צ'יינה טאון: סין רחוק מסין

אם לא הספקתם לשים ידכם על כרטיס לאירועי האולימפיאדה שתיפתח בבייג'ינג בתוך ימים ספורים - או שאולי הטיסה לסין נראית לכם כטירחה מסובכת, ביקור באחת משכונות צ'יינה טאון הנמצאות כמעט בכל עיר גדולה ברחבי העולם יכול להיות תחליף אולטימטיבי.

אותן שכונות מהגרים מצליחות כמעט תמיד לשחזר את הצבעים הריחות והטעמים של סין גם כשהן מצויות בלבה של עיר מערבית לחלוטין. הארכיטקטורה סינית, השלטים כתובים בקנטונית ומנדרינית, האוכל ממש כמו שם ויש אפילו פנסים סיניים צבעוניים - האותנטיות התרבותית שהביאו עמם המהגרים הראשונים השתמרה ב"סיניות הקטנות" דורות על גבי דורות והן היום יותר "סין" אולי מהמולדת הישנה.

השתכנעתם? הכנו עבורכם רשימה של שמונה שכונות צ'יינה טאון מומלצות במיוחד.

סין? דווקא לא. נוף צ'יינה טאון אופייני (צילום: Gettyimages image bank)

ניו יורק

אחת מתחנות החובה באי נחשבה שנים למלכודת תיירים צפופה ומפחידה. שנות השבעים והשמונים היו תקופת פריחתה של השכונה, אז הרומן בין ניו יורק למטבח הסיני היה בשיאו ובין הסועדים ניתן היה למצוא ניו יורקים מושבעים כוודי אלן ואד קוץ' נאבקים להחזיק דים סאם חלקלק בצ'ופסטיקס בוגדניים. בעקבות אסון התאומים ומגיפת הסארס ספג הרובע פגיעה קשה שהתבטאה בירידה במספר המבקרים והביאה לקריסתם של כמה עסקים. בשנים האחרונות הרובע עובר פריחה מחודשת, כשתיירים וניו יורקרים מגלים שוב את היופי שבבלאגן וחוזרים אל צ'יינה טאון ומוסדותיה הקולינריים.

150 אלף תושבים מאכלסים כיום את רחובותיה של צ'יינה טאון ודואגים לשמור על קסמה. השכונה כמו משתנה מדי יום, כך שתמיד יש מה לגלות בין סמטאותיה הצרות. זה המקום לאתגר את החך במטעמים קנטונזיים, לרכוש תיק פראדה ב-10 דולרים, לנדוד בין מדפים עמוסים בחנויות אלקטרוניקה מפוקפקות או סתם להתאבזר בחולצות "איי לאב ניו יורק" למשפחה בארץ. תמצאו פה גם המוני דוכנים ומכולות עמוסים מוצרים מסקרנים שאת רובם ניתן למצוא רק פה, חנויות כלי חרסינה, תבלינים, מלבושים מסורתיים ומזכרות וכמובן, מועדוני הקריוקי הטובים בעיר.

צ'יינה טאון בניו יורק (צילום: נועם לוי) 

סן פרנסיסקו

"גום סן" הוא שמה הסיני של העיר המרכזת בתוכה את המספר הגדול ביותר של אוכלוסייה סינית מחוץ לאסיה. פירוש השם הוא "ערי הזהב" והוא ניתן לעיר בשל השמועה כי כאן ניתן לאסוף זהב הישר מהמדרכה. הבהלה לזהב של סן פרנסיסקו החלה עוד במאה ה-19 בעקבות מלחמות האופיום בין סין לאנגליה. אלפים נהרו לכאן מסין המוכה והרעבה ועבדו בפרך במכרות המקומיים. עם השנים הסינים עברו אל תוך העיר והקימו לעצמם את צ'יינה טאון. היה זה מקום תוסס אך מוכה פשע, ועד היום רודפים אותו סיפורים על עולם של מנהרות תת קרקעיות, עסקים אפלים, הימורים, זנות ואופיום. העידן הזה הגיע לסופו כשרעידת האדמה הגדולה של 1906 קברה את המנהרות ואיתן את צ'יינה טאון המקורית.

על ההיסטוריה המרתקת של הרובע המפורסם תוכלו לשמוע בסיורים המודרכים על ידי מתנדבים בני הרובע הנערכים כחלק מיוזמה של תושביו לפיתוחו ושיקומו. בסיור תוכלו לבקר בסמטאות הרובע, החנויות הקטנות השוק ולגלות למשל איך הקטשופ הוא המצאה סינית ואילו הצ'ופ סוי ועוגיות המזל הם דווקא המצאה סן פרנסיסקואית. ניתן גם לבקר במפעל לייצור עוגיות המזל שם תוכלו לרכוש עוגייה עם איזה מזל שרק תבחרו. דרך אחרת להכיר את צ'יינה טאון בסן פרנסיסקו היא להצטרף לתהלוכת לוויה. נכון, זה נשמע נורא, אבל תהלוכה כזו נערכת כאן כמעט כל יום ומכיוון שהן עוברות בכל הרובע הפכו פתרון אידיאלי לתיירים - שיכולים כך גם לעבור בסמטאות הסבוכות וגם למצוא את דרכם חזרה.

סיור מודרך בצ'יינה טאון של סן פרנסיסקו (צילום: MCT) 

ונקובר

בקנדה כמו בקנדה, צ'יינה טאון הענקית במרכז העיר ונקובר היא המסודרת והנקייה בעולם - למרות שמדובר בריכוז האוכלוסייה הסינית הגבוה ביותר מחוץ לאסיה אחרי סן פרנסיסקו. המהגרים שהקימו את הרובע הגיעו אל ונקובר כבר במאה ה-19 ובנו את התיאטרון העתיק ב"סמטת שנגחאי". היום המיעוט הסיני הוא הגדול בעיר וצ'יינה טאון המקומית היא אטרקציה מרכזית לסינים קנדיים מרחבי המדינה כולה. גם כאן תוכלו למצוא את אותה סין הומה ורועשת על דוכניה ומכולותיה המסורתיות, מה שלא תמצאו הוא את הבלאגן והזוהמה. צ'יינה טאון של ונקובר היא כמו כל דבר בוונקובר - שקט, נעים, נקי, מסודר ובחסות העירייה. את הכניסה מרחוב פנדר מסמן שער המילניום הגדול החדש יחסית. את הסיור ברובע כדאי לעשות ב"דרך המשי האדומה" - שביל להולכי רגל המסומן אדום ולוקח את התיירים דרך התחנות החשובות בשכונה בהן מעניין לבקר, כמו למשל מוזיאון וארכיון התרבות הסינית שברחוב קולומביה והגן הסיני הקלאסי של דר' סון יט סן.

שער המילניום בצ'יינה טאון בוונקובר (צילום: MCT) 

בנגקוק

צ'יינה טאון הצבעונית בבנגקוק נחשבת בעיני רבים לעיר הסינית האותנטית היחידה בעולם. אחרים קוראים לה בפשטות "המקום עם הדים סאם הטעימים בתבל". זה האיזור המעניין המסחרר הכאוטי המשוגע ביותר בבנגקוק ואין ברירה אלא להיסחף וללכת לאיבוד במבוך סימטאותיו הצרות לקול שאגות רוכלים הזועקים לשמיים את הגרסה המקומית ל"בעל הבית השתגע". בשוק ההומה תרגישו מסוחררים מהתצוגה המרהיבה של חלקי גופות שהשתייכו פעם ליצורים מהים ומהיבשה, השמיים ואפילו מתחת לאדמה שמעולם לא העלתם בדעתכם כי יהיו מעוררי תיאבון או אפילו ראויים למאכל. מומלץ להיכנס לסמטת סמפנג הצרה דחוסה עד לאפס מקום ולהרגיש כאילו אתם על סט של סרט הוליוודי ישן, מוגזם קצת בכמות התפאורה הסטראוטיפית מדי של המזרח הרחוק. אבל העיר הסינית בבירה התאילנדית מעניינת לא רק מבחינה קולינרית או טובין מזוייפים - כבר בכניסה ניצב מקדש וואט טרימיט ובו פסל בודהה שהוא פסל הזהב הגדול בעולם והשכונה כולה מלאה מקדשים כשהיפה בינהם הוא מקדש פרח הדרקון (וואט לנג ני יי) המוקדש לסינים של תאילנד.

מקדש בצ'יינה טאון בבנגקוק (צילום: MCT)

סידני

הצ'יינה טאון של העיר האוסטרלית הולכת וגדלה עם ההגירה ההמונית וכיום היא מגיעה עד ג'ורג' סטריט. הלב ההומה של הרובע הגדול נשאר במדרחוב המרוצף לאורך דיקסון סטריט והוא מוביל את המבקרים דרך לב השכונה הישנה עם הארכיטקטורה היפה שבה. גם כאן תוכלו למצוא רוכלים סיניים מוכרים פירות אקזוטיים מעל דוכנים עמוסים, מסעדות קטנטנות וזולות שמגישות ארוחות דים סאם זולות, חנויות בגדים וכלים סיניים מסורתיים ובתי מרקחת בהם רוקחים מרפאים עממיים סמי מרפא מארס שהוצא מנחשים או מגידי עתידות שיספרו לכם כי האושר ממתין לכם מתחת לאפכם.

חגיגות השנה הסינית בצ'יינה טאון סידני (צילום: Gettyimages image bank)

פריז

בלוויל הייתה פעם איזור של יהודים, שם ניתן היה להנות מגפילטע פיש וקוסקוס כשרים למהדרין. עם השנים, היהודים נטשו את השכונה ומהגרים אפריקאים תפסו את מקומם. אחריהם הגיעו הסינים. שלל המסעדות והחנויות האותנטיות מסין שנפתחו כאן הביא להכתרת השכונה כצ'יינה טאון החדש של פריז - תוך נישול הרובע ה-13 מהתואר הנכסף. הרובע ה-13 עדיין מרכז בתוכו את הריכוז הגדול ביותר של האוכלוסייה הסינית בעיר אבל אפילו דייריו פוקדים היום את בלוויל כל אימת שהם חושקים בשורש ג'ינג'ר, למון גראס או משחת שרימפס משובחת. המסעדות בשני צידי הרחוב מגישות אוכל סיני מסורתי והן מפצות על המחסור באמביאנס או בעיצוב מושקע, במנות ענקיות, טעימות להפליא ובמחירים זולים-זולים.

מטיילים בצ'יינה טאון (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

בואנוס איירס

בשם ההגינות יש לתת ייצוג גם לדרום אמריקה ברשימה. ואמנם, הבירה הארגנטינאית היפה מתגאה בצ'יינה טאון משלה - קטנה, נסתרת אפילו, אבל מספקת מנה סינית נאה בעיר הטנגו והבשר. צ'יינה טאון (או "באריו צ'יינה" בספרדית), ממוקמת בפאתי שכונת בלגרנו העשירה והאופנתית ברחובות אריבניוס, מנדוזה ומונטנייסס. כאן יבוא ודאי על סיפוקו כל מי שחשק במעט תבלינים או אוכל מפולפל כתוצאה מימים של דיאטה ארגנטינאית המורכבת ממיני סטייקים מעולים אך מעוטי תיבלון - או סתם רוצה להכיר את המיעוט החדש במדינה, שהגיע אליה רק בשנות השמונים. השוק כאן נהדר ומצטיין בסחורה טרייה ומגוונת אותה לא ניתן למצוא במכולות ברחבי העיר. המסעדות מציעות תפריטים סיניים מוכרים זולים להפליא ובחנויות תוכלו לרכוש כלי אידוי וקומקומי חרסינה לתה - על כל צרה שלא תבוא.

תל אביב

צ'יינה טאון ליום אחד: אם האולימפיאדה עושה לכם חשק סיני ואף אחת מהמדינות למעלה אינה נכללת בתוכניות שלכם לעתיד הקרוב, קבלו את צ'יינה טאון נוסח תל אביב: במדרחוב נווה שאנן שבתל אביב תמצאו מעדניות ומסעדות סיניות אותנטיות מיניאטוריות וחסרות-שם בהן תמצאו מעדנים ומצרכים סיניים מסורתיים וזולים. בכל יום שבת מתמלא המקום גם בדוכנים. המגוון אמנם קטן בהרבה מהשווקים המפוארים של הצ'יינה טאונס שהוזכרו לעיל, אבל יספקו כל שף חובבן החולם להיות אהרוני. עובדה - את המהגרים הסיניים הם מספקים בינתיים.