שתף קטע נבחר

זירת הקניות

הופכים את הרפת לירוקה יותר

פעם רעו הפרות באחו, אכלו את העשב, עיכלו אותו ומה שהופרש החוצה נחת על האדמה ודישן אותה. ברפתות המודרניות התעשייתיות, הפכה צואת הפרות למטרד שיש לסלקו בגלל הריח ורווחת הפרות. שיטה חדשה מאפשרת הפיכת הצואה לדשן ברפת עצמה - ולא במפעל קומפוסט. החיסכון עוזר לרפתן, לפרה נוח יותר וגם הריח התפוגג מעט

פעם, בעבר הלא רחוק, כשהפרות רעו באחו הפתוח, הן אכלו את העשב הטבעי וגם עשו את צרכיהן בשדה. הצואה שקעה אט אט באדמה, דישנה אותה, והפרות נחשבו למיטיבות עם הטבע. בעידן המודרני, של רפתות מכאניות, מכוני חליבה ותעשיית בשר רעבתנית, איבדה הפרה את הדימוי הירוק שלה.

 

תעשיית הבשר העולמית הוזכרה בנתוני האו"ם כמגזר שמייצר את הנתח הגדול ביותר של גזי חממה הפוגעים באטמוספירה - 18 אחוז, לעומת 13 אחוז שמקורם בתחבורה; תעשיית החלב סובלת מדימוי שנוי במחלוקת מבחינה בריאותית, וגידול הפרות, שתופס שטחים רחבים ומצריך אנרגיה רבה, נחשב גם הוא לפוגע בסביבה. 


(צילום: רוני שיצר)

 

אבל לפחות בעניין צואת הפרות משהו נעשה: בשנה האחרונה החליטו בהתאחדות מגדלי הבקר בישראל להחזיר את הפרה למקומה הטבעי כמי שעוזרת לטבע, ולנפץ את הדימוי שלה כמזהמת סביבתית. אם עד עתה התייחסו לצואת הפרות כמטרד שיש לסלקו, כעת מיישמים שיטה חדשה המנצלת את הצואה כמשאב להפקת דשן בצורה יעילה הרבה יותר. במקום לפנות את הפרש מהרפתות, לשנע אותו לתחנות ביניים ולמפעלי קומפוסט ומשם לשגר אותו לפיזור בשדות, מייצרים הרפתנים את הדשן כבר בשטח הרפת, בזמן שהפרה במכון החליבה.  


מחזירים את הגלגל אחורה: דשן מיוצר בתוך הרפת  

 

את המודל החדש פיתחו לפני כשנה ברפת "הרדוף" שבגליל, רפת אורגנית-אקולוגית המעסיקה גם אנשים עם מוגבלויות. השיטה, המיושמת כבר בהצלחה ברפתות רבות בארץ, תוצג תוצג היום (א) לראשונה בפני שר החקלאות, שלום שמחון. בהתאחדות מגדלי הבקר כבר מכנים את השיטה החדשה "מהפכה" ומבהירים כי הפיכתו של הזבל ממטרד למשאב תביא לחיסכון של כ-100 מיליון שקלים בשנה לענף הרפת ולענפי השדה.

 

ראו גם:

 

בשיחה עם ynet הסביר יוסי מלול, מהתאחדות מגדלי הבקר, את יתרונות השיטה החדשה: "עד כה נחשבה צואת הפרות למטרד סביבתי שיש לסלקו למפעלים אזוריים, שמטפלים בו בעלות גבוהה מאוד שכולה מוטלת על הרפתנים. מצב זה ייקר את הטיפול באזור מרבץ הפרות ובזבל הבקר, וגם ייקר את אחזקת הרפתות וייצור החלב".


הפרות על המרבץ המשופר (צילומים: התאחדות מגדלי הבקר) 

 

בשיטה החדשה, אומר מלול, מטופל מרבץ הפרות "בזמן אמת" והרפתנים מערבבים וממצקים את צואת הפרות בתוך שטח הרפת – שם הופך הזבל לדשן". תחת סככות הרפת עצמן, פועלים הרפתנים בסיועם של כלים חקלאיים הנכנסים לעומק שטח המרבץ ו"הופכים" אותו.

 

"עד כה טופל אזור מרבץ הפרות בכלי עבודה שלא חדרו לעומק המרבץ. כלים חקלאיים שפותחו לצורך השיטה חופרים לעומק של 50-40 ס"מ, והופכים את החומר מלמטה למעלה. כך הופך המרבץ למרבד מאוורר, נקי, יבש, מפורר, נטול ריח ונעים למגע ושהייה", הסביר מלול.

 

"השיטה עובדת ממש כמו במלון שבו החדרניות מטפלות בחדר האורח, בעת שהוא יצא לבילוי בחוץ. רווחת הפרות היא רווח לרפתן, וראוי שנרבה בפינוק בעלי החיים ברפת", אומרים בהתאחדות מגדלי הבקר.

 

הדשן עשיר יותר וגם איכות החלב עולה

יעקב בכר, מנכ"ל ההתאחדות, מסביר כי זבל הבקר נחשב כיום לדשן הטוב ביותר עבור הקרקע והצומח וכי בשיטה החדשה "מתקבלת תרומה ופתרון לבעיות איכות הסביבה, להפקת תועלת כלכלית בעלת משמעות, וגם להוזלת עלויות של שינוע ורכישה". יתרונות נוספים אותם מונים בהתאחדות הם הפיכתן של הרפתות למקום נקי יותר ומציאת פתרון לבעיית הריח החריף הנודף מהן.

 

חוזר אל הטבע: הדשן מפוזר בשדות 

  

מבדיקת ההתאחדות עולה כי בכל רפת ניתן לייצר כחמישה קוב דשן לדונם, וכי דשן זה הוא בעל יתרונות רבים יותר - שכן החנקן משתחרר ממנו בהדרגה ובאטיות ובכך הוא מסייע לטיוב הקרקעות ולהעשרתן בחומרים אורגניים. יתרונות נוספים בהם מתגאים הרפתנים הינם יתרונות בריאותיים לפרות ולאיכות החלב. "המרבץ של הפרות יהיה מעכשיו יבש ונקי יותר, ולכן הפרות יהיו יותר נקיות", מסביר מלול. "התוצאה היא גם ירידה בדלקות העטין וגם שיפור באיכות החלב".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אפי שריר
גם הן מרוויחות. הפרות
צילום: אפי שריר
וגם החקלאים מרוויחים דשן לשדות
באדיבות התאחדות מגדלי הבקר
מומלצים