הלך לעולמו צבי אלגת, עורך "לאשה" המיתולוגי

צבי אלגת, צביקה בפי כל, עורך מגזין "לאשה" במשך כשני עשורים, הלך לעולמו בפתאומיות ביום ראשון השבוע. בן 72 היה במותו.

מוות תמיד בא בזמן הלא מתאים אבל צביקה אמר לא אחת, ובקול רם, שלכשיגיע הזמן והוא "ייטרד לבית עולמו", הוא מייחל למות נשיקה. אמר והגשים. בבוקר קם, ולפני שהספיק לצאת למסע יומו, לבו הכריעו באחת. 

צביקה אלגת היה וירטואוז המילה. הוא התייחס למילה הכתובה בחרדת קודש והייתה לו שליטה מדהימה בשפה על כל רזיה ודקויותיה. כתיבתו הנדירה הייתה מדויקת, נוגעת אבל תמיד מלווה בקריצה.

הוא היה איש עשיר בנכסי רוח, איש אשכולות אמיתי, מפולפל, עם ידע עצום בכל תחום. עובדים במערכת "לאשה" יזכרו אותו כאיש חכם ושנון, ציני אבל אוהב אדם, ובעיקר ככותב ועורך בחסד, עם שק גדוש ברגישות ובאהבת אדם. 

אלגת, חתן פרס עמוס לב לעיתונאות, החל את דרכו המקצועית בשנת 1958 ככתב "מעריב" בנגב. הכרה מקצועית רבה קיבל כשדיווח בלעדית בפברואר 1966 על נחיתתו של אייבי נתן במצרים כדי למסור לנשיא נאצר עצומה הקוראת לשלום.  

כעבור 12 שנה עזב צביקה את הכתיבה לטובת עריכה בעיתון "ידיעות אחרונות". משנת 1979 ועד שיצא לגמלאות ערך את מגזין "לאשה". 

העורך של השבועון הנפוץ במדינה

צביקה הפך את "לאשה" לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים ביותר של התקשורת הכתובה בישראל והביא את תפוצת העיתון לשיא חסר תקדים. באחד מהראיונות הנדירים שהעניק לתקשורת נשאל על סוד ההצלחה של "לאשה". "מבחינתי", ענה, "מילת המפתח הייתה ונשארה 'מעניין'. העיתון צריך להיות מרתק ולספק את סקרנותם של הקוראים בטווחי גיל רבים ושונים. זו הנוסחה שהפכה את 'לאשה' לשבועון הנפוץ ביותר במדינה".

צביקה היה נשוי עד יומו האחרון למיה, אהבתו הגדולה, והיה גאה בשני ילדיו, ענת, קלינאית תקשורת, וגיא, שעושה בימים אלה דוקטורט בפילוסופיה בשיקגו. 

אלגת ופנינה רוזנבלום. צילום: אהרון יוסלביץ'

בבית סוקולוב בתל אביב, בית העיתונאים והבית השני שלו, יזכרו אותו החברים יושב בשולחן צדדי, משחק שחמט, מעשן מקטרת ומדבר, כשכולם מסביב מקשיבים.

הסופר והפזמונאי יורם טהרלב מספר: "הוא היה שחקן שחמט מצוין, עיתונאי בחסד, איש מילה, חרזן מעולה שחרוזיו היו מלאי הומור וחוכמה. הוא היה אדם עם ערכים, צדיק שעשה מעשים טובים, עזר כספית לאנשים, עניו וצנוע שמעולם לא דיבר על מעשיו. צביקה היה עמוד תיכון בכל דבר, שנותן גב חזק. המועדון של בית סוקולוב היה מלבן איתו דברים, מקבל ממנו עצות. עם הסתלקותו, אני לא יודע אם המועדון הזה ישרוד".