתיים בחודשי הקיץ, נחשבת אחת מתערוכות האמנות החשובות בעולם. משתתפות בה כשבעים מדינות. למחציתן, ולישראל בתוכן, ביתן משלהן. ביתן עצמאי בביאנלה מאפשר הצגת עבודות הזקוקות לחלל, ושפע מקום להצגת מגוון גדול של עבודות. "דווקא בתקופה בה אנו עדים לעניין הולך וגובר באמנות ישראלית בעולם, מצאה הוועדה ערך בחשיפת אחד האמנים החשובים בתולדותיה בפני קהל בינלאומי", נכתב בהודעה הרשמית.
האמנות ישראלית אכן פורצת לשווקים בינלאומיים. כמו כל מה שקורה לאמנות עכשווית גם היא נמדדת באופן הגלוי והשקוף ביותר כסחורה, עם שווקים משל עצמה. נחילים של אמנים צעירים מנסים (לפעמים בהצלחה) את כוחם בגלריות בבירות אירופאיות ובניו יורק, כמובן. בתוכם גם כאלה שממש לא מזמן סיימו את פרק הלימודים בחייהם. בתוך הבום הכלכלי הגלובלי שיש כעת לאמנות עכשווית לא משתלם לחכות יותר מדי. שנת הלימודים האחרונה כבר משגרת אנשים רכים מבפנים ומאוד מלוטשים מבחוץ, ישר לגלריות מסחריות בעלות קשרים אמיצים בחו"ל.
רעב ושאפתנות מעולם לא היו תכונות שליליות, כשמדובר באמנות. הרעב מייצר את המשהו האחר, המתחדש, שמושפע מהסביבה אבל גם חוזר ומחפש שפה אישית. העשור האחרון הביא איתו הרבה אמנות בעטיפת נייר כסף. לא עוד "תראו מה גיליתי, מה אני עושה", אלא "תראו כמה זה מדהים, מזעזע, דוחה, נהדר, מתאים לאוסף שלך, לסלון שלך, לרוץ לספר לחברים שלך".
על הרקע הזה נעים לחשוב על הציורים של רפי לביא, בעיפרון וצבעי טמבור, מפליגים להם לוונציה, ואפשר להבין ולהוקיר את החלטת הוועדה לבחור בו כמי שייצג את ישראל בביאנלה. מי שנבחרה לאצור את התערוכה של לביא בביאנלה היא דורית לויטה, כשהציפיות ממנה הן שתדע לתווך את השפה הפשוטה-מתוחכמת, לוקאלית וגם לא, של רפי, למשהו שבוונציה יעכלו היטב. האינטואיציה שלי אומרת שזה יהיה נפלא.
לפנייה לכתב/ת 
