שקרן, מבולבל, מטעה: הכירו את המוח שלכם

הספר, שעדיין לא תורגם לעברית, מלא בעובדות מפתיעות ומנפץ לא מעט מיתוסים ומוסכמות. כך למשל מספר צמד המחברים שהמוח שלנו, עד כמה שזה נשמע רע, משקר לנו המון. זה לא שהוא מתכוון לרמות במזיד, ובדרך כלל הוא עושה עבודה טובה שמאפשרת לנו לשרוד ואפילו להגיע להישגים כאלה ואחרים, אבל במצבים שבהם עלינו לפעול במהירות הוא מספק לנו במקרים רבים תשובות חצי מעובדות, עוקף עובדות שלא נוחות לו ומביא בחשבון יותר מדי הנחות שמתבררות כמופרכות.

המוח, מסבירים וואנג ואמודט, מתורגל לזרוק מידע לא שימושי, ולכן עליו להחליט כל פעם מחדש אם לקצר או לעקוף מידע מסוים. בדרך כלל הוא חותר להגיע להחלטה במהירות, ואז הוא נוטה להסתמך על חוקים שקל לו לאמץ ועל ההיגיון. אבל ההיגיון גם יכול להטעות אותו. נסו למשל לפתור את השאלה הבאה במהירות: אם מחבט וכדור עולים ביחד ‭1.10‬ שקלים והמחבט עולה שקל יותר מהכדור, כמה עולה הכדור? רוב המשיבים יענו שהכדור יעלה 10 אגורות, שזה נכון אינטואיטיבית אבל מוטעה, כי הכדור עולה רק 5 אגורות והמחבט ‭1.05‬ שקל. בחיים היומיומיים אנחנו לא נדרשים לענות על שאלות היגיון, אבל עלינו להתמודד עם מצבים שדורשים שיקול דעת, ואז המוח לפעמים מהתל בנו.

המוח המוצלח של איינשטיין

אנשים רבים משתמשים במונחים מעולם המחשבים כדי להסביר את פעולת המוח. כך למשל מגדירים אותו כסוג של הארד דיסק. אבל, לדברי וואנג-אמודט, אין הרבה קשר בין מחשב למוח. מחשבים הם אמצעים שמהנדסים מפתחים כדי שיעבדו כמו מפעל קטן. יש תוכנית-על והפעולות נעשות לפי סדר הגיוני. המוח, לעומת זאת, עובד יותר כמו מסעדה סינית: צפוף וכאוטי, ואנשים מתרוצצים מצד לצד בלי מטרה נראית לעין. המחשב מעבד מידע באופן עקבי, דבר אחרי דבר, בעוד שהמוח מתפעל ערוצים רבים במקביל, ולא אחד אחרי השני.

גם הזיכרון שלנו הוא לא בדיוק כמו זה שיושב בהארד דיסק במחשב, ואי אפשר להריץ אותו אחורה וקדימה או למשוך אותו כמו תיקייה ממוחשבת. הזיכרון מאוחסן במוחנו בצורת כתב קצרנות, שבור לנתחים שמהם מנופים הפירורים הלא מעניינים. בסופו של דבר נשארים בו רק הפרטים שהמוח מחליט שהם חשובים.

אבל לא כל מה שחשוב הוא בהכרח גם נכון. לפעמים, כדי ליצור סיפור קוהרנטי (בעל רצף‭,(‬ המוח שלנו 'ממציא' אירועים שלכאורה התרחשו בעבר. הוא לא עושה את זה בכוונה, הוא פשוט משלים או ממלא 'חורים‭.'‬ זה יכול לחולל

 טרגדיות, כמו במקרים שבהם תרפיסטים הצליחו לחלץ ממטופלים 'הדחקה' של התעללות מינית כביכול בעברם. כלומר, זיכרון של אירוע שנמחק מהתודעה והודחק לתת מודע. אבל לדברי מחברי הספר, מחקרים הוכיחו שאירועים טראומטיים יכולים להימחק מזכרוננו רק כשהם מובילים לאיבוד הכרה או לפגיעה מוחית, או במקרה של קורבן שהוא כה צעיר, שעדיין אין ביכולת המוח שלו ליצור זיכרון לטווח ארוך (יכולת שמתחילה בגיל 3-4).

למה המוח שלנו 'בודה' סיפורים? מחברי הספר מסבירים את זה דרך הדוגמה הבאה: אם מראים למישהו רשימה של מילים בעלות קונוטציה דומה, כמו גלידה, דבש, סוכריה, שוקולד, ובסוף שואלים אותו אם המילה 'סוכר' הופיעה ברשימה, ברוב המקרים הוא יאשר את זה בביטחון. זו דוגמה ל'מילוי' שהמוח דואג לו.

'ברוכים הבאים למוח שלכם' עוזר לא רק לחדד את המוח אלא גם להיפטר מכמה הנחות שגויות. למשל ההנחה שגודל המוח קובע את רמת האינטליגנציה, וההנחה הפיקטיבית המפורסמת שטוענת שאנחנו משתמשים רק ב‭10%-‬ מהמוח. המיתוס הזה, מספרים מחברי הספר, נולד בארה"ב לפני יותר ממאה שנה והתפשט בכל העולם. אבל מדענים שחקרו את המוח הגיעו מזמן למסקנה שאין לכך כל ביסוס.

המיתוס האופטימי הזה אולי עוזר לנו להאמין שאם רק נתאמץ קצת יותר נגיע לתוצאות הרבה יותר טובות, אבל האמת היא שאנחנו משתמשים בכל המוח שיש לנו. ועוד משהו קטן ששם קץ לעוד מיתוס: המוח של אלברט איינשטיין לא היה גדול יותר מהממוצע, הוא רק היה מוצלח יותר.

איך זה עובד?

למה כשאנחנו מדגדגים את עצמנו אנחנו לא צוחקים? מדוע משחקי מחשב תורמים למוח שלנו יותר מפתרון תשבצים? ואיך המוח משתמש בפיהוקים כדי להמריץ את הגוף? הנה כמה עובדות מרתקות שמחברי 'ברוכים הבאים למוח שלכם' מסבירים, מגדירים, מציגים ומפרשים:

‭.1‬ עובדה: אתה לא יכול לדגדג את עצמך 

כשרופא בודק מטופל שרגיש לדגדוגים, הוא מניח יד אחת של המטופל על ידו שלו, כדי למנוע את הרגשת הדגדוג. למה זה עובד? מפני שלא משנה עד כמה נהיה רגישים לדגדוגים, לא נוכל לדגדג את עצמנו.

ההסבר: בכל מהלך שאנחנו עושים חלק במוחנו עסוק בחיזוי ההשלכות החושיות של אותו מהלך. החלק הזה דואג שהחושים יישארו מרוכזים במה שקורה, כך שאותות חשובים לא יילכו לאיבוד בים התחושות שנוצרות תוך כדי

 הפעולות שאנחנו מבצעים. לדוגמה, כשאנחנו כותבים, אנחנו לא מודעים לתחושה של הכיסא או של הגרביים, אבל נשים לב מיד לטפיחה על שכמנו. הסיבה: המוח מגיב בגדול על משהו שהוא לא מצליח לחזות. כשהמוח יודע בוודאות שבטוח להתעלם מתחושה כי היא לא חשובה, הוא לא ישדר הוראה להגיב למגע. זה בדיוק מה שקורה במהלך ניסיון לדגדוג עצמי. המוח פשוט חוזה את הפעולה והשלכותיה ומחליט להתעלם ממנה.

‭.2‬ עובדה: יותר קשה להסתכל על תמונה מאשר לשחק שחמט

כשמדענים התחילו לכתוב תוכניות מחשב בניסיון לחקות יכולות אנושיות, הם מצאו שקל יחסית לגרום למחשב לעקוב אחרי בעיות לוגיות ולפתור תרגילי חשבון מורכבים, אבל קשה לגרום לו 'לראות' תמונה. היום יש תוכנות מחשב שיכולות להביס אלופי שחמט, אבל כל תינוק מביס בקלות את התוכנות הטובות ביותר כשזה מגיע לזיהוי חזותי.

‭.3‬ עובדה: פיהוקים מעוררים את המוח

אנחנו מקשרים פיהוקים עם חוסר שינה ושעמום, אבל למעשה הפיהוקים מעוררים אותנו. פעולת הפיהוק מרחיבה את קנה הנשימה ומאפשרת כניסת אוויר לריאות וחמצן לדם, מה שגורם לנו להיות ערניים יותר. למעשה, ניתן

 להתייחס לפיהוקים כאל ניסיון של הגוף להגיע לערנות מלאה במצבים שבהם יש לנו צורך בכך.

פיהוקים הם דבר מידבק, אבל לא ידוע למה, למרות שמועיל שאנשים יכולים לגרום לערנות מוגברת אצל אחרים. אגב, פיהוקים לא מידבקים אצל יונקים אחרים, אבל היכולת לזהות פיהוק היא נחלת כל היונקים. כלבים, למשל, מפהקים בתגובה למצבי לחץ ומשתמשים בפיהוק כדי להרגיע כלבים אחרים.

‭.4‬ עובדה: הזיכרון של עיוורים טוב יותר

המיתוס אומר שאנשים עיוורים שומעים טוב יותר, אבל מתברר שדווקא הזיכרון שלהם טוב יותר. מאחר שהם לא יכולים להסתמך על הראייה, הם צריכים לחדד את הזיכרון המרחבי שלהם, שאחראי על תיעוד המידע לגבי הסביבה. עיוורים גם טובים יותר במיומנויות לשוניות, לרבות הבנה של משמעות משפטים ואיתור מדויק של מקור הצלילים, דבר שעוזר להם לעקוב אחרי דברים. הם משפרים את היכולות האלה על ידי ניצול שטח המוח שלא מנוצל לראייה.

‭.5‬ עובדה: משחקי מחשב עוזרים לנו לעשות כמה דברים בו זמנית

העולם המודרני מוצף בפעילויות ללא הפסקה - הודעות טקסט, אימיילים, משחקי וידיאו ומחשב, ונראה שהכל קורה בו זמנית. אם אתם בני יותר מ‭

,30-‬ אתם בטח מתפלאים איך הגירויים האלה לא מכריעים ילדים קטנים. למעשה, המוח שלהם מאומן להתמודד עם זה.

אימון בריבוי מטלות מגביר את היכולת לשים לב לדברים רבים בו בזמן. משחקי וידיאו ומחשב, שבהם המטרה היא לירות במספר האויבים הגדול ביותר לפני שהם יורים עליך, יכולים להיות אימון כזה. המשחקים האלה דורשים מהשחקנים לחלק קשב לאורך המסך כולו, לאלתר ולפעול במהירות.

במחקר מסוים נמצא שתלמידי קולג' ששיחקו משחקי פעולה באופן קבוע עיבדו נתונים מהר יותר, הצליחו לזהות יותר פריטים והצליחו יותר בביצוע פעולות שדרשו שינויי מטלות. כך שנראה שכדאי בכל זאת לאפשר לילדיכם לשחק במשחקי מחשב.

‭.6‬ עובדה: פעילות גופנית עוזרת לבריאות המוח

תשכחו מסודוקו ומתשבצים. לכו על פעילות גופנית, מפני שהיא זו ששומרת על בריאות המוח עם השנים. כשמערכת הדם מזדקנת, זרימת הדם לתאי העצב ולתאי המוח מופחתת וגורמת לחוסר בחמצן ובגלוקוזה. פעילות גופנית קבועה מעלה את מספר הנימים במוח ומגבירה את זרימת החמצן והגלוקוזה לתאי העצב.

למעשה, פעילות גופנית היא הדבר היחיד היעיל שיכול לשמור על יכולות קוגניטיביות בשלב מאוחר יותר בחיים. קשישים שהיו אתלטים כל חייהם מצליחים יותר מבחינה מנטלית מקשישים אחרים שלא עסקו בפעילות גופנית. כדי שהפעילות הגופנית תהיה יעילה יש לבצע אותה במשך 30 דקות לפחות כל פעם, כמה פעמים בשבוע.

‭.7‬ עובדה: המוח צורך אנרגיה פחות מנורה במקרר 

המסרים בין תאי המוח לשאר הגוף מועברים באמצעות זרם חשמלי, אבל במידה זעומה ביותר. המוח משתמש ב‭12-‬ ואט בלבד: פחות מעוצמת הנורה שנמצאת במקרר. המוח מהווה רק ‭3%‬ ממשקל הגוף, אבל צורך שישית מסך כל האנרגיה של הגוף. עלות האנרגיה של מחשבות טורדניות כמעט לא מורגשת: רוב אנרגיית המוח הולכת לתחזוקה. 

• תשובות: א - 5, ב - 4, ג - 2, ד - 4.