רפלקס עוצר נשימה
כמה זמן יכולים בני אדם לשהות מתחת למים מבלי לנשום? מסתבר שיותר זמן משחשבנו. הקוסם דייוויד בליין מנסה לשבור את שיא גינס בשהייה תחת המים כשהוא נעזר באינסטינקט אנושי בסיסי
ב-30 באפריל ינסה דייוויד בליין לשבור את שיא גינס בשהייה תחת המים, העומד על 16 דקות וארבע-עשרה שניות. השבוע ערך אמן הסיבולת חזרה גנרלית לקראת המבצע המורכב, שיערך בנוכחות קהל רב ויונצח על ידי צוות הצילום של תכנית האירוח "אופרה ווינפרי". בליין צף במים הרדודים של בריכה באי גרנד קיימן במשך 16 דקות ותשע שניות. כשיצא מהמים חייך ואמר לכתב הניו יורק טיימס, שהתלווה לסדרת האימונים שלו, "הרגשתי טוב, רוב הזמן זה היה כאילו אני לא כאן, דמיינתי שאני בלב האוקיינוס".
דייוויד בליין דחק כבר מספר פעמים את גבול כוח הסיבולת האנושי. עוד כשהיה ילד, החל להתאמן בעצירת נשימתו, על מנת לשבור את שיאו של הארי הודיני, ששרד 3.5 דקות בלי לנשום. באפריל 1999 קבר את עצמו באדמה למשך שבוע ובנובמבר 2000 שהה 61 שעות ו-40 דקות בתוך קוביית קרח. לבליין ישנן יומרות לרשת את מקומו של הארי הודיני בתור גדול הקוסמים בכל הזמנים אך מאחורי להטוטיו המופרכים של הקוסם מברוקלין עומד רקע מדעי מוצק. יכולותיו הנדירות של בליין בשהייה תחת המים הן תוצר של משטר אימונים קפדני ושימוש ברפלקס אנושי הקיים בכולנו, רפלקס הצלילה.
רפלקס הצלילה הוא רפלקס הקיים אצל כל היונקים הימיים (דולפינים, לווייתנים, כלבי ים) ומסתבר כי גם אצל בני האדם. מדובר במספר תגובות פיזיולוגיות המתרחשות כאשר גוף היונק בא במגע עם מים. תגובות פיזיולוגיות אלו מאפשרות ליונק לשהות זמן רב יותר מתחת למים. רפלקס הצלילה מתבטא בירידה של קצב הלב ותפוקתו, בהתכווצות של כלי הדם הגורמת לכך שיותר דם יזרום לחלקים חיוניים של הגוף כמו המוח ושרירי הלב ופחות ממנו יזרום לחלקים פחות חיוניים כמו הכליות ומערכת העיכול. כמו כן רפלקס הצלילה גורם להזרמת פלסמה (נוזל הדם) לחלל בית החזה, על מנת למנוע את קריסת הריאות תחת הלחץ הגבוה הנובע משהייה במעמקים, ולשחרור של כדוריות דם אדומות.
חקר רפלקס הצלילה בקרב בני אדם מעניין במיוחד בשל ההשלכות האבולוציוניות שלו. קיומו של רפלקס זה בגופנו הוא עדות נוספת לקרבה הפיזיולוגית בין בני אדם ליונקים מימיים. עדויות נוספות לכך הן העור שבין אצבעותינו, שריד אפשרי לקרומי שחייה, ושכבת השומן התת-עורית הקיימת אצל בני אדם ונעדרת אצל שימפנזים.
ד"ר ראלף פוטקין, פולמנולוג (רופא המתמחה בריאות וכלי הנשימה) מלוס אנג'לס, חוקר מזה זמן רב את יכולתם של בני אדם להתקיים ללא נשימה למשך פרקי זמן ארוכים. בשנות ה-60 חשבו החוקרים שאדם לא יכול לצלול לעומק של יותר מ-50 מטרים. במקרה זה, היה זה הספורט שקידם את המדע. ענף הצלילה החופשית, העמיד אתגרים חדשים בפני הפולמנולוגים, כאשר ספורטאיו החלו להעמיק למצולות שהמדע לא שיער שבני אדם יכולים לשוב מהם בחיים. כיום מגיעים צוללנים חופשיים לעומק של יותר מ-180 מטרים. פוטקין עובד בצמוד לצוללנים חופשיים וטוען כי פעם אחר פעם הם מדהימים אותו בעומקים אליהם הם מגיעים. "התוצאות האמפיריות מתעלות על כל תחזית תיאורטית".
פוטקין התלווה לסדרת האימונים של בליין לקראת הצלילה הגורלית לעבר שיא גינס חדש. בזמן שבליין שהה מתחת למים, חיבר פוטקין אלקטרודות לגופו ובדק את קצב פעימות הלב שלו ופעולת כלי הדם. פוטקין מצא כי בליין מסוגל להאט את קצב פעימות הלב שלו ב25% בזמן שהוא צולל. "הוא שולט בגופו כמו נזיר בודהיסטי" אמר החוקר בהתלהבות.
בליין הגיע ליכולת זו באמצעות אימונים מפרכים. בחודשים האחרונים הוא מתאמן בצלילה תחת השגחתו של קירק קראק, מאמן בנבחרת הצלילה החופשית של ארה"ב. במהלך אימון צלילה של שעה, נושם בליין 12 דקות במצטבר. בלילות הוא ישן באוהל מדולל חמצן, המדמה עבורו את התנאים השוררים בגובה של 4,500 מטר מעל פני הים. כמו כן שומר בליין על דיאטה קפדנית המאטה את קצב חילוף החומרים של גופו.
בליין אינו מסתיר את הרקע המדעי העומד מאחורי "קסמיו". בעבר אף פרסם מאמר בכתב העת לרפואה של ניו-אינגלנד, בו הסביר כיצד הצליח לשרוד 44 יום בתיבת זכוכית ללא מזון. בליין טוען כי הדחף לנשום, בו חשים כולנו כאשר אנו מנסים לעצור את נשימתנו באופן מלאכותי, אינו תוצאה של מחסור בחמצן. המועקה שאנו חשים כאשר איננו נושמים נגרמת מהלחץ של הצטברות הפחמן הדו-חמצני בריאות. בפועל, אומר בליין, מי שמתגבר על הלחץ הזה יכול לשרוד דקות ארוכות מבלי לנשום. "זה הכל בראש שלך" מסביר בליין "צריך פשוט להישאר רגוע ולהאט את כל המערכות".
צלילה חופשית. הספורט קידם את המדע
צילום: apnea.co.il
