שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מילה טובה על בר-און: לא קל להודות בטעויות
    סבר פלוצקר ממליץ לשר האוצר, בעקבות ביטול הרפורמה במיסוי: בפעם הבאה שאתה מתכנן רפורמה, תבדוק אם מישהו נכשל בניסיון ליישם אותה לפניך, אל תקשיב לפקידים מתלהמים ואל תתעסק בשטויות

    הצעת האוצר למיסוי ההפקדות של המעסיקים לקרנות ההשתלמות של העובדים הוצגה, לצד תוכנית (נוספת) להפחתת בשיעורי מס הכנסה ומס חברות, לפני כשבועיים במסיבת עיתונאים בהולה ועוררה תגובה נזעמת ואיום בשביתה כללית של הסתדרות העובדים הכללית.

     

    שר האוצר בר-און, כמו בכירי משרדו, האמין אז כי התוכנית נכונה וכי ההצעה למיסוי קרנות ההשתלמות הוגנת וחיונית. אמונתם העקרונית הזו לא השתנתה גם כיום, אחרי ההודעה הדרמטית מאתמול על ביטול המהלך כולו.  

     

    הממשלה ניצלה? התוכנית בוטלה 

    אז מה השתנה? הפוליטיקה. בסוף השבוע שעבר עדיין ריחפה מעל סיעת קדימה אימת פרישת מפלגת העבודה מהממשלה ופיזור הכנסת. בנסיבות כאלה, לא ראה שר האוצר צורך להתקפל מרצונו החופשי מפני ההסתדרות, שבראשה עומד עופר עיני, מקורבו של אהוד ברק. הוא לא שש אלי קרב או אלי שביתה, אבל היה מוכן לה. בתנאי, כמובן, שראש הממשלה היה מגבה אותו. וראש הממשלה ידע – ושתק.

     

    אך מן הרגע ש"קדימה" ו"עבודה" החליטו על הפסקת אש ועל המשך השותפות הלא-נוחה ביניהן, גם הקרב על מיסוי קרנות ההשתלמות הפך לאבוד. בר-און הבין שבקונסטלציה הפוליטית החדשה, עם היפתח מסע ליקוק הדדי בין קדימה לעבודה, אין לו מה לחלום על תמיכה מראש הממשלה. הדבר האחרון שאולמרט היה זקוק לו עכשיו היא שביתה גדולה בהנהגת עופר עיני לביטול תוכנית האוצר שממילא לא יכלה לעבור, לא בממשלה, לא בכנסת, וקרוב לוודאי שגם לא בבית הדין הארצי לעבודה. גבר חשדן וכלה למודת-ניסיון לא פותחים פרק ב' בחייהם המשותפים בריב ענק שנכפה עליהם מבחוץ.

     

    במהלך הימים שחלפו מאז ההודעה על התוכנית ב-10 ליוני, ניסה בר-און לגשש את הדופק אצל עיני. הגישושים לא בישרו טובות. יו"ר ההסתדרות הבהיר שמנוי וגמור עמו לצאת לשביתה כדי לסכל "הפרה בוטה, גסה וחד-צדדית" של הסכם עבודה חתום. "מי שמפר הסכמים כתובים", אמר לי עיני,"משמיט את הקרקע מתחת לכל שותפות בין האוצר לבין העובדים. מי שלא מכבד הסכמים, אין לו מה לחפש אצלי". אלמלא חזר בו שר האוצר, הייתה ההסתדרות משביתה את המשק.

     

    עיני, שקול וממלכתי, אינו רוקד כיום על כניעתו של בר-און ונמנע אפילו מלהשתמש במילה "כניעה". לא, הוא אומר, בר-און לא "התקפל" הוא רק "חזר בו". יו"ר ההסתדרות אמר אתמול: "בר-און הוא שר אוצר חכם שעשה צעד נכון ומנע הידרדרות מוחלטת ביחסי העבודה".

     

    אין טעם לחזור עכשיו על כל הנימוקים נגד התוכנית הגנוזה והמיותרת של שר-אוצר. ביום חשיפתה כתבתי עליה כאן: "מופע זיקוקים מיותר", ולא אוסיף. לעומת זאת יש טעם למנות כמה לקחים מהפרשה וסיומה.

     

    בפעם הבאה, בר-און, אל תתעסק בשטויות

    לקח ראשון: להבא, אדוני שר האוצר, כשפקידך יניחו בפניך תוכנית כלכלית חדשה, שאל אותם מתי ומי ניסה כבר להפעיל תכונית כזו ולמה היא נכשלה. למד מניסיונם של אחרים; זה זול מללמוד מהניסיון העצמי והכואב שלך.

     

    לקח שני: אל תטה אוזן למתלהמים במשרדך. בכל מדיניותך חפש את שביל ההבנה ולא את מסלול ההתנגשות. דחה על הסף עצות אחיתופל. גבריותך לא תוכח בדפיקות על השולחן.

     

    לקח שלישי: כבד את ההסתדרות. בהנהגתה עומד כיום אדם סופר-אחראי, בעל עוצמה ויושרה. הבט-נא סביבך וראה: עופר עיני בולט במתינותו ובשיקול דעתו. הוא השותף שלך, לא היריב שלך. תהיה נכון לגבש יחד עמו את עקרי המדיניות הכלכלית. כדאי לך, כדאי לו, כדאי לנו.

     

    לקח רביעי: אל תתעסק בשטויות. גם אם לפטור ממס על קרנות ההשתלמות היה אופי של עיוות, זהו עיוות קטן ושולי. יש גרועים ברבה ממנו במערכת המס בישראל, והם לא מתוקנים. אתה ומשדרך ניצבים מול שנה כלכלית מסובכת, מול תקציב עמוס באי-וודאויות, מול שווקים מטורפים ומול עדת פוליטיקאים המתנהגים כמו פיראטים עם סכינים בין השיניים. באמת לא היה לך מה לעשות אלא להוסיף על כל הצרות הללו את המאבק על מיסוי קרנות ההשתלמות? זה בער בעצמותיך?

     

    קשה לומר: "טעיתי"

    לקח חמישי: דע להודות בטעות. למיטב זכרוני, אתה שר הראשון בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל האומר בפרהסיה: "טעיתי. אני טעיתי". על אמירה זו אני מוריד בפניך את הכובע. לא זכור לי שר אחר - לא רק שר אוצר, שר כלשהו, ראש ממשלה כלשהו – שאי-פעם נסוג מתוכניתו תוך כדי הודאה גלויה בטעות. "טעיתי", זו המילה שלפוליטיקאי ישראלי מצוי הכי קשה עד בלתי-אפשרי להוציא מהפה.

     

    אתמול, בלב לא קל, אמרת לי: "האחראיות לטעות בעניין מיסוי קרנות ההשתלמות נופלת כולה עלי. לא אתחבא תחת סינרים של פקידים ומנהלים במשרדי. הם העלו הצעות, ההכרעה בסוף הייתה שלי. אני טעיתי ואני אשלם את המחיר. בשישים שנות חיי הראשונות לא חיפשתי לגלגל אשמה על אחרים ולא אעשה זאת בשנים הבאות". "האגו שלי", הוסיף בר-און, "פחות חשוב מיציבות המשק".

     

    אותך לראשי מפלגותינו. מודה ועוזב - יכובד.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מילה טובה על בר-און: לא קל להודות בטעויות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל יוחנן
    שר האוצר, רוני בר-און: ידע להגיד "טעיתי"
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים