עזבו את ירושלים במנוחה
איך עיר בירה יכולה להיות בירת העם היהודי החי בבירות כה שונות, ונשבע אמונים למדינות כה רבות? כשכל מה שמעניין את נבחרי העם הוא הבחירות הקרובות, הח"כים המטופשים שלנו מעלים רעיונות פופוליסטיים
איך יכולה עיר להיות בירת עם ולא בירת מדינה? עם אינו מדינה. העם היהודי בירתו איננה ירושלים. זאת תבנית נוף מולדתם של ישראלים שחושבים, כמו מר זבולון אורלב, שבירה יכולה להיות של עם. הרי חזרנו הנה כדי להיות עם כאן ולא בשום מקום אחר.
חברי הכנסת שהצביעו בעד החוק המכיר בירושלים כבירת העם היהודי, עשו זאת מפני שאינם מבינים איפה הם חיים. הם רוצים להיות נאהבים. אך חברי כנסת צריכים להיות יותר מרק נאהבים. הם יכולים להיות גם חכמים, אפילו זבולון אורלב יכול אם רק יבקש מזור לענן השחור שכיסה את עיניו. לשאלה המתבקשת איך יכולים ח"כים לרדת כל כך נמוך אין בוודאי תשובה נכוחה, שכן עובדה: הם יכולים.
מאז דוד המלך הייתה ירושלים בירת העם הישראלי שלא נקרא אז יהודי. המושג יהודי מופיע בתנ"ך רק פעם אחת, וגם אז הביטוי המוזר מיוחס למרדכי הנושא שם של אליל בבלי. ואם כבר ירושלים בירת העם, מה עם הפלסטינים? איך יכולה עיר שהיא גם עירם להיות בירה של עם שרובו אינו חי בה, ושאינו עמם?
איך עיר בירה יכולה להיות בירת העם היהודי החי בבירות כה שונות, ונשבע אמונים למדינות כה רבות? אפילו בנימין נתניהו, שאיש אינו מפקפק באהבתו לעיר הזאת ובנאמנותו לארץ ישראל ולעמה גם הוא נשבע פעם אמונים לדגל האמריקני כדי לגור בה ולקבל אזרחות במדינה שבירתה היא וושינגטון. אין זאת בושה, הוא יכול היה לקום ולומר שהוא אמנם ירושלמי ושהוא פטריוט ישראלי ואוהב את העיר הזאת אך בירת ארצו היא עירו ולא בירת עמו.
אם המצב הזה יימשך עוד זמן רב וכל מה שיעניין את נבחרי העם הזה יהיו הבחירות הקרובות וההתפלשות בפופוליזם, הח"כים המטופשים שלנו יעלו עוד רעיונות. למשל, שמי שאינו אוכל כשר דינו מיתה. ומדוע להרשות למצורעים ופסחים ושאר ירקות להיכנס לעיר שמקדשה בימי זוהרו לא התיר להם לבוא בו? מדוע לא לסקול כל גוי שירצה לחיות בירושלים אם לא יתגייר?
ההצעה אודות ירושלים כבירת העם היהודי תביא למצב שבו חלק ניכר מעם ישראל החי בארץ ישראל יקנה לעצמו דרכונים של ארצות זרות כדי להיות חלק מעולם עכשווי וחכם, ולא להיות כלוא בין חומות הקנאים המחפשים כל העת דרך להגיע למצב שאין ממנו חזרה, מצב של חלם חדשה עם היי-טק ותזמורת פילהרמונית.
ירושלים הייתה רחוקה מהנרטיב הציוני, כשנשארה עיר דתית עם סממנים של הדר. הציונות ישבה תמיד בחוף ואהבה את החוף, ואילו ירושלים נשארה איפוא בירת הדת היהודית אבל תל אביב הייתה בירת הציונות. רוב המוסדות היהודיים היו בתל אביב. במלחמת העצמאות החרדים יידו אבנים בשיירות מזון שהובאו על ידינו לעיר הרעבה כי המשאיות הגיעו בשבת. מלחמת ששת הימים החזירה את הנזר לירושלים.
עכשיו כאשר שוב משחקים עם ירושלים היא תנצח אותנו כמו שניצחה תמיד, גם את הערבים וגם את היהודים. אף עם לא שלט בה באמת. מעולם לא. העיר היבוסית שכבש דוד נותרה תמיד עיר שאינה מוכנה להיאנס. הגויים הבינו היטב כי ירושלים היא גם בירת הנצרות. הם הציעו שהעיר תהיה בינלאומית. היהודים מחו. הערבים הגבירו את משאת נפש העיר.
ההצעה החדשה תחזיר את ירושלים לימי חייה הרבים כעיר מלחמות וקנאות ושנאה ומחלוקות. אם אתם חושבים שאנו ראויים לירושלים לא כעולים לגרדום, כבשירו היפה של ש.שלום, אלא כחיים המחפשים מזור - אנא הסירו ידיכם ממנה ואל תציתו עוד מלחמות דת.
ירושלים שבה לחמתי בתש"ח הינה בירת ישראל. היא איננה בירת היהודים החיים בגרמניה, באיראן, באנגליה או באוסטריה. מלחמת ששת הימים החזירה את הנזר לעיר ירושלים.
