יו"ר הוועד המנהל של האנדלוסית התפטר מתפקידו

בתזמורת האנדלוסית ממשיכות לסעור הרוחות לאחר חזרתו מעוררת המחלוקת לכסא המנכ"ל של מוטי מלכא והדחתו של עופר אמסלם, מנכ"ל התזמורת בשנה וחצי האחרונה. בישיבת הדירקטוריון של התזמורת שנערכה אמש (ג') הפתיע היו"ר אשר כנפו את חברי הוועד המנהל כשהניח על השולחן מכתב התפטרות חריף, שבו הוא מאשים את מלכא בניהול כושל שהביא את התזמורת לגירעון של שלושה מיליון שקל בפעם השנייה ולמצב של הלנת שכר העובדים לתקופה של ארבעה חודשים.

כנפו דרש במכתבו גם את התפטרותו של הוועד המנהל: "המצב אליו הגיעה היום התזמורת, אי השקט, חוסר האמון של מרבית עובדי התזמורת במנכ"ל החוזר, התמרמרות, פחד מפני העתיד, כל אלה דורשים אף הם את התפטרות ההנהלה והאסיפה הכללית", כתב.

לדברי כנפו, התפטרותו מראשות הוועד המנהל, שמצטרפת להתפטרותה בשבוע שעבר של ריקי נעמן מתפקיד דירקטורית, באה להוות דוגמה אישית. במכתב שנפרש על פני שישה עמודים מאשים כנפו את מלכא באחריות ישירה לגירעון המצטבר הנוכחי של התזמורת ומפציר בו בשל כך להשהות את חזרתו לתפקיד למרות תקפותה החוזית. הוועד המנהל, כך מתברר, חתם, עם עזיבתו של מלכא את התפקיד בסוף 2006, על חוזה שמאפשר את חזרתו בכל זמן שיחפוץ.

היום אומר כנפו: "אני נוכח לדעת שזהו חוזה שערורייתי המשריין את המקום למלכא לכל חייו מפני שהחזרה שלו אינה תחומה בזמן. אני אמנם חתום על החוזה אך הדבר נובע מכך שחשבתי לתומי שפרישתו סופית ושהוא יחזור אך ורק אם התזמורת תעמוד בפני מפולת או אם אגודת הידידים תיכשל ותיסגר. הייתי בטוח ששום דבר מזה לא יקרה".

בתשובה לשאלת ynet האם יתכן שהוא וחברי הוועד המנהל נרדמו בשמירה, עונה כנפו: "אני באמת נרדמתי בשמירה. כמורשה חתימה, בכל פעם שחתמתי על צ'קים רעדו לי הידיים. כל פעם הלכתי למוטי מלכא ואמרתי לו שיש לי הרושם שאנחנו מוציאים יותר מדי כסף. הוא היה מוציא ניירות ומרגיע אותי. נתנו לי גלולות הרגעה. הוא היה אומר לי, 'אל תדאג, אני עם היד על הדופק'. רק אחר כך התבררה לי התמונה. יכול להיות שנרדמנו בשמירה".

"אם לא תהיה התערבות - אנחנו בבעיה"

כנפו מגולל את גלגולי התנהלותה של התזמורת ומצביע על הכשלים, שהחלו לדבריו כבר בשנת 2003 עם גרעון תקציבי של שלושה מיליון שקל ומשבר עמוק שהוביל לתוכנית הבראה מול מינהל תרבות שהעמיד מצדו מענק בסכום 700 אלף שקל שנועד לסייע ליציאה מהמשבר. עד סוף 2006 אמורה היתה התזמורת, תחת ניהולו של מלכא, לחסל 2.6 מיליון שקל מהגרעון לכדי 220 אלף שקל בלבד.

בדצמבר 2006 פרש מלכא ממשרת המנכ"ל לטובת הקמת אגודת ידידים ומינה במקומו את עופר אמסלם, מי ששימש עד אז כמנהל שיווק. מלכא, שהמשיך לשמש יועץ אמנותי ואסטרטגי של התזמורת במקביל לעמידתו בראש הגוף החדש, המשיך לקבל משכורת על תפקידיו אלה. לטענת כנפו, על מנת לא להרפות אחיזה צרף המנכ"ל היוצא ערב עזיבתו לוועד המנהל ולאסיפה הכללית חברים חדשים מטעמו. מתוך עשרה חברים חדשים שהצטרפו לאסיפה הכללית המונה עשרים איש, שניים, לטענת כנפו, תלויים במלכא לפרנסתם. חבר נוסף הוא אחיינו, עו"ד ירון דהן. בישיבה הכללית של הוועד המנהל שנערכה ב-27 בדצמבר צורפו ארבעה חברים חדשים, שמתוכם, לטענתו של כנפו, "עובד של מלכא באגודת הידידים, עובדת שלו לשעבר ואישה נוספת התלויה בו לפרנסתה".

טענות חמורות מרמזות במכתב על ניסיונות לכאורה להטיית הדו"חות הכספיים של התזמורת ומצגת שווא של נתונים בפני הוועד המנהל. "בהרכב הנוכחי של הוועד המנהל המוקנה כולו למוטי מלכא אין שום סיכוי להצעותיי", כתב כנפו והוסיף, "המצב הוא פרדוכסלי לחלוטין, מצב שבו ועד מנהל שהיה צריך לפטר את האחראי לכך שהתזמורת כמעט נסגרה, החזיר אותו לתזמורת כאילו הוא מושיע הבא להציל אותה מחורבן. מאז חזרתו של מלכא שוררת אווירת נכאים בתזמורת. העובדים מרגישים מאוימים וכבר נעשו צעדים כלפי אלה שנראו פעילים יותר להקמת ועד העובדים כמו דרישה להקטין את פעילות המחלקה החינוכית, טרפוד פעולות הוועד, שלילת חוקיותו, הפסקת תיעוד קונצרטים. כל זה הוביל לעזיבה הפגנתית של נגנים מחזרה גנרלית... אני מצהיר בזה שאני עומד לצד עובדי התזמורת ואני מכיר בזכותם להתארגן ובזכותם ליחס שוויוני והוגן. לא נותרה לי ברירה אלא להתפטר. אני מסיים בתקווה שכולם יתעשתו ושהתזמורת תדע לעבור את שעת המשבר הזו".

כנפו קורא להתערבות מהירה של מינהל תרבות שמתקצב את התזמורת. "הם צריכים להשגיח על החלב", הוא אומר, "הם עשו תוכנית הבראה שהתרסקה ממש. אני מתפלא שהם לא עושים כלום ולא אומרים כלום. אני מקווה שתהיה ועדת ביקורת".

כנפו הוא לא היחיד שתמה על שתיקת המינהל. גם חבר הוועד המנהל, פנחס חליווה, קורא לאנשי המינהל להיחלץ לעזרתה של התזמורת. "המצב קטסטרופה ואני מאוד מודאג", הוא אומר, "אם לא תהיה התערבות מהירה מבחוץ - ואני מדבר על מינהל תרבות - אנחנו בבעיה. אני קורא להם להיכנס לעובי הקורה". הבעיה לדידו היא אופי הניהול. "התזמורת מנוהלת בצורה קצת יותר מדי חברית לטעמי. זה לא ניהול שאני יכול להיות שלם איתו", אומר חליווה, שמכהן במקביל כמנכ"ל מכללת אשקלון. לדבריו, הוא שוקל את המשך דרכו בדירקטוריון של התזמורת ומדגיש: "קשה להיות אחראי על משהו שאני לא שלם איתו".

מלכא: "בחישה של גורמים פוליטיים"

מוטי מלכא מצדו מעדיף שלא לענות ישירות לטענות המועלות במכתב ההתפטרות של כנפו. בתגובה לדברים הוא מסר: "אנו מוקירים ומעריכים את תרומתו של מר אשר כנפו לתזמורת ומצרים על כך שהתפטרותו היא ביטוי לאינטרסים פוליטיים שחדרו לרקמה העדינה של התזמורת, דווקא בתקופת הבחירות לעיריית אשדוד. ידיים פוליטיות וזרות בוחשות במפעל התרבותי והמצליח ביותר שהוציאה העיר אשדוד מקירבה וכל טענותיו של כנפו הן ביטוי עצוב לאינטרסים הללו. אשר על כן, יש לנטרל כל אינטרס זר למשימות אמנותיות שעליהן מופקדת התזמורת. גם כנפו יודע שמקורו ויסודו של הגרעון הוא בהפסקת התמיכה של עיריית אשדוד בתזמורת בשנים 1997 עד 2003 בסך מצטבר של כ-3.8 מיליון שקל. גם עכשיו אנו קוראים לכל אלה שהתזמורת חשובה להם לחזור למשימת השמירה על הישגיה של התזמורת ולהמשך קידומה".

ראש מינהל תרבות, מיכה ינון, אמר בתגובה לדברים: "את הטענות המועלות במכתב ההתפטרות של אשר כנפו נבדוק. יחד עם זאת אני קורא למוטי מלכא ולעופר אמסלם לשתף פעולה בכדי לשמור על התזמורת האנדלוסית מפני התפרקות. התזמורת היא נכס תרבותי של מדינת ישראל, שלי עצמי היתה תרומה לפריחתו ולשגשוגו וחשיבותו בעיניי רבה. עניין משמעותי הוא להביא אל הוועד המנהל, על מנת לייצב את המערכת, אנשי ציבור מוכרים ונטולי פניות כדוגמת השר לשעבר רפי אדרי, בעלי הסינמה סיטי משה אדרי או פרופסור משה בר אשר, חתן פרס ישראל, שיש להם קירבה למוזיקה האנדלוסית ושאינם מעורבים ברמה הפוליטית באשדוד. אסור שהתזמורת תיפול קורבן למריבות אישיות. חיזוק הוועד המנהל והאסיפה הכללית באנשים חיצוניים יביא לייצוב הגוף וההנהלה המעשית".