שתף קטע נבחר

זירת הקניות

פסולת הבניין בשטחים פתוחים - "מכת מדינה"

הממשלה החליטה להילחם בתופעה, והמשרד להגנת הסביבה קיבל 54 מיליון שקלים לנושא, אבל ערימות פסולת הבניין לא נטמנות באתרים מוסדרים והן חלק מנוף השטחים הפתוחים בישראל. האבסורד הוא שפינוי הפסולת בדיעבד והטיפול בנזקים שגרמה יקרים פי כמה ממה שהיה עולה לטפל בפסולת מלכתחילה

7.5 מיליון טונות פסולת בניין ועודפי עפר מיוצרים מדי שנה במדינת ישראל. אך במקום להיטמן באתרים מוסדרים, שם היא לא תסכן את מי התהום ולא תפלוט גזים לאוויר, היא מוצאת את דרכה לשטחים הפתוחים המעטים שנותרו. מבקר המדינה מצא כי מערך ותשתית הטיפול בפסולת הבניין בישראל כמעט ואינם מתפקדים. המבקר מכנה זאת בדו"ח "מכת מדינה" ומציין כי מימדי אי-הטיפול בתופעה עולים למדינה עשרות מיליוני שקלים בשנה - ואלה רק הנזקים הכלכליים.

 

החלטת ממשלה משנת 2003 ותקציב של 54 מיליון שקלים שעמדו לרשות המשרד להגנת הסביבה לא מועילים. הפסולת מושלכת ברשות הרבים, בשטחים פתוחים ובאתרי טבע, חומרים רעילים מחלחלים למי התהום וגזים נפלטים לאוויר.

 

אין מספיק אתרי הטמנה

אחת הבעיות המרכזיות בתחום הטיפול בפסולת בניין היא העובדה שאין די אתרים לטיפול בה. על-פי נתוני המשרד פועלים כיום שבעה אתרי הטמנה מוסדרים לסילוק פסולת יבשה ולטיפול בה - רק שניים מהם במרכז הארץ - שבע תחנות מעבר לפסולת וארבעה מפעלי מיחזור פסולת בניין. כל אלה צריכים כאמור לטפל ב-7.5 מיליון טונות פסולת. ולמרות זאת, בארבע השנים שחלפו מאז החלטת הממשלה נפתח בישראל רק אתר הטמנה אחד לפסולת בניין.

 

דו"ח המבקר מצביע על כך שהמשרד החל לפעול ליישום החלטת הממשלה באיחור של כשנתיים, וגם משהחל לפעול לא השכיל לנצל את מלוא התקציב שהועמד לרשותו. נכון לאוקטובר 2007 ניצל המשרד רק 36 אחוז מהתקציב. "השיעור הנמוך של הניצול על פני השנים מעמיד בספק את יכולת המשרד להתמודד עם המשימות והאתגרים הניצבים לפניו בתחום פסולת הבניין", נכתב בדו"ח.

 

לצד העובדה כי מצבורי פסולת הנערמים בשטחיה הפתוחים של המדינה מכערים את הנוף וגורמים לסכנות סביבתיות ובריאותיות רבות, הרי שבכך מושפעים גם שיעורי מיחזור הפסולת בארץ – העומדים כיום על אחוזים זעומים בלבד. כך למשל בשנת 2006 מוחזרו בישראל רק 14 אחוז מפסולת הבניין, לעומת שיעורי המיחזור הנהוגים במדינות מערב אירופה, שהם בין 35 ל-90 אחוז.

 

לא רק המשרד להגנת הסביבה אשם

את האצבע המאשימה מפנה המבקר בעיקר אל המשרד להגנת הסביבה, אך גם אל משרדי האוצר, הפנים ומנהל מקרקעי ישראל. את האוצר מאשים המבקר בכישלון בקביעת מדיניות כלכלית כוללת בסוגיה, ובכך שלא גיבש תוכנית מקיפה הכוללת הסדרה, אכיפה ותמריצים להטמנה מסודרת. במצב הנוכחי, "אין לקבלנים תמריץ למחזר את פסולת הבניין על פני הטמנתה", נכתב. 

 

בדיקת המבקר מצאה בנוסף כי אגף התקציבים באוצר קבע תקציב להעסקתם של 20 מפקחים בתחום פסולת הבניין - שתפקידם לפקח על עבריינות בתחום זה. בפועל, העביר המשרד בכל שנה את התקציב לטובת תקנות אחרות שאינן קשורות לנושא.  

 

הביקורת כלפי מנהל מקרקעי ישראל, גוף המחזיק בכ-90 אחוזים מקרקעות המדינה, נוגעת לכך שלא פעל כראוי להקצאת קרקע לתחנות מעבר ולהפעלתם ושיווקם של אתרים להטמנת פסולת. "בפועל, בארבע השנים שחלפו מאז החלטת הממשלה הביאו פעולות מנהל מקרקעי ישראל לפתיחתו של אתר אחד בלבד בצפון הארץ", נכתב.

 

בכל הנוגע לתפקודם של משרדי הפנים והרשויות המקומיות - הרי שגם שם מצא המבקר ליקויים רבים. נכון לאוקטובר 2007 טרם הנחה משרד הפנים את הרשויות המקומיות באשר להכנת תכניות לטיפול בפסולת הבניין.

 

לפיכך אין לתמוה שרק 36 אחוז מ-251 הרשויות המקומיות בישראל מתנות מתן היתר בנייה בהצגת חוזה התקשרות עם אתר סילוק פסולת מורשה. בין הרשויות שאינן מתנות מתן היתר בנייה מציין המבקר את עיריות שפרעם, בית-שאן והמועצות האזוריות גולן ומרום גליל.

 

אך אולי מקוממת מכל מסקנת המבקר באשר לטיפול במפגע שנוצר מהשלכת הפסולת ברבים. בכל שנה משקיעים משרדי הממשלה והרשויות מיליוני שקלים לפינוי הפסולת מהאתרים הבלתי מורשים, טיפול בנזקים ושיקום. "מהנתונים עולה שהעלות של הסרת טון פסולת, אותה נאלצת המדינה לשלם בדיעבד בעת ניקוי השטחים, גבוהה במידה ניכרת מהעלות של הטמנתה באתרים מוסדרים", כותב המבקר. "במצב זה, באופן פרדוקסאלי 'משתלם' היה אפילו למדינה לסבסד את עלות המיחזור או ההטמנה, על מנת להימנע מתשלום גבוה בעבור ניקוי המקרקעין".

 

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "בין השנים 2005-2007 טיפלו וגרסו, הגופים שקיבלו תמיכות, כ-700 אלף טון והצליחו למכור כ-600,000 טון חזרה לשוק כחומרי גלם. המשרד גיבש מדיניות להסדרת הטיפול בפסולת הבניין, ומדיניות זו הוטמעה בתוכנית עבודה תלת-שנתית 2007-2009. בשנת 2007 בחן המשרד את הליכי התקצוב ואת הניצול הנמוך של ההתחייבויות. כתוצאה מבחינה זו ביטל המשרד התחייבויות רבות וכן החליט להפנות את מרבית התקציב לפעילות מיחזור, הן על-ידי יזמים פרטיים והן על-ידי רשויות מקומיות. בנוסף, הליך התיקצוב שונה ובמקום לתקצב פרויקט אחד, תוקצבו בנפרד פרויקטים לתכנון והקמה". עוד נמסר כי בעקבות דו"ח מבקר המדינה פנה המשרד לחברות הסמך של משרד התשתיות, על-מנת לקדם את השימוש בחומרים ממוחזרים.

 

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "המשרד נותן פומבי לאפשרות לעשות שימש בחומרי בנייה ממוחזרים, במידע המפורסם בגוף המכרזים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פסולת בניין ביער. מכת מדינה
צילום: גילי סופר
באדיבות מינהל מקרקעי ישראל
השטחים הפתוחים הפכו למזבלה
באדיבות מינהל מקרקעי ישראל
מומלצים