"בלתי ניתנים לשיקום? אין דבר כזה"
צעירים שהוגדרו על ידי מסגרות התמיכה השונות כ"בלתי ניתנים לשיקום", מוצאים גג, הכוונה, חום וחיבוק ב"בית אלי" בתל- אביב."יש הרבה צעירים בגילאים 17-24, שאף אחד לא מתעניין בהם", מסבירה בת אל ארנזי, מנהלת הבית, שניצבת מידי חודש, על סף סגירה
אחרי שכל המסגרות האחרות הכריזו עליהם כ"בלתי ניתנים לשיקום", בת-אל ארנזי, נותנת לצעירים הזדמנות נוספת. "אלי לא מגיעים נערים שברחו מהבית, אלא כאלה שהועפו ממסגרות אחרות", היא מסבירה. "נותנים להם בית, אוכל ושינה, מנסים לעזור להם למצוא עבודה, זה מאוד פרטני, בודקים עם כל אחד איפה הוא יכול להתפתח, ואיך יכול להתקדם".
בשכונת נווה- צדק בתל-אביב, בביתה הפרטי של ארנזי, ביחידת דיור שהוקצתה במיוחד, מתגוררים 14 נערים-צעירים, שבשבילם זה הבית. לארנזי (32), שלושה ילדים משלה, והם חיים בערבובייה - יחד עם הצעירים מ"בית אלי". למעשה, המטפלת של ביתה הקטנה, היא צעירה בת 20 ששכנה וטופחה ב"בית אלי".
לאחר מחשבה, החליטה ארנזי להקדיש את המקום לגברים צעירים בלבד. "לנשים צעירות יש יותר מענה, חוששים שלא יאנסו אותן, שלא יתדרדרו לזנות, יש הרבה בנים בגילאים 17-24, שאף אחד לא מתעניין בהם", היא מסבירה. ארנזי מקבלת את התיקים ממשרד הרווחה ולומדת על עברם של הצעירים,- "אני לא מקבלת פדופילים ואנסים, או כאלו הסובלים סובלים כרגע ממחלות נפש קשות כמו סכיזופרניה ומניה- דיפרסיה. אנשים שעברו גמילה מהרואין מקבלים, אבל לא נרקומנים או אלכוהוליסטים פעילים". בבית מתגוררות גם שתי בנות שנגמלו מהירואין, ששכנו בעבר בבית, ו"תמיד תהיה להם אצלי פינה חמה", מסבירה ארנזי.
ד' מתגורר בתשעת החודשים האחרונים ב"בית אלי". אביו היכה אותו בראשו בילדותו, וכך נוצרה אצלו מחלת הנפילה (אפילפסיה) ופיגור קל,- "אם לא היינו לוקחים אותו הוא היה נשאר ברחוב, מנטלית הוא כמו ילד בן חמש", מסבירה ארנזי. מגיל 15 הוא מקבץ נדבות ברחוב יחד עם אימו. האם, שהתמכרה לאלכוהול, קפאה למוות מקור- נגד עיניו. "הוא היה מקבל התקפים ברחוב, ואף אחד לא היה שם בשבילו, לקחנו אותו אחרי שאף מקום לא הסכים לקבלו. המדינה וודאי הייתה מאשפזת אותו במוסד פסיכיאטרי", היא מוסיפה. ציוריו של ד' מקשטים את הבית, והחיוך הנבוך והמרוצה שלו כשהוא מדבר על ארנזי וחבריו לבית, מבהיר עד כמה נעים ונוח לו במקום.
החיבור האוטומטי של בת אל לבני הנוער, נובע לדבריה מתוך ההזדהות עם המקום בו הם נמצאים, פועל יוצא של הנסיון אישי שלה כ"פריקית שנזרקה משמונה בתי ספר". "חשוב לי לתת להם תחושה של בית", מסבירה ארנזי, "ברגע שהנער מרגיש שזה הבית שלו, הוא יתנהג אחרת, יוכיח אחריות ואכפתיות", היא מסבירה.
"על סף סגירה תמידית"
השם "בית אלי" נבחר בכדי להנציח את שמותיהם של שני אחיה של ארנזי שנפטרו, "רחל אלישבע רואה, אחותי שנפטרה מסרטן לפני חודשיים וחצי. ואחי, אליהו גרשון שהתאבד לפני מספר שנים. אני מקווה שהדברים הטובים שקורים בבית הזה יעלו אליהם לשמיים", נרגשת ארנזי.
לצעירים שמגיעים לבית ומנסים להתקדם, ארנזי מסייעת בקבלת מלגות, מכוונת אותם ללימודים ועבודה, ומסבירה להם כיצד לחסוך כסף שיוכל לעזור להם בהמשך. "מי שחוסך חודשיים ורוצה לצאת להשכיר דירה, אני מנסה לשכנע לחכות קצת, לאגור עוד, ולצאת כשיש לו יותר כסף, כדי שלא ימצא עצמו ברחוב חודשיים אחרי. מנסה לייצב להם את הבסיס". היא אומרת.
הילדים לא משלמים עבור השהות בבית, והבית מתקיים מתרומות מ"פתחון לב", ומתמיכה של אנשים כמו ד"ר בנימין אברהם מעיריית תל-אביב, וד"ר אמנון מוסק מביה"ח איכילוב, המסייעים לארנזי בגיוס תרומות. עם זאת, עיקר הנטל נופל על כתפיה של ארנזי ובן זוגה. "מישכנו כבר את הבית והאוטו. כל חודש עם קבלת החשבונות, הבית על סף סגירה. מנסים לגרד מכאן ומשם כדי לשלם, אבל מדובר בכמות עצומה של הוצאות שלבד, אנחנו לא מצליחים לעמוד בה".
סכנת הסגירה המרחפת מעל הבית, הביאה ליצירתו של ערב התרמה,- אמנים שונים התנדבו להופיע כאשר כל ההכנסות יוקדשו להמשך הפעילות של הבית הזה, המוכיח לכל הספקנים שאסור לאבד תקווה ושכל אחד, בדרכו שלו, יכול וראוי להשתקם.
- ערב ההתרמה ייערך ביום ב' ה- 4.8.08, בשעה 21:30 במועדון BENKS ברחוב לינקולן בתל-אביב. בהשתתפות: דודי לוי, דניאל סולומון, יהלי סובול, עידן אלתרמן ולהקת ה"ביטלס". להזמנת כרטיסים 050-6560115. כל ההכנסות יועברו לתשלום חשמל וארנונה ל"בית אלי".
- לתרומות: הבנק הבינלאומי סניף כיכר רבין ת"א: מס' סניף: 101, מס' חשבון: 279072 על שם -"בית אלי- הבית שלנו".
