חומרי הדברה ביין: גם בישראל?
ארגון אירופאי פרסם דו"ח בנושא חומרי הדברה ביין ולמרות שהיינות עומדים בתקנים, הממצאים לא מחמיאים במיוחד. בדיקה מדגמית של יינות ישראלים מגלה תוצאות מפתיעות שמקנות להם יתרון על יינות מבורדו, בורגון ואזורים אחרים
PAN, ארגון אירופאי לא ממשלתי, פרסם בסוף מארס 2008 דו"ח בדיקה של 40 יינות, בהם הוא חיפש שאריות של חומרי הדברה. למרות שהמספרים היו מתחת לרף המותר, הרי שהם לא היו מחמיאים במיוחד ליינות האירופאים, וגם לא, יש לומר, ליינות ממדינות שמחוץ לאירופה כמו צ'ילה ואוסטרליה.
ענבים הם פירות רגישים יחסית, המרוססים בחומרי הדברה שונים. מדובר בחומרים שגם אם פורמלית הם מאושרים לשימוש בכרם, חלקם נחשבים קרצינוגנים (מחוללי סרטן), חלקם נחשבים כרעילים למערכת העצבים וחלקם כגורמים נזק למערכת האנדוקרינית ולהתפתחות עוברית.
הדו"ח האירופאי מלמד שהמצב רחוק מלהיות טוב, אבל זה לא מפתיע במיוחד. מבט אל כרמים רבים באירופה יגלה שימוש רב בחומרי הדברה ובהרבה מקומות לאדמה אין בכלל ריח של אדמה. גם כרמים שאמורים להיות אורגניים או ביודינמיים מרוססים למעשה על ידי הכורמים השכנים – ולמרות שהמצב בהם הרבה יותר טוב - הוא עדיין לא מושלם. מתוך 34 דוגמאות של יינות סטנדרטיים התגלו בדו"ח שאריות חומרי הדברה בכולם. כאמור, אף אחד מהיינות לא עלה על התקן המאושר, אלא שלמעשה אין באירופה תקן לחומרי הדברה ביין. אם תוצאות דומות היו מתקבלות בבדיקת מי שתיה, למשל, הם מיד היו נאסרים לשתיה.
מה לגבי ההדברה בישראל?
לאור הדו"ח החלטתי לבדוק, באופן לא מחייב, כמה יינות ישראליים ולראות איפה אנחנו עומדים בנושא ההדברה. התמונה, יש לומר, לא רעה בכלל. בארץ נעשה מאמץ די משמעותי להפחית את השימוש בחומרי הדברה בכלל, ובכרמים לייצור יין בפרט. ראיה לכך היא קיומם של לא מעט מסמכים וניירות עבודה של מדריכי משרד החקלאות בתחום ההדברה הידידותית לסביבה. בנוסף יש הוראות מפורשות לגבי העיתוי האחרון המותר לריסוס, טרם הבציר, בהתאם לעקום ההתפרקות של החומרים השונים.
השאלה היא האם המסקנות וההוראות מיושמות בשטח. "בענף הענבים מבוצעות פעולות של ניטור. פקחים ומדריכים של משרד החקלאות מחפשים את המחלות והנגעים הפוגעים בענבים. בעבר ביצעו ריסוסים תדירים במטרה למנוע התפתחות מחלות והיום מחפשים אחר המחלות ומשתמשים בחומרי ההדברה ברמה הנקודתית בלבד. כיום חלה ירידה משמעותית בשימוש בחומרי הדברה בענף הענבים, כאשר בחלק מהמשקים מדובר על ירידה כ-50%", אומרת דוברת משרד החקלאות, דפנה יוריסטה.
מביאים לנו כבוד
אז האם היין הישראלי במצב טוב, או שמא אנחנו שותים מי לענה ממותקים? שלחתי מספר דוגמאות למעבדות מרכז קטיף באבשלום, חברה הפועלת כ-10 שנים ומוכרת על ידי משרד החקלאות והרשות הלאומית להסמכת מעבדות. המעבדה בדקה נוכחות של כ-150 חומרים שונים – רובם זהים לחומרים שנבדקו באירופה – כאשר שמונת היינות נבדקו מספר פעמים. כל היינות שנבדקו היו אדומים. יין אחד מארגנטינה, אחד מיקב בוטיק ישראלי, שהכרמים נמצאים בבעלותו, והיתר יינות של יקבים מסחריים. רוב היינות שנבחרו לא מאוד יקרים והבצירים מהשנים 2005, 2006 ו-2007, כולם נמכרים לציבור הרחב.
הממצאים הראו שמצבנו טוב יותר מהמצב באירופה, שכן כל היינות עמדו בתקנים ולא נמצאו בהם שאריות חומרי הדברה.
מלכתחילה לא אמורים להיות שיירים של חומרי הדברה ביין,שכן יין עובר הרבה מאוד תהליכים מהרגע שהוא מפסיק להיות פרי, והופך להיות יין: מדובר בתהליכי תסיסה שונים, הצללה, סינון, התישנות, וכל אלה אמורים להשפיע על חומרי ההדברה ולגרום לפחות לפרוק חלקי, אם לא מלא, שלהם. על כן, ניתן לצפות שחומרי ההדברה יתפרקו בתהליך והממצאים ביינות האירופאים מצביעים על כך שמלכתחילה נעשה שימוש בכמויות לא מבוטלות של קוטלי חרקים ופטריות. לפיכך מגיע כל הכבוד לאנשי היין המקומי, או לפחות לאלה שבדקנו. זה מקנה להם יתרון לא קטן על פני יינות מבורדו, בורגון ואזורים אחרים באירופה, שכמות חומרי ההדברה שנמצאה בהם, גבוהה פי עשרה ויותר מאלה שנמצאו ביינות הישראלים.
אין ספק שהבשורה, גם אם נעשתה על מדגם יינות קטן יחסית, בהחלט משמחת ונקווה שתחום ההדרכה והמחקר ימשיכו להתפתח.
לסיום, שני יינות מומלצים, בשניות האחרונות שלפני החג.
יקבי רמת הגולן, סירה אורטל 2004
זהו הסירה סינגל ויניארד הראשון שהיקב מוציא, ולווה השנה במרלו אורטל הותיק יותר. היקב עשה עבודה מרשימה מאוד: היין סמיך, אטום ויפה. באף הוא פרחוני, אם גם מעט מתקתק לטעמי. בניגוד מוחלט למרלו, אין כאן עץ בולט, ונתנו לפרי הרבה מאוד ביטוי, על צד הפרחים שלו (ולא הצד האנימלי). זהו יין מאוד רחב, שנותן תחושת פה מלאה, עגולה וטובה. הסיומת מתובלת ואם כבר, אז מעט דומיננטית מדי. מחיר מומלץ לצרכן: 150 שקלים. (17/20)
אמפורה ריטון רד 2004
בלנד של 75% קברנה סוביניון, 15% סירה ו- 10% מרלו. היקב מציין שהענבים מגיעים מהגליל העליון, משני כרמים נפרדים, והיין התישן 24 חודש באלון צרפתי. יש מי שמאוד יאהבו את היין, ויש מי שיאהבו אותו פחות, דבר שעושה אותו מעניין, לטעמי. על דבר אחד אי אפשר לחלוק, והוא על כך שהוא עשוי היטב. האף מעט אלכוהולי, והיין כולו משדר "צעיר", חומציות וטאניות, אבל בד בבד יש לו פה טוב, עשיר ומורכב, שמלווה אף באותה רוח. תנו ליין עוד חצי שנה בבקבוק, אולי, בשביל להרגע, או בשביל חדרור יפה. בכל מקרה הוא ילווה טוב אוכל כבד. כ- 85 שקלים בחנויות היין. 14.3% אלכוהול (15 – 15.5/20).
את הדו"ח האירופאי אפשר לקרוא כאן .
שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק "
