שתף קטע נבחר

מעל דפי ההיסטוריה- חיים וַיְצְמָן

הוא כיהן כנשיא הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית ולאחר מכן כִּנְשִׂיאָהּ הָרִאשׁוֹן של מדינת ישראל. הוא היה שותף לְתַגְלִיּוֹת מַדָּעִיּוֹת ועל שמו רשומות המצאות רבות. סיפור חייו של חַיִּים וַיְצְמָן שזור בסיפור הקמתה של המדינה

בערים רבות בעולם בוחרים לְהַנְצִיחַ את זִכְרָם של אנשים מכובדים באמצעות קריאת רחוב על שמם. כך גם אצלנו. כמעט בכל עיר תוכלו למצוא רחוב הנושא את השם " חַיִּים וַיְצְמָן", נְשִׂיאָהּ הראשון של מדינת ישראל.

 

חַיִּים וַיְצְמָן היה מנהיג נערץ ומכובד, וסיפור חייו המרתק נִשְׁזַר בסיפור הקמתה של מדינת ישראל. לרגל יום הולדתה ה-60 של המדינה - לפניכם סיפורו של הנשיא הראשון.

 

ילד סקרן וחובב מדע

 

חַיִּים וַיְצְמָן נולד ב-27 בנובמבר 1874 בעיר מוֹטוֹל שֶׁבְּרוּסְיָה הַלְּבָנָה, בן שלישי למשפחה בת 15 ילדים. כמו רבים מִבְנֵי קְהִילָּתוֹ, וַיְצְמָן הקטן קיבל חינוך יְהוּדִי מסורְתִּי. אך בניגוד לאחרים, הוא זכה ללמוד אצל מורה בעל הַשְׂכָּלָה רחבה ומעמיקה במיוחד. המורה המוכשר חָשַׂף בפני התלמיד הצעיר והסקרן את עולם מַדְּעֵי הַטֶּבַע וְהַכִימְיָה המרתקים. וַיְצְמָן הוקסם מתחום הַכִימְיָה. גם כשגדל והחל ללמוד בַּגִּימְנַסְיָה הָרֵיאָלִית בָּעִיר פִּינְסק, לא זנח את התחום האהוב עליו. וַיְצְמָן, שנתקל לא אחת בְּגִילּוּיֵי שִׂנְאָה כלפי היהודים (אַנְטִישֵׁמִיּוּת), התחבט כבר בתור נער בשאלה איך למצוא פתרון לעם היהודי היושב בַּגּוֹלָה. כשהיה בן 15 ייסד בעירו אגודה שזכתה לַשֵּׁם "שפה ברורה". מטרת האגודה הייתה ללמד את הילדים וגם את המבוגרים לדבר בשפה העברית, כהכנה לָעֲלִיָּה לְאֶרֶץ הַקּודֶשׁ - הַלֹּא הִיא ארץ-ישראל.

 

אני ציוני

 

וַיְצְמָן המשיך את לימודי הַכִימְיָה ובשנת 1899, כשהוא בן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, קיבל תואר דוקטור לְכִימְיָה אוֹרְגָּנִית מאוּנִיבֶרְסִיטַת פְרַיְבּוּרְג שֶׁבִּשְׁווַיְץ, שם גם פגש את רַעְייָתוֹ לעתיד, וֶרָה קַאצְמַן, סטודנטית לִרְפוּאָה מֵרוּסְיָה.

 

בזמן שוַיְצְמָן היה עסוק בכתיבת נוסחאות כִימִיּוֹת ובדיקת מוֹלֶקוּלוֹת ואֲטוֹמִים, התפרסם ספרו של בִּנְיָמִין זְאֵב הֶרְצְל "מדינת היהודים". כמו רבים מִבְּנֵי דּוֹרוֹ, התלהב וַיְצְמָן מהרעיונות שהוצגו בספר והחליט להפוך לפעיל בַּתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית, שזה עתה קמה.

 

את זמנו הפנוי בילה בחברת סטודנטים יְהוּדִיִּים בני גילו ויחד הם עסקו בפעילות צִיּוֹנִית, שכללה בעיקר ניסיונות לשכנע את העולם בּדבר חֲשִׁיבוּתוֹ של הַחֲלוֹם הַצִּיּוֹנִי להקמת מדינה לעם היהודי.

 

בזכות פיתוח מַדָּעִי מבריק

 

בשנת 1904 היגר חַיִּים וַיְצְמָן לבריטניה וקיבל משרת עוזר מחקר באוניברסיטת מנצ'סטר. אומנם, באותן שנים הוא התמקד במחקרים בתחום הכימיה, אך בכל זאת ניסה לקדם את רעיון הקמת מדינה ליהודים בארץ ישראל באמצעות יצירת קשרים עם השלטון הַבְּרִיטִי.

 

בהתחלה נתקל וַיְצְמָן בהרבה דלתות סגורות, אך דווקא הַכִימְיָה עזרה לו בסופו של דבר להגשים את מטרתו. היו אלה ימי מלחמת העולם הראשונה, וְהַבְּרִיטִים נזקקו לָאָצֶטוֹן - רכיב חיוני בְּיִצּוּר אֲבַק שְׂרֵפָה עבור תותחי הַצִּי הַבְּרִיטִי. באותה תקופה לא ניתן היה להשיג את האָצֶטוֹן בכמויות גדולות, אך וַיְצְמָן, במהלך מֶחְקָרָיו הַמַּדָּעִיִּים, הצליח להפיק אָצֶטוֹן מִתִּירָס. המצאתו של וַיְצְמָן סִיְּעָה לַבְּרִיטִים לנצח במלחמה, ווַיְצְמָן הפך למפורסם ונערץ בכל רחבי בְּרִיטַנְיָה. סוף סוף נפתחו בפניו הדלתות והוא יכול היה לקשור קְשָׁרִים עם ראשי השלטון. ואכן, תוך זמן קצר הצליח וַיְצְמָן, שהיה איש שיחה ערני, לְהִתְיַדֵּד עם בְּרִיטִים רבים ובמיוחד עם הַלּוֹרְד בַּלְפוּר, שהיה באותו זמן שַׂר הַחוּץ הַבְּרִיטִי. הַיְּדִידוּת וְהַהַעֲרָכָה הַהֲדָדִית תרמו לכתיבת הַצְהָרַת בַּלְפוּר, בשנת 1917. הַצְהָרַת בַּלְפוּר הייתה מסמך הִיסְטוֹרִי שקבע, כי ליהודים יש זכות להקים בַּיִת לְאומִּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וכי ממשלת בְּרִיטַנְיָה תעזור להם לְמַמֵּשׁ זכות זו.

 

זו הייתה הצלחה כַּבִּירָה. לאחר שנים של חלומות וציפיות – באה הַכָּרָה בִּזְכוּתָם של היהודים לבית משלהם.

 

הנשיא הראשון

 

תוך זמן קצר הפך וַיְצְמָן לדמות מרכזית בתנועה הצִיּוֹנִית, ואף כיהן בתפקידים נכבדים רבים, בהם נְשִׂיא הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית. למעשה, לא היה יְהוּדִי-צִיּוֹנִי שלא ידע מיהו חַיִּים וַיְצְמָן. למרות הישגיו, וַיְצְמָן לא נח על זֵרֵי הַדַּפְנָה, והמשיך לחלק את זמנו בין עבודתו כְּכִימַאי לבין פעילותו הַצִּיּוֹנִית הָעֲנֵפָה. הוא נפגש עם מנהיגים רבים בעולם, בהם גם נְשִׂיא אַרְצוֹת הַבְּרִית, הֶרוֹלְד טרומַן וְהָאָמִיר פַיְסל, מֶלֶךְ סוּרְיָה ואחר כך מלך עיראק, ופעל רבות לגיוס כספים ותמיכה בֵּינְלְאומִּית.

 

בשנת 1918 ביקר וַיְצְמָן בארץ, ובאותו זמן אף הניח את היסודות לָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית בִּירוּשָׁלַיִם. במקביל לִפְעִילוּתוֹ הַמְּדִינִית הִתְמַסֵּר וַיְצְמָן גם לאהבתו הגדולה - המדע. הוא ורעייתו וֶרָה בנו את ביתם בעיר רְחוֹבוֹת. בית שהיה עמוס תמיד באורחים חשובים, בהם מַדְּעָנִים, מְדִינָאִים וְאַנְשֵׁי רוּחַ מהעולם כולו. בשנת 1934 יִסֵּד וַיְצְמָן ברְחוֹבוֹת, סמוך לביתו, את מְכוֹן הַמֶּחְקָר הַמַּדָּעִי על שם דָּנִיֵּאל זִיו וכיהן כנשיאו. כאשר מלאו לו 75 שנה, נחנך במקומו של מכון זיו "מכון וַיְצְמָן למדע".

 

בשנת 1942 שָׁכַל וַיְצְמָן את בנו הצעיר, מִיכָאֵל, שהיה טַיָּס בְּחֵיל הָאֲווִיר הַבְּרִיטִי. על אף הַטְּרָגֶדְיָה הַמִּשְׁפַּחְתִּית המשיך בפעילותו ללא הפסקה. ב-17 פברואר 1949, לאחר הבחירות הראשונות בישראל, נבחר חַיִּים וַיְצְמָן לתפקיד נשיא המדינה. במסגרת תפקידו נסע, באפריל 1949, לְאַרְצוֹת הַבְּרִית והצליח לגייס סכומי כסף נכבדים. כמעט ארבע שנים לאחר תחילת כהונתו כנשיא, ב-9 בנובמבר 1952, וַיְצְמָן הלך לעולמו, והוא בן 78 שנה. לפי בקשתו הוא הובא לקבורה באחוזת ביתו שֶׁבּרְחוֹבוֹת. מעטים הם המנהיגים שזכו לראות את חֲזוֹנָם מתגשם עוד בחייהם. חַיִּים וַיְצְמָן זכה לראות בהקמתה ובתחילת שִׂגְשׂוּגָהּ של מדינת ישראל.

 

רוצים לדעת עוד? היכנסו לאתר נשיא המדינה

 

הכתבה התפרסמה בגיליון מאי של "גליליאו צעיר - הירחון לילדים סקרנים "

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חיים ויצמן מושבע לנשיאה הראשון של מדינת ישראל
צילום: דוד אלדן, לע"מ
מומלצים