שווה להתעסק איתו

עידו מוסרי מתלבט. טוקסידו ופפיון או אולי ג'ינס וסניקרס בפסון נונשלנטי? ללכת עד הסוף עם כל עניין יחסי הציבור או למזער נוכחות ואז להביא אותה בבום? ככה זה כשאתה מהדס בין תפקיד מרכזי בסרט הוליוודי חדש של אדם סנדלר, לבין חזרות אחרונות למחזמר "כנר על הגג" ויציאה לאור של אלבום ביכורים שצירי לידתו נמשכו כשנתיים. "אני מלך המתלבטים", הוא מודה בראיון ל-ynet אחרי יום חזרות סוחט בקאמרי, שבועיים לפני שהוא אורז מזוודה וטס לפרמיירה מפוצצת בסלבס בלוס אנג'לס.

"אל תתעסק עם הזוהאן" ייצא ב-5 ביוני לאקרנים בארה"ב ויופץ במקביל בישראל. את הפרמיירה החגיגית ייערכו באולם Chinese Theatre היוקרתי בעיר המלאכים ב-28 במאי ועד אז מוסרי ייאלץ להחליט אם לדחוס למזוודה את שתי החליפות שעיצב לו דורון אשכנזי לתקופת הצילומים שנמשכו ארבעה חודשים בארה"ב. בינתיים הוא מעכל. "אני לא בטוח שטוקסידו זה חובה, נראה לי שיש מקום ליצירתיות זה עדיין לא האוסקר, בכל זאת", הוא משתעשע במחשבה.  

מוסרי בתפקיד. ישראלי לשעבר, מנהל חנות אלקטרוניקה ומעריץ בסתר של סוכן המוסד

מוסרי מכוּון מטרה, שומר על פוקוס ונזהר מלנפח לעצמו את האגו למרות שעל פניו יש לו את כל הסיבות בעולם. הוא מאלה שמעדיפים לברך על המוגמר מאשר להתאכזב, תכונה נדירה במקום שבו כל שחקן מתחיל שמקבל תפקיד של ניצב, רץ לספר לחבר'ה רק בשביל לגלות מאוחר יותר שהוא נשאר על רצפת חדר העריכה.

"החלטתי לשמור על פרופיל נמוך מכל מיני סיבות", הוא אומר ומסביר, "הייתי נרגש ועסוק מדי בכדי להתפנות לראיונות ומעבר לזה היה לי חשוב לראות שזה באמת קורה לפני שאני מדבר. אני שמח לבשר שלא נשארתי על חדר רצפת חדר העריכה".

אל האמירה האחרונה שלו צריך להתייחס כאל אנדרסטייטמנט עצבני, בהתחשב בהודעה המפרגנת שהשאיר לו לפני שבועות ספורים השחקן רוב שניידר על המזכירה האלקטרונית אחרי צפייה בהקרנה סגורה. שניידר, אגב, יארח אותו בביקור הקרוב בלוס אנג'לס בביתו. "שום דבר לא ברור לי מאליו ובטח לא הודעות מפרגנות מכוכבים אמריקאים", מוסרי מוודא שהמסר ברור, "זה מחמיא, משמח ודי מדהים".

מחווה למדינה

הסרט החדש של סנדלר, בבימויו של דניס דוגאן, הוא לדברי מוסרי מחווה מטורפת למדינת ישראל. "זו קומדיה מופרעת על גיבור על, סוכן מוסד, לוחם עתיר מורשת קרב שמציל את ישראל בכל פעם שדברים מסתבכים, עד שיום אחד נמאס לו להלחם", הוא אומר, "הוא מביים את מותו בקרב מול האויב הגדול שלו, פנטום, שאותו מגלם ג'ון טורטורו האדיר. כשכולם משוכנעים שהוא הוכנע ונוצח הוא בורח מישראל לניו יורק, מחליף זהות ומנסה להתחיל חיים חדשים ולהגשים את חלום חייו להפוך למעצב שיער".

מוסרי נכנס לתמונה בתפקיד ישראלי לשעבר שמנהל חנות אלקטרוניקה בניו יורק ופוגש את זוהאן בדיסקוטק מהוה. כמעריץ של גיבור האתוס הציוני הפורש, הוא מחליט לעזור לו להגשים את החלום ומשדך בינו לבין בעלת המספרה שממול, ספרית פלסטינית שכובשת את ליבו. "הסוף הוא כמובן טוב עם מסר של שלום, אהבה ואחווה", מסכם מוסרי.  

עם סנדלר על הסט. "הוא פשוט מענטש"

בארבעת חודשי הצילומים הצליח מוסרי לצבור לא מעט שעות טיסה עם סנדלר, וזה בלי לדבר על האודישן ההזוי בניו יורק ביולי האחרון מול הקומיקאי היהודי שקיבל את פניו בתחתוני בוקסר של האן.בי.איי, זקנקן, חיבוק גדול וכלבת בולדוג שעונה לשם "מצהבול" קרי - קניידעלך.

"מהרגע הראשון שפגשתי אותו בסוויטה המאוד מרשימה שלו בניו יורק הוא היה פשוט מדהים מעל ומעבר לכל הציפיות", אומר מוסרי, "הוא פשוט מענטש, אדם נחמד וטוב, Cool נורא. הוא היה מקסים לא רק אליי אלא אל כל מי שהיה על הסט עד לאחרון הסטטיסטים. זה די נדיר במקצוע הזה ובטח בהוליווד למרות שלא יצא לי להשתכשך בביצה הזו יותר מדי".

הנציגות הישראלית בסרט מרשימה במיוחד עם דינה דורון שמשחקת את אמו של סנדלר, ימית סול בתפקיד החברה לשעבר, יוסי מרשק בתפקיד מוכר ערס בחנות האלקטרוניקה של מוסרי. ינון ספיר, מורן אטיאס, אורי פפר, רותם סלע ויעל דואני נמצאים גם הם ברשימת הקאסט בתפקידים קטנים.

"זה באמת סרט שעושה המון כבוד לישראליים קודם כל בתסריט ולא פחות בליהוק", אומר מוסרי, "זה היה נורא חשוב לאדם לתת לישראל את המקום הזה. הוא יהודי חם וזה מאוד הורגש במהלך העבודה על הסרט שבעיני הוא מחווה גדולה. הוא איש מאוד מיוחד שמסתכל על העולם בצורה הומוריסטית ונשאר חיובי, מלא באהבה ולרגע לא מרושע. הוא השתמש בכוח האדיר שלו בכדי לעשות לעשות פה משהו מאוד מיוחד ובדרך עשה לא מעט חסדים קטנים. הוא איש אוהב ונותן שכיום בגלל שהוא הפך להיות אושיה הוליוודית כבדת משקל, הוא יכול באמת להשפיע. זו חוויה מאוד מיוחדת לראות את זה מהצד".  

סנדלר בפעולה. מוסדניק שחולם על שוקי זיקרי

"הסרט נוגע בסכסוך הישראלי-פלסטיני מזווית מאוד שונה ועם הרבה הומור", אומר מוסרי, "בגלל שהוא מתרחש בזירה הניו יורקית הוא נותן פרספקטיבה אחרת, מרוחקת מהיומיום הבלתי אפשרי בארץ ובשטחים. שם באורח פלא אפשר לחיות ביחד בשלום ושלווה, לעצב שיער או למכור אלקטרוניקה ולחיות אפילו טוב".

עם או בלי מסר, את 80 מיליוני הדולרים שהקציבו אולפני קולומביה בסרט, הם השקיעו קודם כל ולפני הכל בקומדיה קלילה ומשעשעת. "צופים שהולכים לסרטים שלי לא רוצים מסר. הם לא רוצים את הנשמה שלי חשופה על המסך או את דעותיי על החיים. הם רק רוצים לצחוק", צוטט במאי הסרט דניס דוגאן בעבר.

גם בסרט הזה יקבל הקהל את מנת הצחוק המתבקשת. דוגאן, סנדלר וסמיגל הם שותפים ותיקים לעשייה ועבודת הצוות הפתיעה את מוסרי. "הם עובדים בהרמוניה מושלמת, כל אחד תורם את שלו ובלי הרבה אגו. זה כמו נבחרת כדורסל", הוא אומר.

יש עבודה ויש עבודה. כשבארץ מדברים על תנאים משופרים ומתכוונים לתקציבי הפקה שמאפשרים קייטרינג עם שניצל, בהוליווד תפקיד בסדר גודל של מוסרי כולל דיור בקומפלקס עם נוף לים, רכב צמוד וכסף למחייה.

"זה תנאים של חלום, אין מה לומר, מהבית שבו גרתי ועד למסיבות ולסלבריטיז שיצא לי לפגוש", אומר מוסרי ואחרי נדנודים מנדב מידע. "אחרי כמה שבועות של צילומים אדם אמר לדני איי, בחור ישראלי וחבר טוב שלו שחי המון שנים בלוס אנג'לס ומנהל את המועדונים הכי גדולים בעיר, שאני לא מבלה מספיק.

"הוא הודיע לו שהוא לוקח אותי תחת חסותו וזה בדיוק מה שקרה. מצאתי את עצמי במסיבות עם מדונה וברוס ויליס, נטלי פורטמן, מתיו מקונהוי וליונל ריצ'י. ישבתי באותו שולחן עם פריס הילטון!! זה לא שזה היה הזוי, זה היה מאוד הזוי. צבטתי את עצמי כל יום לפחות כמה פעמים אבל אני חייב להגיד שמה שנחמד לגלות, שגדולים

ככל שיהיו, גם סלבריטיז הם בסופו של דבר בני אדם".

"גדול. נהניתי מכל רגע ואני מאוד רוצה לחוות את החוויה הזו שוב, אני מודה. אשמח מאוד אם יזדמן לי בהמשך לעשות משהו דומה לזה שוב. ניצלתי את השהות שלי שם לפגישות עם מלהקים אבל כולם מחכים ליציאת הסרט ולתגובות. אין לי מושג לקראת מה אני הולך או למה לצפות. אין לי מושג אם אהפוך לכוכב או שאולי החיים יימשכו כרגיל וכלום לא יקרה. אני כל הזמן אומר לעצמי: תמשיך בשלך, תעשה את הדברים שלך.

"העובדה היא שלא ויתרתי על המשך העבודה בארץ. אני בחזרות על 'כנר על הגג' שעולה אוטוטו, אני מוציא אלבום ראשון שעמלתי עליו בשלוש השנים האחרונות עם המפיק המוזיקאלי משה לוי ושמאוד קרוב ללבי. אני מנסה ללכת אחרי התשוקה והלב גם כשאנשים מרימים גבה ושואלים אותי מה אני עושה כאן. החלטתי לחזור לדברים שלי, לבית שלי, לארץ שלי, לפרופורציות. אולי בגלל זה ניתנה לי מלכתחילה ההזדמנות הזו. הלוואי שיהיו הזדמנויות נוספות".