האם ששלחה ילדיה לבריטניה: מתגעגעת אליהם

"אם מכרתי את הילדים שלי, איך זה שאין לי כסף אפילו לנסיעה באוטובוס?". א', האם מתל-אביב, החשודה בהזנחת שני ילדיה, בני 8 ו-12, ושליחתם לבריטניה, מספרת הלילה (יום ד') בראיון ל-ynet על תחושותיה בעקבות האירוע. עם שחרורה ממעצר, סיפרה שהיא עייפה ומוטרדת ממצבה הכלכלי.

מיד עם שחרורה ממעצר, כך סיפרה, צלצלה לילדיה בבריטניה, לשאול לשלומם: "אני מתגעגעת לבני הקטן וגם לבת שלי. הבת שלי כבר מספיק בוגרת - למרות שהיא רק בת 12 - כדי לדעת בעצמה איפה טוב לה.

כששלחתי אותה לביקור בבריטניה היא חזרה ואמרה לי: 'אמא, זאת פעם ראשונה שהרגשתי בן-אדם עם כבוד'. עכשיו כולם חושבים שאני משוגעת, אבל אני בסך הכל רוצה את טובתם של הילדים". 

היא מספרת על עצב ששטף אותה, בשל העובדה שאין באפשרותה לסייע לילדיה כלכלית ולשלוח להם מתנות. בשנים האחרונות נקלעה למצוקה כלכלית, משום שאינה מסוגלת לעבוד מסיבות בריאותיות. בלבה גמלה החלטה לשלוח את ילדיה לחו"ל, כדי לאפשר להם חיים טובים יותר. לטענתה, היא ביקשה מקלט מדיני בבריטניה, אך בקשתה טרם התקבלה.

בתגובה לטענות ששלחה את בתה לבריטניה ללא תיאום עם חברתה שתפגוש אותה, אמרה א' כי חברתה אכן הגיעה לשדה התעופה, אך שירותי ההגירה לא איפשרו לה לפגוש את בתה. מעדויות שהגיעו לידי ynet עולה כי שירותי הרווחה של עיריית תל-אביב ידעו על-כך שא' ניסתה לשלוח את בתה לבריטניה בעבר.

משפחה מוכרת לשירותי הרווחה

מעיריית תל-אביב נמסר כי המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה ומטופלת על ידם כבר מספר שנים. מרגע שזיהו שירותי הרווחה כי מדובר בקטינים בסיכון וכי ההורים אינם משתפים פעולה לשיפור מצב הילדים, פנו בפברואר 2007 לבית המשפט, בבקשה שיכיר בשלושת הילדים כקטינים נזקקים ושיעניק לשירותי הרווחה סמכות לפעול גם ללא שיתוף פעולה מצד ההורים.

מתאריך הפנייה ועד ינואר 2008 בית המשפט לא הכיר בילדים כקטינים נזקקים ורק לאחר שבעה דיונים שהתקיימו בנושא, הסכים בית המשפט להכיר בשניים מהילדים כנזקקים. במהלך פרק הזמן שבו התקיימו הדיונים בבית המשפט, שלחה האם את בנה השלישי, בן שמונה, לחברתה בבריטניה, פעולה שלכשעצמה אינה מהווה עבירה על החוק. עם זאת, פקידת הסעד עידכנה את השופטת בדבר, ואף הוסיפה כי לדעתה מדובר בהפקרת קטין, אך בית המשפט בחר שלא להכיר בילד כנזקק.

בחודש מאי 2008 קיבלה פקידת הסעד דיווח בדיעבד על כך שהילדה נשלחה על-ידי הוריה ללונדון והוחזרה ארצה על-ידי רשויות ההגירה בלונדון. בתקופה זו נקטו העובדים הסוציאליים בעיצומים, בהוראת איגוד העובדים הסוציאליים, שהנחה את העובדים כי ניתן יהיה לפנות לבית המשפט רק במקרים של סכנה ממשית ומיידית.

בעקבות כוונת שירותי הרווחה לבקש מבית המשפט צו עיכוב יציאה מהארץ, נערך דיון דחוף בנושא והוחלט, כי לא מדובר במקרה של סכנה חמורה המצדיקה חריגה מהנחיות האיגוד. פקידת הסעד נפגשה עם האם והילדה על מנת להימנע מהישנות המקרה.