האחיינית של גולדה

ב-1972 אליס גולמבו, שחקנית תיאטרון צעירה, הגיעה לישראל מארצות הברית. עד מהרה היא השתלבה בקבוצת תיאטרון של דוברי אנגלית, שם הכירה את לינדה גארון מישל שעבדה גם בטלוויזיה החינוכית. מישל הציגה את גלומבו בפני המפיקים בטלוויזיה שעד מהרה ליהקו אותה לתפקיד בסדרה Here We Are. עד מהרה כל ילדי ישראל הכירו את מיס קפלן.

מיס קפלן. "כל יום היה מאושר" 

ואולם, מעבר להיותה דמות טלוויזיונית מוכרת, לגולמבו גם ייחוס משפחתי מכובד, אמה יהודית היתה בת אחותה הגדולה של גולדה מאיר. במהלך השנה הראשונה שלה בישראל (1972) היא אף גרה בביתה של ראש הממשלה.

"למרות שגדלתי באמריקה, הזדמן לי לפגוש את גולדה פעמים רבות", היא נזכרת, "באותה תקופה היא היתה שרת החוץ והיא ביקרה בארצות הברית כל הזמן, באו"ם, בוושינגטון. והיא עשתה לעצמה מנהג קבוע לבקר את משפחתי. כך שכשהגעתי לגור איתה בישראל כבר הכרנו היטב. עבורי היא לא היתה 'ראש הממשלה', היא פשוט היתה דודה גולדי".

גולמבו נזכרת באירוע בו הבינה לראשונה כמה גולדה היא דמות ציבורית חשובה: "בלילה הראשון שלי בישראל, גולדה ואני הלכנו לקונצרט באודיטוריום מאן. כשהגענו לאולם וצעדנו במורד המעבר בכדי לשבת במקומות, כל הקהל שהיה באולם נעמד על רגליו והחל למחוא כפיים ולקרוא בשמה. הייתי המומה. בפעם הראשונה הבנתי שהגברת הקטנה הזאת לא היתה רק דודה גולדי, היא גם היתה האישה היהודיה החשובה ביותר בעולם".

גולמבו בעצמה אמנם לא היתה היהודיה החשובה ביותר בעולם, אולם דמותה של

מיס קפלן היתה יכולה בהחלט להיחשב ליהודיה המפוזרת ביותר בעולם. גולמבו יצרה דמות שאי אפשר היה שלא לאהוב, מנותקת מהמציאות ומפוזרת ללא הכרה, מצחיקה ואבודה גם יחד. "כל יום שצילמנו את 'Here We Are' היה אושר עילאי. אינני חושבת שהיתה לי חוויה מקצועית שדמתה או השתוותה. הצוות הורכב משחקנים מוכשרים עם הומור מבריק. למרות שאנו השחקנים לעולם לא העזנו לשנות את התסריט, ניתנו לנו הזדמנויות רבות לחדש, לאלתר ולהשתעשע עם הדמויות שלנו".

דמות בלתי נשכחת אחרת שגילמת היתה "מיס דינג דונג" מ"השריף מגבעות הוליווד". תוכלי לספר לי קצת על זיכרונותיך מסדרה זו?

"אינני חושבת שצחקתי כל כך כמו שצחקתי בזמן הצילומים של 'השריף'. לא רק שהתסריטים היו מבריקים והבימוי מקורי, לעבוד עם אירוו קפלן שגילם את השריף היה מעולה, הוא גאון קומי ויכול להוציא ממך צחוק היסטרי על ידי הרמה של גבה בלבד".

האם את עדיין בקשר עם השחקנים ואנשי הצוות מאותה תקופה?

"מכוון שאני לא חיה בישראל מאז 1975, איבדתי קשר עם הרבה מעמיתי

מהטלוויזיה. אני בקשר רציף עם המפיקה לינדה מישל והשחקנית ג'יל גולדוואסר שנשארו חברות קרובות. הייתי בישראל לפני כמה שנים והקשר עם מייקל גרינשפאן ואירוו קפלן חודש. ותודות לאי-מייל אנחנו עדיין בקשר". 

דמות נוספת שגילמה גולמבו היתה שרון מ"שכנים", אבל אותה היא דווקא פחות זוכרת מהשאר. "אני חייבת להיות כנה, יש לי רק זיכרונות דהויים מתפקידי כשרון ב'שכנים'. זה לא היה כמו החוויה הממריצה של שאר התוכניות, אני חושבת ששרון היתה אחות, נכון? ושרנו שיר על מנגו. זה כל מה שאני זוכרת, מצטערת".

אחרי שסיימה את הקריירה שלה בטלוויזיה החינוכית, חזרה גולמבו לארצות הברית, שם היתה במשך 25

שנה דוברת גיוס הכספים של הבונדס הישראלי וארגון יו.ג'יי.סי. במסגרת עבודתה נסעה לאירועים בכל רחבי אמריקה וסיפרה, בין השאר, על גולדה מאיר.

"הפרזנטציה שלי מורכבת משני חלקים: סיפורי משפחה וגם סיפורים אודות

הצגת הברודווי "גולדה" שבה השתתפתי, גם גילמתי את סבתא שלי וגם סייעתי למחקרו של כותב המחזה וויליאם גיבסון".

ומה את עושה היום?

"אני כל כך בת מזל שיכולתי לשלב את עסקי גיוס הכספים עם אמנויות הבמה. כיום אני מנהלת האירועים המיוחדים בתזמורת הסימפונית של ניו-ג'רזי, תזמורת בעלת שם עולמי וזוהי זכות להיות חלק מהצוות האדמיניסטרטיבי שלה". 

• ירון ביטר ערך בין השנים 2004-2007 ראיונות נוסטלגיים עם אייקונים תרבותיים של הטלוויזיה החינוכית