שתף קטע נבחר

אם תרצו אין זו אגדה: סיור היסטורי ביער חולדה

חולדה היא מולדתו של היער הארצישראלי - ב-1904, לאחר מותו של בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, הוחלט לטעת בה יער לזכרו ולבנות במרכזו בית לכבודו. הסיור ביער חולדה של היום משלב ביקור במוזיאון עם מסלול סובב יער. טיול עם ערך מוסף

בחולדה נולד מפעל הייעור החשוב של קרן קימת לישראל, שבזכותו ישנם למעלה מ- 920,000 דונם של יערות בארץ. לאחר מותו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, בשנת 1904, הוחלט לטעת בחולדה יער לזכרו ולבנות במרכזו בית מרשים על שמו. כשהסתבר כי עצי הזית שניטעו במקום הכו שורשים באדמה, המשיכה קק"ל ונטעה גם את יער האורנים הראשון שלה.

 

שנים רבות עמד בית הרצל נטוש ומתפורר עד שקק"ל, יחד עם המועצה לשימור אתרי התיישבות, רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים (היער נמצא בתחום גן לאומי), שיפצו את הבית ואת סביבתו. יער חולדה מציע לכל המשפחה שני מוקדי פעילות: האחד - ביקור במוזיאון בית הרצל, והשני - סיור ברכב במסלול סובב היער, המשלב טיול ירוק וביקור באתרים.

 

תעודת זהות

אזור גיאוגרפי: שפלת יהודה.

 

מתאים לטיולים: לכל המשפחה.

 

היער: יער חולדה משתרע כיום על פני למעלה מ-200 דונם וכולל בתוכו חניוני נופש פעיל, ברזי מים ומסלול טיול משולט.

 

מסלול נסיעה: סובב היער תוך כדי ירידה לביקור באתרים וביקור במוזיאון בית הרצל. משך הסיור סובב היער כ-40 דקות, הביקור במוזיאון - לפי העניין.

 

שעות פעילות מוזיאון "בית הרצל": א'-ה' בין השעות 08:00-16:00, בסופי שבוע 08:30-16:00. כניסה: ללא תשלום. לקבוצות: בתיאום מראש. בחצר המבנה שולחנות לפיקניק ומסעדה.

 

התאמה למוגבלים בתנועה: שבילי אספלט נוחים לגישה בכיסאות גלגלים כמו כן שולחנות לפיקניק בחניון מותאמים,

חנייה לרכבי נכים וגישה נוחה למוזיאון ולמסעדה.

 

טלפונים: "בית הרצל": 08-9414083, מידע נוסף ב"קו ליער" 1-800-350-550.


מוזיאון "בית הרצל" (צילומים: ארכיון הצילומים של קק"ל)

 

סיפורו של מקום

לאחר מותו של בנימין זאב הרצל בשנת 1904, החליטה קק"ל על מפעל "תרומת עצי זית": קרן שתאסוף כספים לטובת רכישת נחלות ונטיעת עצי זית. לצורך מטרה זו, הועמדו לרשות הקרן אדמות חולדה.

 

בשנת 1909 הוקמה במקום חווה לנטיעת עצי זית, ונבנה הבית המפואר שנקרא על שם הרצל. החווה נוהלה על ידי האגרונום לואי בריש, שהתגורר בגפו בקומה השנייה של הבית. חוסר ניסיון ומיעוט ידע על תנאי האזור הקשו על עבודת הנטיעות, ומתוך 12,000 שתילי הזית, נקלטו רק 3000, האווירה הייתה עכורה, והיחסים בין המנהל לפועלים לא הבטיחו טובות.

 

תחת מחליפו, האגרונום יצחק וילקנסקי, שינתה חולדה את פניה והפכה לחוות לימוד. לכרמי הזיתים נוספו עצי בוסתן, חורש ויער, וביניהם שקדים, אורנים, שיטים, ברושים וחרובים, יחד עם לול, רפת, שדות פלחה ותעשייה חקלאית מקומית שהפכו את המקום למשק מעורב.

 

בימי מלחמת העולם הראשונה עזבו או גורשו מרבית הפועלים, והחווה שממה. הפועלים המעטים שנותרו בה התמודדו עם מחסור קשה במים ועם הארבה שפשט בארץ וכילה את הנטיעות. בתום המלחמה התיישבו בחולדה קבוצות של חלוצים שהביאו עימהם את רעיון הייעור לשם כיסוי שטחים חשופים. "נייער את ההר, נחייה אותו וגם ניישב", הם אמרו. ביער ניטעו בעיקר אורנים, שגידולם עלה יפה. הקבוצות שהו בחולדה פרקי זמן שונים, במהלכם קיבלו הכשרה מקצועית וטיפחו את החווה וענפי החקלאות והייעור שבה.

 

מאורעות הדמים ששטפו את הארץ בקיץ של שנת תרפ"ט (1929) הגיעו גם לחווה המבודדת. בליל כ"ח באב עמדו מגיני חולדה מול התקפה קשה של ערביי הסביבה. בקרב נפל אפרים צ'יזיק, שבא לסייע בהגנת המקום. סיפורם הטראגי של צ'קיזיק ואחותו שרה מבטא את ההקרבה ואת המסירות של קומת החלוצים שבזכותם קם מפעל ההתיישבות בארץ ישראל.

 

שרה צ'יזיק נפלה בקרב להגנה על תל חי - אותו קרב שהפך לסמל של עמידת מעטים מול רבים. אפרים הגיע לחולדה עם איש "השומר" לשעבר יעקב אברמזון ומצא במקום 16 בחורים, שתי נשים ושני ילדים. לאחר מכן הגיעו עוד כ-20 חברי "הגנה", שהחלו לבצר את המקום. בעת המאורעות תקפו אלפי פורעים מכפרי הסביבה את החצר והבעירו את הגורן הגדולה.

 

המגינים נסוגו בזחילה אל בית הרצל, ואז נפגע ונהרג אפרים צ'יזיק, שניהל את הנסיגה. עתה החל המצור על הבית. בשעות הלילה הגיע למקום משמר של חיילים בריטיים שתבעו מהמגינים לעזוב את המקום. בלית ברירה הם עזבו את החווה, שנהרסה, והיער עלה בלהבות. במשך כשנתיים שממה החווה שוב ועמדה בהריסותיה.

 

בשנת 1931 התיישבה בחולדה קבוצת חלוצים מתנועת "גורדוניה" מפולין, והחלה בעבודות שיקום ונטיעות ביער השרוף, במטעי הזיתים והפרי ובשדות הפלחה. אולם שש שנים מאוחר יותר, עזבו אלו את החווה ביער הרצל ויצאו להקים את קיבוץ חולדה בגבעה סמוכה, שהיתה נוחה יותר למגורים ולפיתוח משק חקלאי. במלחמת העצמאות, עם חסימת הדרך לירושלים, היה קיבוץ חולדה לתחנת יציאה והתארגנות לפורצי הדרך לבירה.

 

יוצאים לדרך

נתחיל את הטיול מרחבת החנייה של חורשת תל חי, שניטעה בשנת תר"פ 1920 לזכר חללי תל חי. בין החללים היה בינימין מונטר, חבר חולדה, שנשלח באותה שנה למטולה, שם עסק בענייני חקלאות והגנה.

 

מהחורשה ניסע בדרך המקבילה לערוצו של נחל שחם, בתוך "שדרת האוהבים". אפשר לעצור ליד הבאר המכונה "הבאר העמוקה" שנחפרה על ידי אנשי חולדה בעומק של 189 מטר, בעזרת מהנדסים גרמניים, בין השנים 1910-12. משאבה שהותקנה במבנה סמוך דחסה את המים בלחץ אוויר, אולם המים היו עשירים בגופרית ולפיכך לא היו ראויים לשימוש. מפולת קרקע שהתרחשה מאוחר יותר הביאה לסתימתה של הבאר.

 

מעברה השני של הדרך נטפס ברגל ובזהירות רבה אל המחצבה שהופעלה על ידי אנשי חולדה כדי לספק אבני בניין בתקופת מאורעות תרצ"ו- תרצ"ט (1936-39). מאוחר יותר שימש האתר כמטווח לחברי ההגנה.

 

נשוב אל המכונית וניסע לבאר נוספת - באר שחם (ביר שחמה), שפירושו בערבית באר שמנה. חברי חולדה רכשו את הזכות להשתמש במים מידי הכפר הערבי הסמוך. המים נשאבו מעומק של תשעה מטרים.

 

נעלה שוב על הרכב ונמשיך אל "חורשת רחל המשוררת" שניטעה לזכרה של רחל המשוררת בשנת 1931. רחל, שנתנה בשירתה ביטוי לרגשות החלוצים של בני דורה., ריגשה מאוד דורות רבים בישראל, ביניהם גם את אנשי חולדה, ולפיכך בחרו לכבד את זכרה בנטיעת חורשה על שמה.

 

התחנה הבאה היא אנדרטת "עבודה והגנה" וקברו של אפרים צ'יזיק, ממפקדי ארגון ההגנה, שלחם במאורעות תרפ"ט

(1929) על הגנת חולדה. באנדרטה, פרי יצירתה של הפסלת בתיה לישנסקי, 3 דמויות: אפרים צי'זיק, אחותו שרה, שהיתה בין נופלי תל חי וכן מונטר, שנפל אף הוא על הגנת תל חי. באנדרטה חקוקים כלי עבודה חקלאיים ואלומות שיבולים, המבטאים את השילוב של העבודה עם ההגנה. 


אנדרטת הגבורה (צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל)

 

התחנה האחרונה במסלול ההיקפי סובב היער היא בריכת המים שבחורשת הזיתים. הבריכה העגולה, העשויה בטון, נבנתה ביולי 1948 ביוזמת חברת "מקורות" ושימשה לאגירת מים מקידוחים מבארות סמוכות. מהבריכה הוזרמו מים בקו השילוח - צינור שהונח במלחמת העצמאות לאורך דרך בורמה וסיפק מים לירושלים לאחר שהקו הראשי לעיר נותק. ליד הבריכה מוצב שריד מהצינור המקורי.

 

נחנה את המכונית ברחבת החנייה ונפסע ברגל בין עצי הדקל (מזן וושינגטוניה), בשביל המיצגים, שכל אחד מהם מתאר פרק בתולדות האתר. בקצה השביל נמצא מוזיאון בית הרצל. במבנה המרשים, בין שתי הקומות, התקינה קק"ל תצוגה וסרט חווייתי. בקומה הראשונה של הבית פועלת מסעדה.

 

מה במוזיאון: תערוכת צילומים; מופע קול-חזותי (בעברית ובאנגלית) ופעילות חינוכית מודרכת; שביל הליכה ולידו מיצגים המתארים פרקים מתולדות המקום; שרידי בריכת "קו השילוח", שהובילה מים לירושלים הנצורה במלחמת העצמאות; אנדרטה לזכרו של אפרים צ'יזיק; שרידי מחצבה שסיפקה חצץ לסלילת דרכים וכבישים במאורעות 1936-39; חורשת עצים לזכרה של המשוררת רחל.

  

כיצד מגיעים

יורדים מכביש מס' 1 במחלף לטרון ופונים לעבר אשקלון (כביש מס' 3). עוברים את צומת נחשון, ולאחר כ-1 ק"מ פונים ימינה לצומת חולדה לכיוון רחובות (כביש 411). לאחר כ-2 ק"מ פונים שוב ימינה, בהתאם לשילוט, אל אתר המוזיאון השוכן בלב היער.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כאן נולד מפעל הייעור הארצישראלי. יער חולדה
צילום: דפנה מרוז, החברה להגנת הטבע
עמד נטוש עד ששוקם בידי קק"ל. בית הרצל
צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
מומלצים