מבחן שולחן השבת

אני מרשה לעצמי להשיא עצה לראש הממשלה: מר אהוד אולמרט, חדל שחצנות. לבש ענווה. חדל יהירות, הורד ראש. חדל לירוק אש וגופרית על כל הסביבה. התחל להתחרט.

אקט קשה, החרטה, אך היחידי שעשוי עדיין להציל מכבודך. השלך מעצמך את שריון הביטחון העצמי המופרז. די ל"אני ואפסי עוד". הפגן ענווה, הפסק לרחם על עצמך, מר אולמרט. איש לא כיוון אקדח לרקתך כדי שתיקח מעטפות עם מזומנים. זו היתה בחירה חופשית שלך. אתה נושא במלוא האחריות לבחירתך. אתה, אתה ואתה. לא הנסיבות, לא החקיקה, לא הפיתויים.

מי כמוך יודע שלא רודפים אותך ולא צדים אותך ולא עושים לך לינץ'. משטרת ישראל לא קשרה קשר נגדך. היית חופשי לגמרי להגיד "לא, תודה" כשקיבלת את המעטפה הראשונה עם המרשרשים. אבל אמרת "כן, תודה". ידיך ספרו את הכסף הזה. לא ידינו.

אל תמעיט לכן ברוע המוסרי של מעשיך. התמודד עמו בגלוי, בפרהסיה. קבל עם ועדה. היהודים עם חנון ורחום. מודה ועוזב, ירוחם. לא מודה ולא עוזב, יקולל.

אל תאמר: מדוע נטפלתם אלי, כולם מושחתים, כולם גנבים, לכולם יש מאכער אמריקני שתוקע להם את הדולרים שלו. זו הגנה נבזית; היא משחירה פני רבים וטובים רק כדי שלא נבחין באופל פניך. לשווא: אנחנו כן מבין בו ואנחנו כן נבחין בך.

במקום להסתתר מאחורי גבם של חוטאים אמיתיים או מדומים, הכרז: אחרי רבים לחטוא אין פירושו לא לחטוא.

פעם אחת, רק פעם אחת, זקוף את חוט שדרתך. דבר אלינו אמת, מר אולמרט. תודה: טעיתי. שגיתי. מעדתי. לא הייתי צריך, לא הייתי מודע. איבדתי את הבלמים שלי.

לך אל הסליחות, מר אולמרט, ובקש אותן. לך אל הרחמים ובקש אותם. הגד: אני מצטער. התנצל. פשוט התנצל. זה כל כך קשה, להתנצל?

יש פיוט יהודי נפלא שנאמר בראש השנה וביום הכיפורים מפיו של שליח ציבור. הפיוט נפתח במילים: הנני העני ממעש.

מוגזם לצפות ממך להשמיע לפחות שלוש מילים אלו?

בקורס לאתיקה בעסקים מלמדים איך להבחין במעשה הלא-מוסרי. קוראים לו "מבחן שולחן השבת". אם אתה יכול לספר לבני משפחתך, לילדך ולנכדיך שהתאספו לשולחן השבת על המעשים שעשית, במלואם, ללא כחל וסרק, ללא בושה, היה סמוך ובטוח שלא חרגת מכללי האתיקה הטבעית.

אבל אם אינך יכול לספר להם את סודותיך בלי לשקר, לטשטש, לעוות, להסתיר ולגמגם – עברת עבירה של מוסר. לפחות.

שנה את סדר יומך, מר אולמרט. בטל את נסיעותיך המתוכננות. פנה ישירות אלינו, לאזרחים שמגדלים את ילדיהם בארץ זו, ארץ קשה ולפעמים, כן, אוכלת יושביה. הסבר לנו את מסכת מעשיך. אתה חייב לנו הסבר. והגדת לאזרחיך. לפני שהגדת לבוש ולבית המשפט. בלי התחמקויות וחוכמולוגיה. בלי עורכי דין. 

מעל לכל, השתחרר מחיבוק הדוב של חבריך ויועצך. חדל מהתרגילים הפוליטיים מעוררי החלחלה וגועל הנפש. ותר עכשיו על ראשות הממשלה. לך והתמסר לטיהור שמך. רק קב ונקי תוכל לשוב אל המנהיגות. הפגן איזו קלאסה של עזיבת הכסא הממשלתי. קבע נורמה חדשה; כך ייזכרו אותך כמטהר הבארות ולא כמרעילן. זה יכול להיות הגדול במעשיך.

הפעם היה כן, מר אולמרט. הבטח להצניע לכת. הבטח להשפיל מבט. הבטח להיפרד מהעבר. הבטח וקיים. הלוואי שייחשף לנו אהוד אולמרט אחר. אני מקווה שיש כזה.