האם הבריטים באמת עזבו את הארץ?
המענק שאושר לרשויות המקומיות הוא כמו אקמול לסרטן, כשבפתח אורבות מלחמות נוספות על קיצוצים כואבים; אופיר פינס, מיוזמי חוק העיריות החדש, מודה גם הוא: "אין מדובר במהפיכה גדולה"
נביא הזעם הוא שר הפנים לשעבר, ח"כ אופיר פינס (העבודה) ויו"ר ועדת הפנים בהווה. השבוע שוחח עם ynet על רקע האיום בשביתה התורנית של הרשויות המקומיות - כרגיל בגלל הלנות השכר. בינתיים התרגיל הצליח והאיום הוסר, עד לסיבוב הבא.
שר האוצר, רוני בר-און, הזרים את המענק המבוקש. שר הפנים, מאיר שטרית, אמר יפה תודה, כמו הקבצן המחזר על הפתחים שזרקו לו נדבה. גם הוא יודע שהמענק, 200 מיליון שקל טוב כמו אקמול לחולה סרטן, כשמאחורי הפתח אורבת המלחמה הבאה נגד הקיצוץ של מיליארד שקל בתקציבי הרשויות. עדי אלדר, ראש עיריית כרמיאל ויו"ר מרכז השלטון המקומי, אמר השבוע, בלי קשר לאיומי השביתה: "אנחנו עובדים בלי חמצן".
שטרית ובר-און, גם הוא שר פנים בעברו, התפארו לא מכבר בחוק העיריות החדש ששלחו לאישור הכנסת, כאילו הורידו משמיים את בשורת הגאולה לרשויות המקומיות, ובעצם המשיכו לעבוד עליהן-עלינו בעיניים. את שלד החוק החלו לבנות בלשכת שר הפנים, אברהם פורז. יורשו, פינס, קרם עליו עור וגידים והפיח בו נשמה.
אבל אפילו פינס, המבקש את זכות היוצרים על החוק, הודה השבוע בפה מלא כי "חוק העיריות איננו מהפכה גדולה. הוא רחוק מלהיות המהפכה שצריכה להתחולל בהעברת סמכויות נרחבות והתקציבים התואמים מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי; לא רק בחינוך וברווחה, אלא גם בתחבורה, בשיכון, בשירותי הבריאות ובהגנת הסביבה".
פורז נעלב בשעתו כשכתבנו כי הנציב העליון לא עזב את הארץ, אלא הוא יושב בלשכת שר הפנים. פינס אומר כי חוק העיריות אמנם מחליף את פקודת העיריות המנדטורית, אבל הנציב הבריטי בסך הכל יחליף כתובת.
החוק משנה רק את מערכת היחסים בין העיריות למשרד הפנים. מתוך 254 הרשויות המקומיות, המשרד יפסיק לנשוף בעורפן של 160 העיריות הרווחיות והמאוזנות. את 94 הגרעוניות, רובן במגזר הלא-יהודי, המשרד ימשיך לנהל ברמה חלקית או מלאה.
אבל גם העצמאות המובטחת לכ-100 מתוך הרשויות המשוחררות, היא בעירבון מוגבל כל זמן שיד האוצר על ברז הכסף, וכשאיזון תקציביהן נתון למיקוח שגובל במלחמת עצבים לאורך כל השנה. ברשויות אלה, אפילו שיעורי גבייה סבירים של הארנונות משלמים בקושי את הניקיון והתאורה. תקציבי השירותים הממלכתיים לחינוך ורווחה שמתקבלים מהממשלה משלמים רק 75% מהעלות, וכיסוי הפער הוא אבי הגירעונות התופחים.
אין סמכות להזיז תמרור
במקום תקצוב מלא והולם המציאה הממשלה את "מענקי האיזון" ו"מענקי השר". האיזון ניתן לפי נוסחאות, לא בלי מיקוח על הנתונים. למתנות השר יש לרוב שיקול דעת פוליטי מוטה לאנשי מפלגתו. אבל זה רק אפס קצה של התלות הקיומית, היומיומית, ברצון הטוב של פקידי השלטון המרכזי. גם לראשי עיריות עשירות כמו רמת-גן אין סמכות להזיז תמרור ממקומו.
"חוק העיריות לא התיימר להפוך את הרשויות המקומיות לממשלות מקומיות", אומר פינס בשיחה עם ynet. "לפחות כל זמן שצריך להעמיד על הרגלים עשרות רשויות כמו הערביות והדרוזיות החסרות מקורות ההכנסה העצמיים. אין להן תרומות ולא אזורי תעשייה.
"במגזר היהודי, משקי הבית עם הארנונה הקטנה מספקים 25% מההכנסות, ו-75% באים מהארנונה הגדולה של התעשייה, המסחר והשירותים. במגזר הלא-יהודי - היחס הפוך. אפשר לשפר שם את הניהול, אבל לשחרר מהמצוקה - אפילו קוסם לא יצליח".
מדוע המהפכה האמיתית לא מתבצעת בהדרגה, לפחות ברשויות המבוססות?
"בגלל כשל מחשבתי. הממשלה לא הולכת רחוק בגלל שהיא מתעקשת להחזיק את כל הסמכויות בידיה. המדיניות המסרסת שלה זה לא רק האימפריאליזם שהיא פיתחה במקום הבריטים שברחו מהארץ, אלא בגלל השמרנות המושרשת מאוד במשרדים, עם הגישה המסורתית שאני חולק עליה, כאילו אי אפשר לסמוך על השלטון המקומי".
מה קורה בקטע הזה בעולם המתקדם?
"אל תתפלא אם בקטע הזה אנחנו מפגרים אפילו אחרי העולם השלישי. ראשי ערים בסין, כל אחת בסדר גודל של 6-5 מיליון תושבים, כמעט כמו כל ישראל, אמרו לי שהם קיבלו המון סמכויות מהשלטון המרכזי. הארץ הזאת לא היתה מתפתחת אם הקומוניסטים האלה לא היו מבינים שאי אפשר לנהל אותה מבייג'ינג.
"ראש עיריית ניו-דלהי - שבה חיים כ-10 מיליון תושבים - הפתיעה אותי כשאמרה שבעיר הבירה כל כלי הרכב הם היברידים או נוסעים על גז, לא על בנזין, וזו החלטה שלה. אצלנו, שר הפנים יכול לזעוק נגד שערוריית קנסות החניה של העיריות, כשהאבסורד הוא שבקטע הזה לראש עירייה אין כאן סמכות לבטל אפילו תמרור אחד של אין חניה".
_wa.jpg)
אין סמכות להזיז תמרור (צילום: ירון ברנר)
אתה בעצם מצדיק את התייר האמריקני שאמר כי ישראל היא בסדר גודל שצריך רק ראש עיר טוב, שריף הגון ומפקד מכבי-אש מקצועי.
"הוא צדק. כשהייתי אורח של עיריית לוס-אנג'לס, הראה ראש העיר דברים מדהימים שעשה באיכות הסביבה, בחיסכון באנרגיה, במים ובצמצום פליטת גזי חממה - אך ורק הודות לשליטתו בנמל הגדול ובארבעת שדות התעופה שבעיר. את הנקודה המרכזית - שהעיריות שלנו צריכות לנהל את כל השירותים שנמצאים בשטחן - החוק החדש לא פותר.
"הייתי רוצה שיעל גרמן תנהל את שדה התעופה בהרצליה ולא משרד התחבורה, ושיונה יהב וצבי צילקר ינהלו את הנמלים בחיפה ובאשדוד. לו ירושלים ותל-אביב היו פועלות לפי המודל של לוס-אנג'לס, הרכבת הקלה והרכבת התחתית כבר מזמן היו רצות על הפסים".
מדוע לא פעלת בכיוון זה כשהיית שר הפנים?
"לא פעלתי, כי הכיוון הזה הוא בשליטת ראש הממשלה ושר האוצר. אותם צריך לדחוף, וחבל שלא עשיתי את זה. בתור שר הפנים ידעתי כי כושר הביצוע של השלטון המקומי, אפילו של עירייה בינונית, גבוה מזה של הממשלה, כך שאנחנו מפספסים פה הרבה מאד מפוטנציאל הביצוע של הרשויות המקומיות, שלא לדבר על ייצור ההכנסות והחמצת ההזדמנות להקפיץ בכמה מדרגות את איכות החיים, ובלי איומי שביתה כל שני וחמישי".
