שתף קטע נבחר

מסע שייכנס למיתולוגיה

10 ימים בצפון יוון: מארץ הקנטאורים, דרך המנזרים התלויים של מטאורה ועד הקניונים העמוקים באירופה. יוסף ג'קסון על מסע בין ההרים והכפרים של אחד האזורים הפחות מוכרים של יוון

חבורת הזקנים משוחחים בשקט במרפסת המסעדה של הכפר מיקרו פָּפִּינגוֹ, בקצה הצפון-מערבי של הרי הפינדוס היווניים. בתי האבן מסביב נראים כתלויים באוויר על כתפי ההרים מכוסי היערות. חוץ מתיירוּת כבר לא נשאר כאן הרבה. צעירי הכפר נוהרים לערים הגדולות ורק הקשישים, שכאילו נחצבו מאבני המקום, מעבירים את הזמן ברכילות על הרומנים מהעבר הרחוק.

 

אבל הכפר הנידח הזה לא נחוץ דווקא לתיאור חיי יוון במאה ה‭- 21-‬ הוא משמש נקודת יציאה לטרקים לעבר ערוץ הווִיקוֹס העמוק, שמשני צדיו מתנשאים צוקי סלע אדירים. מסלול ההליכה הקשה נמשך יום שלם, והוא אחד היפים במסלול הרכב השכור שעברנו בצפון ההררי. אבל אולי כדאי לחזור להתחלה.


מנזרי המטאורה החצובים בצוק (צילומים: יוסף ג'קסון)

 

היום הראשון: מלחמות ספרטה

מעבר תֶרמוֹ פילי הוא התחנה הראשונה, כ‭140-‬ ק"מ צפון-מערבית לאתונה, מעל מפרץ יפה לחופי עיר המחוז לאמיה. כאן ניצב פסלו המרשים של ליאונידס מלך ספרטה, שנהרג יחד עם 300 לוחמיו במאבק לעצור את הצבא הפרסי שהתקדם בהמוניו.

 

לתרמופילי אפשר להגיע מעיר הנמל וולוס, הלא היא איאולקוס העתיקה, ממנה הפליגו בזמנו, לפי הסיפור המיתולוגי, הארגונאוטים האמיצים בפיקודו של יאסון לחיפוש "גיזת הזהב‭."‬ בוולוס כ‭110,000-‬ תושבים, אוניברסיטה גדולה וטיילת יפהפייה מלאה במסעדות, פאבים ובתי קפה. מצאנו אפילו בית כנסת המשמש את שרידי הקהילה היהודית במקום.

 

יום ‭:2‬ ארץ הקנטאורים

חצי האי פֶּליון על הריו הנישאים, העיירות והכפרים החבויים והגבעות הירוקות, הוא המקום שבו חיו לפי המיתולוגיה הקנטאורים (חצי אדם וחצי סוס‭,(‬ שנודעו ברדיפתם אחר בתולות האזור. המסלול מוביל מהעיר וולוס מעלה מעלה אל הכפר מקְריניצה, שנראה כמו תלוי על כתף הר בגובה 750 מטרים.

 

בדרך המפותלת העולה לכפר עוברים דרך כמה כפרים שמהם נשקף נוף נהדר של מפרץ פָּגאסיטיקוס המחובר לים האגאי. הפוגה קצרה מומלצת בפּורטאריה, בכיכר ליד עץ הדולב הענקי ובכנסיה המעניינת.

 

עצירה של ממש כדאי לתכנן במקריניצה, המכונה גם "המרפסת של חצי האי פליון‭."‬ בתי הכפר נראים כאילו הונחו זה על גבי זה, והצעידה ביניהם אפשרית ברגל בלבד. הכיכר המרכזית מלאה במסעדות שמכולן נשקף נוף מרהיב.

 

יום ‭:3‬ בגלל תפוח

ממקריניצה יוצאים בדרך הררית מפותלת המובילה לכפר הגדול ביותר של פליון, זָאגורה, שמשמש מרכז לגידול פירות, ובעיקר תפוחים. כאן, לפי המיתולוגיה היוונית, רבו האלות אתנה, הרה ואפרודיטה על תפוח הזהב של הנסיך פאריס, שהובטח "ליפה מכולן‭."‬ אפרודיטה נבחרה בסוף ליפהפיית האלות, אבל עוררה את אחת המלחמות הגדולות, מלחמת טרויה.

 

זאגורה נמצאת בהרים ‭15)‬ ק"מ צפון-מזרחית לוולוס) ומשקיפה אל הים האגאי. עוד כמה קילומטרים צפונה מגיעים לכפר פּוּרי, עוד אחד שבתיו נראים כתלויים באוויר על צלע ההר. אם נפנה דווקא דרומה, נעבור בדרך נופית נהדרת עד לעיירה צנְגרָדָה הטובלת ביערות דולב ואלון. המשך הכביש מוביל לאתר נופש חמוד השוכן על חוף מילוֹפּוֹטאמוּס.  


שום דבר לא בוער להם. הכפר זאגורה

 

יום ‭:4‬ הדרך ארוכה ומפותלת

דרך יפה ומפותלת לכיוון לבו של חצי האי פליון מובילה למיליֶיס. הכפר הזה שיגשג בזכות תעשיית שמן הזית שלו ומילא תפקיד במרד של היוונים בטורקים ב‭,1821-‬ שהחל למעשה כאן והוביל בסופו של דבר לעצמאות היוונית.

 

לכפר מובילה מסילת ברזל מהעיר וולוס, שבה נוסעת גם כיום רכבת בסופי שבוע, במסלול מעניין. אפשר לצעוד לצד המסילה וליהנות ממראות הנוף. הכפר עצמו נעים לשהיית לילה ולא חסרים במקום פונדקים עם חדרים להשכרה, שאינם נופלים ברמתם מאלה שבמלונות. בכפר מגוון מסעדות טובות.

 

יום ‭:5‬ אל המנזרים

הגיע הזמן לשינוי משמעותי. נסיעה של כ‭150-‬ ק"מ צפון-מערבה מובילה אל אחד מהשיאים המוכרים יותר של המסע, מנזר אָגיוּסטֶפָנוֹ ויתר מנזרי המטאורה, בסך הכל שישה במספר. בדרך כדאי לעצור בעיר טריקָאלָה, לא הרחק מהמנזרים התלויים, לבקר במבצר העיר ולטייל בגנים הסובבים אותו ועל גדות נהר ליתֶאוֹס שחוצה את טריקאלה.

 

כדאי להתאמץ ולהרחיק עוד 18 ק"מ דרום-מערבה לעבר הערוץ הסמוך לכפר פּילי. זהו אחד מאזורי הפרא הבתוליים שנותרו ביוון. מעל הערוץ ניצב לו גשר אבן מרשים, שכאשר חוצים אותו ניתן לטייל לאורך הנחל מצדו השני ולהיטמע בצמחייה הפראית.

 

יום ‭:6‬ תלויים באוויר

היעד המושך ביותר באזור זה, ואולי ביוון כולה, הוא המנזרים התלויים באוויר על צוקי מטאורה. מנזרים אלו הוקמו החל מהמאה ה‭,11-‬ כאשר עם שקיעתה של האימפריה הביזנטית נחשף האזור לפשיטות של פולשים רבים, והנזירים החליטו שעליהם לטפס אל ראשי הצוקים כדי לשרוד.

 

כדי להגיע למבנים שעל ראשי הצוקים נחצבו מדרגות תלולות בסלע, ואת האספקה העלו ברשתות ובחבלים. במנזרים הצליחו לשמור על כתבי יד עתיקים ועל שכיות חמדה מימי הביניים. כיום מרבית המנזרים מחוברים בכבישי אספלט, אך עדיין ניתן לעבור מאחד לשני בשבילי עיזים שמחברים את הצוקים זה לזה.

 

העלייה במדרגות התלולות למנזר אגיו ניקולאו אנאפאפסה, שנבנה במאה ה‭,16-‬ נותנת מושג על חיי הנזירים שעולים ויורדים בין המנזרים כמה פעמים מדי יום. לא הרחק

נמצא המנזר המרשים מכולם, מטאורון הגדול, הבנוי על צוק סלע גבוה ובולט בגובה 613 מטרים מעל פני הים. כדי להגיע אליו יורדים ממגרש החניה במדרגות ולאחר מעבר על גשר אבן מטפסים במנהרה חצובה במעלה הכניסה המובילה למנזר. בתוך המנזר כמה מוזיאונים ואוספי אמנות וכנסיית קתוליקון, בעלת כיפה מרכזית עם 12 צלעות ובתוכה ציורי קיר מעניינים. את המנזר, המפואר יחסית לשכניו, בנה המלך הסרבי סימאון אורוס, שהפך לקדוש קתולי במאה ה‭.14-‬

 

מנזרים נוספים הם מוני אגיאס רוּסאנוּ, שההגעה אליו מתבצעת תוך חציית גשר מפחיד למדי, והמנזר שנראה חמור סבר מכולם, מוני אגיאס טריאדוס (השילוש הקדוש‭,(‬ שכיכב באחד מסרטי ג'יימס בונד. האזור כולו מרשים ביותר והאצבע שמפעילה את המצלמה נוטה להתעייף.

 

יום ‭:7‬ הבדואים של יוון

הדרך המפותלת מערבה, לכיוון הרי הפינדוס, עוברת בעיירה ההררית המעניינת מֶצוֹבו, במפגש בין מחוזות אפירוס, תסאליה ומקדוניה. התושבים הם צאצאי נוודים, שבט של רועי צאן, והזקנות והזקנים שומרים עדיין על לבושם המסורתי. גם הבתים, על רעפי האבן שלהם, ייחודיים לאזור. זהו מקום נחמד לבילוי של לילה לפני המשך הנסיעה להרי מחוז זאגוריה, מצפון לעיר יוֹאנינה.
 

מפגש רחוב בעיירה מצובו. התושבים עדיין בלבוש מסורתי

 

יום ‭:8‬ קפד ראשו

לעיתים מזמנת ההיסטוריה תקופת זוהר לשליט מקומי. כזה היה עלי פאשה, שחי במאה ה‭18-‬ ומונה על ידי השלטונות העות'מאנים למושל בעיר יואנינה, שמתהדרת היום בעיר עתיקה נאה. הברנש ניצל את חולשת השלטון המרכזי הטורקי והפך לשליט עצמאי שרק חולשתו לנשים עלתה על תאבונו לשלטון ולכסף. הוא הצליח לשרוד עשרות שנים, לחתום בריתות עם האנגלים ועם הצרפתים ולהפר אותן, עד שראשו הוסר בפקודת הסולטן מוחמד השני. בזיכרון ההיסטורי של היוונים, עלי פאשה נחשב לשליט שקרא תיגר על הטורקים. בעיר יואנינה, 70 ק"מ מערבית למטאורה, על אם הדרך לאזור זאגוריה המופלא, מוקדש לו פרק נכבד במוזיאון שממוקם במבצר שבנה.

 

ועכשיו הגיע הזמן לטפס אל הרי הפינדוס.

 

יום ‭:9‬ הערוץ החרוץ

המסלול עוצר הנשימה עובר בין ההרים הגבוהים עד שמגיעים אל הערוץ העמוק באירופה, שחרצו הנחלים ויקוֹס ואָאוֹס. האזור כולו הוכרז כשמורה, ואליה מגיעים שוחרי טרקים מכל העולם. את הטיול כאן ניתן לערוך בנסיעה ברכב בשילוב הליכות קצרות יחסית לעבר התצפיות.

 

הכניסה לאזור הקניונים היא דרך הכפר מוֹנוֹדֶנְדְרי, כ‭20-‬ ק"מ צפונית ליואנינה. אם ממשיכים צפונה בדרך ההררית מגיעים לכפר המרשים אָריסטי, חוצים את הנהר ומתחילים את הטיפוס המפותל למגאלו פפינגו ומיקרו פפינגו. המסע לשני הכפרים פורש נוף מדהים של הרי הפינדוס והם עצמם נראים כאילו נתפסו על זיז סלע בכתפי ההרים המיוערים. אפשר לצאת לצעדה ארוכה לאורך נהר ויקוס או לטפס לאוקסיה, תצפית שנמצאת מרחק הליכה קלה מקצה הכביש הסלול, כ‭5-‬ ק"מ מעבר לכפר מונודנדרי. זווית צפייה שונה אפשר להשיג ממנזר מוני אגיאס פאראסקביס שנמצא לא הרחק ממונודנדרי.

 

יום ‭:10‬ השיבה לאתונה

את היום האחרון של המסע שווה להקדיש לדרך חזרה לאתונה (יותר מ‭300-‬ ק"מ‭,(‬ תוך עצירה בדֶלפי העתיקה - ריכוז של אתרי עתיקות מהממים, כולל מקדשים שמורים ואצטדיון עתיק שמור להפליא. כל זאת על רקע נוף נשגב בצמוד למוזיאון שחובה לבקרו, מקום משכנה של האוראקל, שבעקבות מלמוליה הבלתי ברורים יצאו היוונים העתיקים לאינספור מלחמות. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אפשר למצוא טברנה בכל כפר
צילום: יוסף ג'קסון
כפר מקריניצה. תלוי על כתף הר
צילום: יוסף ג'קסון
מומלצים