השקל הפך למטבע בר המרה

החל מהלילה (ב') השקל הישראלי הוא מטבע בר המרה. זאת, לאחר שישראל צורפה באופן רשמי למערכת CLS - מערכת הסליקה הבינלאומית.

מעתה ניתן לסלוק עסקות המרה בין השקל ל-17 מטבעות אחרים באמצעות המערכת הבינלאומית CLS, הסולקת כל יום כחצי מיליון עסקות בערך כולל של כ-4 טריליון דולר. מדובר בהורדה משמעותית של סיכון הסליקה הכרוך בעסקות המרה מטבעית. אין השפעה על סיכונים אחרים בתחום עסקות מט"ח, כמו סיכון שעת חירום.

בנוסף להורדת סיכונים וחיזוק היציבות של המערכת הפיננסית, כניסת השקל ל-CLS צפויה לשפר את הנזילות והיעילות של השווקים בישראל, לחזק את הקשר בין השווקים בישראל לשוקי חו"ל, להביא הזדמנויות חדשות לעסקים ולמשקיעים בישראל ובחו"ל ולשפר את מעמד הבנקאות הישראלית בעולם.

כניסת השקל למערכת CLS היא צעד חשוב בשדרוג התשתית הפיננסית בישראל, ומשפרת מאוד את המסחר הבין-בנקאי במט"ח.

קבלת השקל למערכת CLS התאפשרה בעקבות יוזמה של בנק ישראל שהחלה ב-2004. מאז עמד בנק ישראל בקשר של שיתוף פעולה הדוק עם בנק CLS, גופי פיקוח בעולם, והבנקים הישראלים שחברים במערכת - בנק לאומי ובנק הפועלים - כדי לעמוד בדרישות הגבוהות שחברות ב-CLS מחייבת.

כמו כן, אימוץ חוק מערכת תשלומים חדשה השנה והשקת מערכת זה"ב (RTGS - מערכת לסליקת תשלומים בזמן אמת) ב-2007 איפשרו את המהלך שהסתיים בהצלחה אתמול.

אין הרבה משמעות לאזרח הקטן

גורמים בשוק ההון מעריכים כי למהלך אין הרבה משמעות עבור האזרח הקטן. גם לאחר הפיכתו של השקל למטבע בר המרה לא ניתן יהיה לקנות בחו"ל בשקלים, כשם שלא ניתן כיום לקנות בדולרים בצרפת, למשל.

ההקלה העיקרית מבחינת הישראלי הממוצע עשויה להיות האפשרות להחליף כסף בחו"ל משקל למטבעות אחרים. המהלך יגדיל את מספר הגופים בחו"ל - בנקים, משרדי ממשלה, בתי השקעות וחלפנים פרטיים - שיחליפו שקלים למטבעות זרים, ועשוי להוריד את מרווחי התיווך שאותם גופים גובים מלקוחות ישראלים עבור ההמרה.