כיצד נדע על שיטפון מתקרב?
בשורה טובה למטיילים בדרום, ד"ר אפרת מורין מהאוניברסיטה העברית פיתחה שיטות להתרעה מפני שיטפונות באזור ים המלח באמצעות מכ"ם
בשנים האחרונות אנו עדים למספר רב של אירועי שיטפונות רבי עצמה בישראל ובעולם ומתוודעים למחיר היקר הנגבה בנפש ובנזק לתשתיות. רק בשנתיים האחרונות התרחשו באזור ים המלח שני אירועי שיטפונות אשר גרמו לנפגעים בנפש. חיזוי שיטפונות ומתן התרעה מפניהם הם בעיה קשה המעסיקה חוקרים רבים. ד"ר אפרת מורין מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית פיתחה שיטה אשר תאפשר להתריע מפני שיטפונות בנחלי ים המלח (ערוגות ודרגה) באמצעות מערכת מכ"ם מטאורולוגי.
התרעה באמצעות מכ"ם מטאורולוגי מתבססת על טכנולוגיה של חישה מרחוק המאפשרת קבלת נתונים על עוצמות הגשמים בזמן אמת, ברזולוציה גבוהה של זמן (כל מספר דקות), של שטח (כל קילומטר רבוע) ועד למרחק של כמאה ק"מ. מערכת זו ייחודית ושונה ממערכות מדידת הגשמים הסטנדרטיות שאינן נותנות מידע מפורט מספיק על הצטברות הגשם.
חלק עיקרי במחקר של ד"ר מורין מתמקד בפיתוח מודל הידרולוגי המייצג את התהליכים המתרחשים באגן הניקוז של נחל כאשר מומטר עליו גשם. המודל מחשב את חלק המים שנאגר וזורם על פני השטח ובערוצי הנחלים ויכול להתריע מתי ואיפה יתרחש השיטפון. בימים אלו מסתיים פיתוחו של מודל ההתרעה עבור נחלי ערוגות ודרגה בים המלח. בהמשך, יורחב המחקר וייושם לכלל הנחלים המתנקזים מכיוון מערב לעבר ים המלח.
"ניצול הטכנולוגיה המתקדמת של מערכת המכ"ם המטאורולוגי בשילוב עם מודל הידרולוגי עוזר לנו להבין טוב יותר את מערכות הגשם והשיטפונות שנוצרים ויכול לאפשר חיזוי של שיטפונות אלו בעוד מועד" מסבירה ד"ר מורין. "בעזרת המערכת והמודל נוכל להקטין את הסכנה לפגיעה בנפש ולתשתיות הנגרמת כתוצאה משיטפונות. אומנם, קיימת אי וודאות מסוימת בשימוש במערכת וההצלחה אינה של מאה אחוז, אך על ידי השקעה בטכנולוגית מכ"ם המגדילה את דיוק המדידה נוכל לשפר את המערכת עוד יותר".
המחקר נערך בשיתוף פעולה עם התחנה לחקר הסחף של משרד החקלאות ובמימון משרד המדע באמצעות מו"פ ים המלח. המחקר הוצג לאחרונה בכנס השנתי של החברה הגיאולוגית ובכנס בינלאומי בצרפת.
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר אפרת מורין
צילום: שי מורין
