סערה לבנה: משבר בשוק החלב העולמי

השבוע ניקח פסק זמן מהגדרות גבינה, מתכונים ואביזרים, לטובת "כלכלת הגבינה", בגלל שאי אפשר להתעלם ממאורעות השבועות האחרונים ומעליות המחירים ההיסטריות של חומרי הגלם בכל העולם. הדברים האלה משפיעים כמובן גם על עולם החלב והגבינה, וחשבנו שננסה לתאר את מה שקורה עכשיו בעולם – בעיקר באירופה, שהיא רלוונטית יותר לנו, אבל לא רק.

בחצי השנה האחרונה, עלו מחירי החלב בעולם ב-46% והיום הם גבוהים ב-32% יחסית לאלו של אוגוסט 2005, תאריך השיא הקודם האחרון. על רקע זה, בשבוע האחרון של מאי, החליטו חקלאי החלב של גרמניה לשבות, ולהפסיק להוביל חלב למחלבות. במקום שיגיע החלב לייצור חלב לאדם וגבינה, החקלאים החלו לשפוך אותו בשדות – בתור מדשן – ולתת אותו לעגלים. הסיבה? המחיר הנמוך שהם מקבלים, במיוחד לאור תשומות הייצור הגבוהות שלהם. לגרמנים הצטרפו חקלאים מאוסטריה, שוויץ, הולנד וצרפת (האחרונים, כך נראה, תמיד מחפשים סיבה למסיבה, אבל הפעם זו סיבה טובה). אלה מהצרפתים שלא הצטרפו למחאה ולשביתה, ניסו להוציא חלב במכליות לגרמניה, כדי לפצות על המחסור, מה שגרר כמובן תגובה אלימה מצד השובתים: חסימת מחלבות באמצעות טרקטורים. המצב הגיע לכך שבגרמניה צפו שלא יעברו יותר משלושה ימים מתחילת השביתה ועד להתרוקנות המדפים. 

עלויות גבוהות. רפת (צילום: אילנה פישר)

חקלאי החלב האירופים דורשים מחיר של 43 סנט אירו לליטר חלב, במקום מחיר של 34-28 סנט אירו שאותו הם מקבלים היום. הם טוענים שלמרות שהוצאות התפעול שלהם עלו ב-8% במחצית השנה החולפת, הם מקבלים היום 30% פחות עבור החלב שלהם, על פני אותה מחצית שנה.

מדוע בעצם עולים המחירים?

הבעיה העיקרית היא כמובן עלות הדלק הישירה. עולה יותר להתניע את הטרקטור בבוקר, לתפעל את מערכות החליבה והקירור ולהוביל את החלב לשוקים. הבעיה הנוספת היא מחיר המספוא. מדינות שונות, גם באירופה, מעודדות חקלאים לגדל שטחים חקלאיים לטובת bio fuel, דלק חלופי שכבר עכשיו הוא שנוי מאוד במחלוקת. ללא הסדרים ראויים, חקלאים מוותרים על גידול מספוא וגרעינים, או מפנים אותם לייצור דלק, במקום לייצור מזון לבהמות. דבר זה יוצר לחץ על חקלאי החלב, ועליה בתשומות הייצור. במדינות כמו אוסטרליה, בה היו עכשיו מספר שנות בצורת בזו אחר זו, עלה הצורך בהאבסת בקר וצאן בגרעינים, והנה עוד מקור ללחץ על שוק הגרעינים העולמי, ועליית מחירים. צריך לזכור שאוסטרליה היא יצרנית החלב השלישית בגודלה בעולם.

ומה עם שווקים חדשים?

סין מייצרת יותר ויותר חלב, בשנים האחרונות. הבעיה היחידה היא שבעוד שהיא הפכה להיות אחת מיצרניות החלב הגדולות בעולם, היא מייבאת, יותר ממה שהיא מייצרת: בשנה שעברה שתו הסינים 25 ליטר חלב בשנה, בממוצע, בעוד שרק בשנת 2000, לפני שמונה שנים בלבד, הם צרכו 9 ליטרים לנפש. הודו, לעומת זאת, שהיא יצרנית החלב הגדולה בעולם, הגבילה בשנת 2007 את יצוא החלב שלה, בצורת איסור על ייצוא אבקת חלב. הדברים האלה משתנים אמנם מחודש לחודש, אבל המגמה ברורה: מחסור מקומי – ולפעמים רצון ליצור קצת רעש, כדי לקבל קצת יותר עבור כל ליטר – יוצר מחסור עולמי, במהירות די גדולה.

יתייקרו. גבינות (צילום: יסמין ואריה)

והעתיד המיידי?

פונטרה – יצואנית החלב הגדולה ביותר בעולם, שמקום מושבה בניו זילנד, הודיעה שהיא תעלה את התשלום עבור החלב לחקלאים, וכבר העלתה אותו, למעשה, ב-31 למאי. פונטרה מהווה 40% מכלל הסחר העולמי בחלב ומוצריו, והיא מוכרת יותר מ-8 מיליארד דולר בשנה של יוגורט, חמאה וגבינה, ב-140 מדינות בעולם. די בעליה של 5 סנט לליטר, כדי לזעזע את השוקים העולמיים. בארצות הברית יש כוונות להגדיל את תפוקת החלב, אבל לא בטוח שזה יעזור: זהו תהליך שייקח מינימום שנתיים – להזכירכם, צריך לגדל עגלות, עד שיתנו חלב – וגם אז, מחירי הייצור יהיו גבוהים, אולי גבוהים עוד יותר מאשר היום.

אצלנו עובדים על הסדרת ענף החלב בחקיקה. זה תהליך ארוך, שעדיין לא הסתיים. כרגע חלק מהמוצרים נמצאים בפיקוח, אבל חלקם יוצאים מפיקוח. חלב עמיד, למשל (3%), יוצא ממסגרת הפיקוח על המחירים, בגלל שצריכתו שולית. מחירי מוצרי חלב אחרים נשארים בפיקוח, כרגע. צריך לזכור שלפני כשנתיים הוציאה הממשלה את הקוטג' מפיקוח – וזה בהחלט לא מוצר "שולי" - והמחירים האמירו בצורה לאו דווקא הגיונית או סבירה.

מבחינת מכסות הייצור, משרד החקלאות התיר להכניס יצרני חלב חדשים – בעיקר באזורי עדיפות לאומית א' ועוטף עזה – כולל שישה יצרני חלב עיזים נוספים. האם הדברים האלה ישנו משהו למגמה הכללית של התייקרויות? ספק רב.

רן בוק הוא הבעלים של "27.6 - מרתף הגבינות של רן בוק", ומחבר הספר "גבינות", בהוצאת כתר. לאתר הבית של רן לחצו כאן