| |
איך קלסרים מוּכּרים לצרכי מס ומטפלת לא?
עוד לא הפנמנו שטיפול בילדים הוא הוצאה המייצרת הכנסה, ולכן צריכה להיות מוכרת בדיוק כמו ניקוי יבש וציוד משרדי
יפעת מצנר
דנה, אם לשני ילדים ממרכז הארץ, התפטרה ממקום עבודתה כעורכת דין שכירה במשרד מוביל, לאחר לידת בתה השנייה. היא ובן זוגה ערכו חישוב כלכלי שממנו עלה כי לא משתלם לה לחזור למשרד, כיוון שממילא סכום המשתווה ליותר ממחצית המשכורת שלה, ישולם למטפלת. לאחר התלבטות קשה החליטה דנה להישאר בבית, "לפחות עד שיגדלו קצת הילדים". כשבתה הצעירה עלתה לכיתה א', היא החליטה לחזור ולהשתלב בשוק העבודה, אך זו הייתה משימה בלתי אפשרית. בראיונות עבודה היא נשאלה שוב ושוב לגילה ולניסיונה המקצועי בשנים האחרונות. מאז עברו חודשים של חיפושי עבודה קדחתניים, ודנה עדיין לא מצאה את מקומה בשוק העבודה.
הצעת החוק
להכרה בהוצאות טיפול בילדים לצרכי מס התקבלה בקריאה ראשונה בכנסת, והיא צפויה למנוע מצב שבו נתקלות נשים רבות לאחר הלידה, כמו דנה. הן נאלצות לשקול את הכדאיות הכלכלית שביציאה לעבודה.
רק לפני חודשים ספורים דחתה הכנסת הצעת חוק זהה ובכך איפשרה את המשך הפגיעה במשפחות צעירות. לאחר שנפלה הצעת החוק, טענו חברי הכנסת שהצביעו נגדה כי לא ידעו על מה הם מצביעים וכי אם היו יודעים היו מצביעים אחרת. תשובתם מוכיחה כי הנשים בישראל פשוט לא מהוות קבוצת לחץ חזקה מספיק.
הוצאות טיפול בילדים מוכרות לצרכי מס הכנסה מזה שנים ברוב מדינות העולם המערבי. בישראל יכולים עצמאים לשלוח חולצה לניקוי יבש והוצאה זו תהיה מוכרת לצרכי מס, אבל הורה המעוניין לצאת לעבודה ישלם את הוצאות הטיפול בילדים מכיסו. הסיבה: אצלנו עוד לא הפנימו כי טיפול בילדים הוא הוצאה המייצרת הכנסה, ולכן צריכה להיות מוכרת בדיוק כמו ניקוי יבש וציוד משרדי.
כתוצאה מכך, אמהות רבות מחשבות את עלות הטיפול בילדיהם מול שכר הנטו ומגלות כי יציאה לעבודה אינה משתלמת כלכלית, כיוון שאחוז גבוה מהמשכורת ממילא ישולם עבור המטפלת או המעון. הדבר מונע מנשים רבות להתקדם במקום העבודה וחלק גדול מהן מרגישות כי הן צריכות לבחור: או להיות אמא, או להתפרנס. במדינת ישראל של היום קשה מאד לשלב בין השניים.
הצעת החוק הנוכחית תוביל לצמיחה כלכלית, תעודד יציאה לעבודה ותיטיב עם המשפחות הצעירות בישראל: על מנת לקבל את ההטבה על שני ההורים לעבוד ובמצב בו אשה לא מגיעה לסף המס, תינתן לה ההטבה באמצעות מענק כספי. כתוצאה מכך, ההצעה תעודד אמהות, ללא קשר לגובה הכנסתן, להשתלב בשוק העבודה.
חברי כנסת ופקידי האוצר מתנגדים לכך במשך שנים בטענה כי למדינת ישראל פשוט אין כסף למהלך כזה. אך מדובר בטענה מופרכת המעידה על חוסר תכנון לטווח רחוק; מחקרים כלכליים הוכיחו כי אם יוסר החסם המשמעותי של הוצאות טיפול בילדים הניצב כיום בפני עובדות שהן אמהות לילדים קטנים, עשרות אלפי נשים ייתווספו למעגל העבודה. כתוצאה מכך יגדלו גם הכנסות המדינה ממסים, ופחות נשים ייאלצו לחתום אבטלה. לצד העלות למדינה, כתוצאה מהטבת מס בגין הוצאות טיפול בילדים, התוספת השנתית לתמ"ג תעמוד על בין שלושה לחמישה מיליארד שקלים.
החברה בישראל כבר בשלה להכיר בכך, שהזכות הטבעית להורות לא שוללת את זכות הנשים לעצמאות כלכלית וקידום מקצועי. הכרה בהוצאות טיפול בילדים תוביל לא רק לכלכלה שוויונית יותר, אלא גם לצמיחה במשק כולו. החוק יעזור לשלב משפחה ועבודה מבלי שנצטרך לבחור בין השתיים.
עו"ד יפעת מצנר, היועצת המשפטית של שדולת הנשים
|
