משרד המשפטים לוחץ על המשטרה להקים יחידת חקירות במנהלת ההגירה שתפעל להגשת כתבי אישום נגד קבלני כוח אדם על ניצול עובדים זרים ברמה של "סחר עבדים". זאת בעקבות ביקורת חריפה על ישראל בדו"ח השנתי של מחלקת המדינה האמריקנית על סחר בבני אדם
משרד המשפטים לוחץ על המשטרה להקים יחידת חקירות במנהלת ההגירה שתפעל להגשת כתבי אישום נגד קבלני כוח אדם על ניצול עובדים זרים ברמה של "סחר עבדים". זאת בעקבות ביקורת חריפה על ניצול זה בפרק על ישראל בדו"ח השנתי האחרון של מחלקת המדינה האמריקנית על הסחר בבני אדם. פרקליט המדינה
משה לדור ייפגש היום בעניין זה עם ראש אגף החקירות במשטרה ניצב יוחנן דנינו. מנכ"ל משרד המשפטים משה שילה גילה זאת הבוקר בוועדת משנה של הכנסת.
שילה דיבר על "סדרת תקלות" שהתגלו בהקשר זה בעבודת המשטרה ועל הצורך בשדרוג משמעותי של עבודת המשטרה שמתמקדת עד כה במעצר ובגירוש מהגרי עבודה השוהים בארץ באופן בלתי חוקי, ולא פועלת נגד מעסיקי העובדים שעוברים על החוק. בוועדת המשנה נמסר כי עובדים זרים שהעזו להתלונן על מעסיקיהם, נעצרו וגורשו במקום שהמשטרה תטפל בנשואי התלונות, המעסיקים.
שילה התייחס ללקחים המתבקשים מכותרת הפרק הישראלי בדו"ח האמריקני שקובע כי "ישראל היא מדינת יעד לסחר בגברים ונשים למטרות עבודה בכפיה ועיסוק בזנות". ועדת המשנה הוקמה לטיפול בתופעת הסחר בנשים, ולכן לא הקדישה זמן ותשומת לב לתופעת "סחר העבדים" בישראל מעבר להתבטאות הנ"ל של שילה, בדיון על הדו"ח שהתקיים במעמד נציגי שגרירות ארה"ב בישראל. היו"ר ח"כ זהבה גלאון (מרצ) הדגישה כי תופעה זו לא במנדט שלה.
עם זאת, שילה ציין בוועדה, כי משרדו חותר "ליישר קו" ולהילחם גם ב"סחר העבדים" כדי להשיג את התוצאות החיוביות של פעולות המשטרה והפרקליטות נגד סוחרי הנשים, שהניבו גידול משמעותי במספר ההרשעות בעבירות הסחר למטרות ניצול מיני. הפעילות המרתיעה זכתה לציון חיובי בדו"ח האמריקני. זאת, לעומת הביקורת על כך ש"ישראל לא העמידה לדין פלילי ולא הרשיעה אף מעסיק או חברת כוח אדם באשמת סחר בבני אדם למטרת עבודה בכפיה", גם לאחר שכבר התגבשו כתבי אישום בהקשר זה.
בראש הפרק הישראלי מבליט הדו"ח האמריקני את העובדה שעובדים בלתי מקצועיים שמהגרים מרצון לישראל ממדינות אסיה, רומניה, תורכיה וירדן "מידרדרים לעבודה בכפייה לאחר שדרכוניהם מוחרמים (בידי המעסיקים הישראליים – צ"ל) ואז מוטלות הגבלות על תנועתם, שכרם אינו משולם והם סובלים מאיומים ומהפחדה פיזית".
בהמשך מציין הדו"ח כי "חברות כוח אדם רבות, במדינות המוצא ובישראל, דורשות מהעובדים הזרים לשלם להן מקדמות בסכומים שבין 1,000 דולר ל-10,000 דולר – ועקב כך הם בסיכון גבוה ליפול קרבן לסחר בבני אדם מיד עם הגיעם לישראל, וחלקם מגיע למצב של עבדות חוב... אנשים מאפריקה שנכנסים לישראל ומבקשים מקלט מדיני בה עלולים גם הם ליפול קרבן לניצול בעבודה בכפייה... הממשלה עדיין לא נותנת לקורבנות העבודה בכפיה שירותי הגנה מספקים כגון מחסה ראוי, טיפול רפואי או פסיכולוגי".
מנכ"ל משרד המשפטים, שגם עומד בראש הוועדה הבין-משרדית לטיפול בסחר בנשים ציין שכבר מתגבשת תכנית להקמת מקלטים לקורבנות העבודה בכפיה בדומה למקלטים הקיימים לקורבנות הסחר בנשים. הגנה זו נדרשת לעובדים הזרים שיתלוננו נגד מעסיקיהם בדומה לנשים שמפלילות את הסרסורים.
תמונת המצב המתוארת בדו"ח מוכרת בישראל, גם מדיונים שהתקיימו פה ושם בכנסת, בוועדה לעובדים זרים ומפי ח"כים בודדים כמו שלי יחימוביץ (עבודה) ורן כהן (מרצ). התופעה טרם זכתה לביקורת חמורה ולהגדרות כה חדות ובוטות שבהן משתמש המסמך הרשמי של ממשל ארה"ב.
ההמלצות בדו"ח לגבי ישראל, שהניעו את משרד המשפטים לדרבן את המשטרה, הן אכיפה מוגברת של החוק הפלילי בכל הקשור לעבודה בכפיה בעונשי מאסר על החרמת דרכונים ועל גביית מקדמות פיקטיביות מהעובדים. הדו"ח מציין כי המאמצים לחקור ולהעניש במקרים אלה הסתכמו ב-4 כתבי אישום על "כפיית עבודה והחזקה בתנאי עבדות", אבל איש טרם עמד לדין. בנוסף יש 3 תיקים על הונאת עובדים זרים שממתינים להחלטה.
"ישראל לא דיווחה השנה (2007) על אף מקרה אחד של נקיטת צעדים נגד פקידי ממשלה המעורבים בסחר בבני אדם... הממשלה איננה פועלת לעידוד קורבנות של עבודה בכפיה להתלונן נגד מי שסחרו בהם", מדגיש הדו"ח ומציין כי הפעילות הממשלתית לביעור התופעה הסתכמה עד כה בקמפיין רדיו שערכה משטרת ההגירה שבו הזהירה מעסיקים מפני ניצול עובדים זרים.
ידיעות, כתבות ופרשנויות בנושאי כספים, כלכלה בארץ. דגש על כתבות בנושאי שוק ההון והבורסה, היי-טק, נדל"ן, בנקאות, מדיניות כלכלית, יחסי עבודה, צרכנות פיננסית.
