לוחות הברית של אולמרט
ערב הפסח הזה, ראש הממשלה לא יכול להבטיח שלום, גם לא ביטחון. אבל אף איום לא נראה מיידי מכדי לנדנד את כיסאו, או לגרום למי מיריביו הפוליטיים למהר אל הבוחר
ערב חג הפסח הזה, המצב הביטחוני של ישראל לא פשוט, אך אינו יוצר איום מיידי. ראש הממשלה, בראיונות החג לעיתונים ולטלוויזיות, לא יכול להבטיח שלום, גם לא ביטחון. בינתיים, גם הוא מודה, לא רואים תוצאות לעבודתו הקשה. הוא יודע שאירוע אחד, כמו ירי רקטות קטלני או מחבל מתאבד, עלול להביא להתלקחות מול שלוחות איראן, סוריה, חיזבאללה וחמאס. לכן, למרות כל מילות ההרגעה - שלו, של ברק - ישראל נערכת גם למלחמה.
בתחום המדיני, יודע אולמרט, הוא נתון בסד אכזרי במרוץ לנסות ולהשיג הסכם עם הפלסטינים. בוש מסיים את הקדנציה ב-20 בינואר, ומאידך גוברים הקולות הקוראים להקדמת הבחירות. הוא היה שמח על הישג מדיני, אלא שעד לחג הדברים לא זזים בקצב הראוי. גם אם היו זזים, הוא יודע, גם אם היה משיג נייר חתום עם אבו-מאזן - איסמעיל הנייה וחאלד משעל עדיין שם, יחד עם חצי מהעם הפלסטיני. לאולמרט ברור שגם הסכמות עם ממשלת הרשות הפלסטינית ועם נשיאה, לא יביאו שלום.
בנסיבות אלו מפנה ראש הממשלה את מרצו פנימה, לחיזוק מעמדו הפוליטי. הוא עושה זאת בבריתות שקטות - עם אהוד ברק, עם ציפי לבני, עם ש"ס. ברק קיבל מרחב תמרון גדול בתחום הביטחוני, יש היום הרבה יותר שיתוף פעולה בין השניים. כדי להראות עד כמה השתפרו היחסים, נספר שבפגישה השבוע בין ברק לגנרל האמריקני ג'יימס ג'ונס ולנציג ה"קוורטט" לאזור טוני בלייר, הצטרף גם יורם טורבוביץ', ראש הסגל בלשכת אולמרט. שיתוף הפעולה הטוב בין שר הביטחון לראש הממשלה בא לידי ביטוי גם בהצגת סוגיית הסיוע הגרעיני הצפון-קוריאני לסוריה, לקראת הדיון בקונגרס הצפוי ביום שלישי הקרוב.
לבני, מן העבר השני, זוכה גם היא לעדנה. אף שבשבועות האחרונים היא מייצרת לעצמה אג'נדה של מי שתהיה מועמדת לראשות קדימה, היא מקבלת מאולמרט את המרחב שלה - ראה יציאתה השבוע לקטאר והנאום שנשאה שם בשם מדינת ישראל; ראה הפרגונים הפומביים של ראש הממשלה לדרך ניהולה את המשא-ומתן מול אבו-עלא.
מן הצד השלישי, מוסיף אולמרט לתחזק את הקשר עם ש"ס. אלי ישי, שהצליח להכתיב לאולמרט את האמירה שירושלים אינה נמצאת עכשיו על שולחן הדיונים, סוחט את הלימון עד הסוף. האיום הקבוע בפרישה מהממשלה, בינתיים, משתלם לו. את משרד הדתות המתחדש ש"ס קיבלה, הקצבאות הוגדלו, וראש הממשלה מאפשר לו לדבר על נכונותו לנהל משא-ומתן ישיר מול חמאס וחיזבאללה לפדיון שבויים, בניגוד לעמדתו של אולמרט עצמו. עם זאת ראוי להזכיר שאולמרט אינו מתכופף לגמרי - ראה התרגיל שעשה לש"ס בתחילת השבוע, כשמנע מחבריה להעלות הצעה לשדרוג חוק החמץ בישיבת הממשלה.
דומה שכל מי שמחפש את הדרך לכורסת ראש הממשלה, ומי שיכול להשפיע על כך, נרגע בשבוע האחרון. ברק מבין שאין טעם בבחירות לקראת סוף השנה הזאת, כי אין לו כוח אלקטורלי לזכות בהן. יריבי אולמרט מתוך קדימה - לבני, מופז, שטרית ודיכטר - צריכים עוד זמן כדי לבנות את עצמם. הם עושים זאת בתוך המפקד הפנימי של המפלגה וגם בתחום העשייה הציבורית. הגמלאים אינם יודעים עדיין מה הם ממש רוצים, ובינתיים נוח לרפי איתן מסביב לשולחן הקבינט והממשלה. ועל ש"ס, כבר אמרנו שטעימה להם השמנת מכדי שיחברו לנתניהו ולליברמן ויקדימו את הבחירות.
ערב הפסח הזה, אין לחץ פוליטי על צווארו של אולמרט. גם הלחץ הבינלאומי יחכה עוד כמה שבועות, עד לחזרתה של מזכירת המדינה רייס או עד לביקור הצפוי של בוש במאי. מה שיכול לקלקל לראש הממשלה את חופשת הפסח זה רק המצב הביטחוני. המשברון הנוכחי עם סוריה אמנם דעך, אך אסד אומר שהוא מתכונן למלחמה, רק למקרה. חיזבאללה מוסיף להתחמש ולהתגרות בישראל, בינתיים רק במילים. חמאס מתגרה בישראל באש על גדרות עזה, ומאיים לפרוץ את הגבול עם מצרים. אחמדי-נג'אד ממשיך להעשיר אורניום ומגביר התקנת צנטריפוגות. אבל אף אחד מאיומים אלה אינו נראה מיידי מכדי למנוע מאולמרט לצאת ולפוש עם המשפחה והידידים בצימר בגליל.
אולמרט. נתון בסד אכזרי
צילום: פלאש 90
לבני. זוכה לעדנה
צילום: AP
ברק. קיבל מרחב תמרון
צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
מומלצים
