שאלה: למערכת האנציקלופדיה שלום, כותבים כל הזמן בעיתונות הכלכלית על הפרטת בנק לאומי ובנקים אחרים. רציתי לשאול, האם המדינה היא זו שהקימה את הבנקים? ואם לא, איך זה שהיא הבעלים שלהם? זה מוזר, כי בנקים זה מוסד פרטי בדרך כלל.
תשובה: לגולשת היקרה שלום, התשובה לשאלתך מורכבת מעט, ועל כן נחלקה למספר סעיפים:
א. בנק אינו בהכרח מוסד פרטי, אופי הבעלות מושפע מן השיטה הכלכלית הנהוגה במדינה בה הוא פועל ומחוקיה. אך נכון יהיה לומר כי בעולם המערבי נהוג כי בנקים מסחריים הינם בבעלות פרטית או ציבורית (כלומר מניותיהם מוחזקות בידי הציבור) ולא בבעלות ממשלתית.
ב. לכל בנק מסחרי בישראל יש סיפור היסטורי נפרד. עם זאת, אף אחד מן הבנקים המסחריים הגדולים בישראל (בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, בנק מזרחי-טפחות, הבנק הבינלאומי) לא הוקם על ישירות ידי מדינת ישראל. בנק לאומי אותו העלית בשאלתך, הינו גלגולו המודרני של בנק אפ"ק,
אשר הוקם על ידי ההסתדרות הציונית העולמית. בנק הפועלים הוקם על ידי הסתדרות העובדים (בשיתוף ההסתדרות הציונית העולמית), בנק דיסקונט הוקם על ידי משפחת רקאנטי, , בנק מזרח-טפחות הוקם על ידי תנועת "המזרחי" והבנק הבינלאומי הוקם מאיחודם של מספר בנקים קטנים יותר (בתמיכת המדינה).
ג. ובכן, כיצד הפכה מדינת ישראל לבעלים של בנק לאומי ובנקים נוספים? התשובה לשאלה זו טמונה בפרשה שהסעירה את כלכלת ישראל בראשית שנות ה-80 וזכתה לכינוי - ויסות מניות הבנקים.
בשנות ה-80 חלה עלייה מהירה בתשואה של מניות הבנקים בישראל שנסחרו בבורסה ("לאומי", "הפועלים", "דיסקונט", "המזרחי" ו"כללי"). עלייה זו לא לוותה בגידול מקביל ברווחיותם של הבנקים, אלא נבעה מוויסות מתמשך של שערי המניות. בפועל התבצע תהליך הוויסות כך שיועצי ההשקעות בבנקים עודדו את לקוחותיהם לרכוש מניות בנקים (ואף ללוות הון לשם כך). גופי ההשקעה בניהול הבנקים רכשו אף הם את מניות הבנקים, ופעולות הרכישה הביאו לעליית שערי המניות. ציפיות הציבור להמשך התשואות הגבוהות גברו, ולכן הנפיקו הבנקים עוד מניות.
| ערך אנציקלופדי |
|
| משבר מניות הבנקים |
|
ירידה חדה ופתאומית של שערי מניות הבנקים בישראל, שחלה באוקטובר 1983. ירידת השערים חשפה את מה שנחשב לאחת מן השערוריות הפיננסיות הגדולות במדינת ישראל- ויסות מניות הבנקים |
| לערך המלא - לחצו כאן |
|
|
|
באוקטובר 1983 הגיעה החגיגה לסיומה - באותו חודש ציפה הציבור המשקיעים לפיחות גדול, ומשום כך חלה "בריחת" כספים מן הבורסה, לרכישת מטבע חוץ או נכסים צמודים לו. תחילה ייבאו הבנקים הון רב מחוץ לארץ, כדי להמשיך בוויסות, וכדי לתמוך בשערי מניותיהם בגובהם המלאכותי; אך הבריחה מהמניות הייתה כה גדולה, עד שלא יכלו עוד להתמיד בכך ושערי המניות החלו לצנוח במהירות.
על מנת למנוע את התמוטטות המערכת הבנקאית בישראל נחלצה המדינה לעזרה - ב-6 באוקטובר 1983 הוחלט להפסיק את המסחר במניות לשבועיים.
במהלך הפסקת המסחר גיבשה הממשלה את הסדר מניות הבנקים ועם חידוש המסחר במניות עם חידוש המסחר במניות נערכה עסקה מורכבת שבמסגרתה רכשה המדינה, למעשה, את מניות הבנקים מהציבור. הוצאות האוצר לביצוע עסקה זו מוערכות בכ-7 מיליארד דולר. בעקבות מהלך זה עברו הבנקים לבעלות המדינה, אם כי היא לא ניהלה את הבנקים בפועל. כמה שנים לאחר מכן החליטה הממשלה להפריט את הבנקים שבבעלותה, מהלך שעיידן לא הגיע אל סופו.
למאגר התשובות - לחצו כאן
אנציקלופדיה ynet מכילה מגוון עצום של ערכים וחיונית לתהליכי למידה והעשרה כמקור מידע מוביל, אמין ובטוח. ערכי האנציקלופדיה נכתבים ונערכים על-ידי צוות עורכים מקצועי, ומשולבים בהם סרטונים, מצגות ועוד.
לרכישת מינוי לאנציקלופדיה ynet
