הטבלה לא משקרת (אך לא בטוח שהמועמדים)

מי מתנגד בתוקף להצבת לו"ז לנסיגת כוחות מעיראק? מי דוגל בדיאלוג עם כל מנהיגי העולם, ידידים כאויבים? מי מבטיח להקים גדר שתגן על גבולה הדרומי של ארה"ב? ומי סבור שקידוחי נפט לחופיה של ארה"ב יפתור את משבר האנרגיה? תמצית עמדותיהם של שני המועמדים לנשיאות ארצות הברית בנושאים העיקריים של מערכת הבחירות

דנה צימרמןפורסם: 24.08.08 , 15:57

בחירת נשיא חדש בארצות הברית היא מאורע בעל השפעה עולמית - ולא עוד אירוע מקומי-אמריקני. מסיבה זו, אין זה מפתיע שכלי התקשורת הישראליים המסקרים את מערכת הבחירות האמריקנית מרבים להתמקד בהיבטי מדיניותם של שני המועמדים הנוגעים לישראל, כלומר במדיניות החוץ. אבל חשוב לזכור כי את הנשיא האמריקני הבא בוחרים תושבי ארה"ב - ואותם מעניינים דברים אחרים, כמו ביטוח בריאות זול ונגיש, הקלות במסים, מחירי דלק סבירים, ביטחון אישי, ועוד.

רצינו לראות כיצד נבדלים ג'ון מקיין הרפובליקני וברק אובאמה הדמוקרטי בעמדותיהם בנושאים השונים העומדים על הפרק במערכת הבחירות הנוכחית. מהן הבטחותיהם בתחומי החוץ, הביטחון, הכלכלה, הסביבה, ובנושאי זכויות האדם. המידע האמור מבוסס על הכתוב במצעם של שני המועמדים, כפי שהם מופיעים באתריהם האישיים - אבל אין כל ערובה שהנ"ל יהיה תקף גם ב-20 בינואר 2009, עת ייכנס אחד מהם למעונו החדש בשדרות פנסילבניה 1200.

עמדות המועמדים בבחירות לארהב

עמדות המועמדים בבחירות לארה"ב

הנושא	ג'ון מקיין	ברק אובאמה
המלחמה בעיראק	ג'ון מקיין תמך בפלישה לעיראק ב-2003, והוא סבור שארצות הברית חייבת להמשיך לתמוך בממשלה העיראקית עד שזו תהיה מסוגלת לשלוט במדינה ולהגן על אזרחיה. בניגוד ליריבו, הוא מתנגד נחרצות להסגת כוחות אמריקנים מהמדינה לפני שתנאי זה יתקיים. הוא מתנגד ליוזמות השונות להצבת לו"ז מוחלט לנסיגה אמריקנית ומבהיר כי בעיניו נסיגה "מהירה ונמהרת" מעיראק תמיט על עיראק מלחמת אזרחים, ותחזק את חמושי אל-קאעידה, שכוחם נחלש מאוד בשנה האחרונה בזכות הפעילות הצבאית העיראקית והאמריקנית.	ברק אובאמה היה מתנגד קולני לפלישה האמריקנית לעיראק וכן לתגבור הכוחות שביצע ממשלו של ג'ורג' בוש. הוא גורס כי המלחמה מסיתה את תשומת הלב מהמאבק החשוב יותר: המלחמה באל-קאעידה ובטליבאן באפגניסטן. הוא תומך בנסיגת כוחות אמריקניים מעיראק בקצב של גדוד או שניים לחודש, ובנסיגה מלאה מעיראק תוך 16 חודשים מכניסתו לתפקיד. בניגוד ליריבו, הוא סבור ש"הדרך הטובה ביותר לדחוק בהנהגה העיראקית לקבל את האחריות על עתידה היא להבהיר לה שאנחנו בדרך החוצה". הוא תומך בקיום דיאלוג עם שכנותיה של עיראק – איראן וסוריה – כדי לדון ביציבותה ובביטחונה של עיראק, והתחייב כי אם ייבחר ירחיב את הסיוע ההומניטרי לפליטים העיראקים.
איראן	עוד קודם למסע הבחירות לנשיאות, השמיע מקיין עמדות קולניות מאוד נגד הגרעין האיראני, ואף הביע תמיכה באפשרות של פעולה צבאית נגד מתקני הגרעין האיראניים. מלבד האופציה הצבאית, שלטענתו עדיין מונחת על השולחן, תומך מקיין בנקיטת צעדים דיפלומטיים בינלאומיים נמרצים כדי לאלץ את הרפובליקה האיסלאמית לזנוח את תוכנית הגרעין, כגון החרפת הסנקציות המוטלות על טהרן. הוא מתנגד בתוקף לנכונות של אובאמה להיכנס לדיאלוג בלי כל תנאים מוקדמים עם איראן בלי שזו תשנה קודם לכן את התנהגותה – כשם שהוא מתנגד לדיאלוג עם "מדינה סוררת" אחרת, סוריה – לא רק בשל סירובה להשעות את הגרעין, אלא גם בשל התערבותה בנעשה בעיראק.	אובאמה גורס כי מניעת גרעין מאיראן היא "אינטרס חיוני של ארצות הברית" – והבטיח לפעול בכל הדרכים העומדות לרשותו כדי למנוע את האפשרות שטהרן תשיג פצצת גרעין. הוא תומך בהרחבת הסנקציות הכלכליות שהטילה הקהילה הבינלאומית על איראן. כמו יריבו, גם הוא מסרב להוריד מהשולחן את האופציה הצבאית – אך בניגוד ליריבו הוא הביע תמיכה בניהול משא ומתן ישיר אך תקיף עם ההנהגה בטהרן בלי כל תנאים מוקדמים, כל עוד ישרת הצעד את האינטרסים האמריקנים.
ישראל והפלסטינים	מקיין גורס כי הנשיא הבא של ארה"ב חייב להמשיך במדיניות ארוכת השנים של תמיכה בישראל – וסבור כי יש להמשיך בסיוע הצבאי האמריקני כדי להבטיח "שישראל תשמור על יתרונה האיכותי". הוא תומך בתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים אך הבהיר כי המטרה חייבת להיות "שלום אמת". בביקורו בארץ במרס האחרון, גינה מקיין את ירי הקסאמים על שדרות וטען: "אף אומה לא תאפשר לאיים על אזרחיה מבלי להגיב - וישראל אינה יוצאת מהכלל. בעוד שאנחנו מעודדים את תהליך השלום, צריך להבטיח שאזרחי ישראל יחיו בשלום עד שהפלסטינים יספקו שלום. תהליך שלום תחת טרור לא יוביל לשלום".	אובאמה תומך נלהב ביחסים הקרובים בין ארה"ב לישראל, ומאמין שוושינגטון צריכה לערוב לביטחונה של ישראל. הוא תומך בזכותה של ישראל להגנה עצמית ובסיוע האמריקני לישראל. אם ייבחר, התחייב אובאמה להציב את הסכסוך הישראלי-פלסטיני בראש סדר היום הדיפלומטי, ולחתור להשגת פתרון של שתי מדינות – מדינת ישראל ומדינה פלסטינית, המתקיימות זו לצד זו בשלום ובביטחון. בביקורו בשדרות ציין כי קשה לנהל משא ומתן עם חמאס כל עוד אינו מכיר בזכותה של ישראל להתקיים. בנאום שנשא בוועידת איפא"ק אמר אובאמה כי ירושלים תישאר בירתה המאוחדת של ישראל – אך מאוחר יותר חזר בו מההתבטאות וטען כי דבריו לא הובנו.
תחומי חוץ נוספים	מקיין סבור שיש לתגבר את מספר הכוחות האמריקנים המוצבים באפגניסטן ומכיר בחשיבותו של המאבק בטרור האיסלאמי במדינה זו. תומך בהרחבת שיתוף הפעולה עם פקיסטן כדי לפגוע בחמושי אל-קאעידה הפועלים בשטחה. רואה בקידום הדמוקרטיה באפריקה ובמדינות המזרח התיכון מטרה חשובה של הממשל האמריקני. מחזיק בעמדות ביקורתיות על המשטר ברוסיה, בירך על פרישתו של השליט הקובני פידל קסטרו, מתנגד לעצמאות טיוואן ותומך ברעיון של "סין אחת".	אם ייבחר, התחייב אובאמה להציב את המלחמה באל-קאעידה ובטליבאן בראש סדר העדיפויות. הוא הביע נכונות להיפגש עם "מנהיגי כל המדינות – ידידים כאויבים", ולהרחיב את פעילותה הדיפלומטית של ארה"ב. כן התחייב לפעול נגד העוני בעולם, לאפשר לעובדי סיוע הומניטרי לעבוד במשותף עם הצבא, לחזק את נאט"ו, וכן קרא לחזק את היחסים עם מדינות אסיה כדי שניתן יהיה ללחוץ על סין ולהבטיח שהיא אינה "מפרה את החוק הבינלאומי".
ביטחון פנים	מקיין סבור ש"בעולם מסוכן, ההגנה על ביטחונה הלאומי של אמריקה עוברת דרך חיזוק הצבא". הוא תומך בהגדלת הצבא, ובשיפור האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותו כדי שיוכל לתת מענה למגוון רחב של איומים – החל מהפצת נשק להשמדה המונית, דרך הקיצונות האיסלאמית וכלה ביריבות האסטרטגית עם רוסיה וסין. בשל ניסיונו האישי כשבוי מלחמה שעבר עינויים במהלך מלחמת וייטנאם, מתנגד לשימוש בעינויים במסגרת חקירת חשודים בטרור. עם זאת, תומך בחוק הציתותים שהעביר ממשל בוש, המקנה לרשויות את הזכות לחדור לפרטיותם של האזרחים בשל המאבק בטרור. תומך בהצבת מערכות להגנה מפני טילים – בכלל זו מערכת ההגנה האווירית שאותה מבקש הממשל האמריקני להציב במזרח אירופה חרף ההתנגדות הרוסית – ורואה בהן אמצעי חיוני להגנה על ארה"ב מפני "משטרים סוררים".	אובאמה מתח ביקורת על כך שמקיין - כמו הנשיא היוצא ג'ורג' בוש לפניו - הפך את המלחמה בעיראק ללב המאבק בטרור העולמי, ואמר כי הוא מעוניין באסטרטגיית ביטחון לאומי אחרת שתייצר שותפויות אזוריות ותשקם את מעמדה של ארה"ב, שנפגע בשל המלחמה. כמו יריבו, גם אובאמה תומך בביצוע שינויים מקיפים בצבא האמריקני, כדי להתאימו למאה ה-21. הוא גורס כי הסכנות הגדולות ביותר המאיימות על אזרחי ארה"ב הן האיום במתקפת טרור גרעינית, והסכנה שנשק גרעיני יפול לידיהם של למשטרים מסוכנים. אם ייבחר, התחייב אובאמה לעמוד בראש המאמצים הבינלאומיים לאבטח את הנשק הגרעיני ואת החומרים הגרעיניים בעולם כולו.
כלכלה מיסוי וסחר	מקיין חיבר תוכנית בת 15 עמודים לשיקום כלכלתה של ארה"ב, שלטענתו תייצר מיליוני מקומות עבודה ותפתור את בעיית העלייה במחירי המזון והדלק. הוא טוען כי עד סוף כהונתו הראשונה, יאזן את תקציב הממשל – שנקלע לגרעון עצום בעידן כהונתו של ג'ורג' בוש. הוא גם קורא לביצוע התייעלות במוסדות ממשלתיים ולקצץ בתקציבי המשרדים הממשלתיים. מקיין תומך בהקלות במיסוי שהנהיג קודמו, ובתוכניתו מתמקד בהפחתת המיסוי המוטל על עסקים קטנים ועצמאיים ועל יזמים, וכן בצמצום המיסוי על חברות. תומך בהסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (NAFTA) ובהסכמי הסחר שיש לארה"ב עם מדינות מרכז אמריקה ועם עומאן, סינגפור, צ'ילה ומדינות האנדים. הצביע בעד נירמול יחסי הסחר עם וייטנאם וסין, ותומך בהרחבת הסחר עם מדינות מתפתחות.	התוכנית הכלכלית של אובאמה מתמקדת בצורך לחזק את מעמד הביניים. התוכנית, המונה 48 עמודים, תעניק הטבות מיידיות במיסוי לבני מעמד הפועלים והביניים ובני משפחותיהם – אך תבטל את הטבות המס שהעניק ממשל בוש למעמד הגבוה. הוא הציע גם להקים קרן שתסייע למעוטי-יכולת להחזיר את תשלומי המשכנתא שלהם כדי שנכסיהם לא יעוקלו, והביע תמיכה בהעלאת שכר המינימום ובהקצאת משאבים למימון תוכניות הדרכה שיעודדו מובטלים למצוא עבודה בתחומים "ירוקים". הוא גם תומך בצמצום הוצאות הממשל ובהתייעלותו – כדי להשתלט על הגרעון התקציבי האדיר. בניגוד ליריבו, אובאמה מתנגד להסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (NAFTA) ולהסכמי הסחר שיש לארה"ב עם מדינות מרכז אמריקה. הוא התחייב כי אם ייבחר, יפעל בנחישות עד כדי נסיגה מהסכמים אלה – כדי להבטיח שההתחייבויות הנוגעות לתנאי העבודה ולתנאים הסביבתיים יכובדו.
הגירה	במהלך המירוץ על מועמדות מפלגתו לנשיאות, הסתמן מקיין כמועמד בעל העמדות הפשרניות ביותר בתחום זה מקרב עמיתיו הרפובליקנים. הוא סבור שההגנה על גבולות ארה"ב מפני חדירת מהגרים בלתי חוקיים נמצאת בעדיפות עליונה, ותמך בהרחבתה של גדר הגבול בין דרום ארה"ב למקסיקו. למרות שהוא תומך ב"הענשת" מעבידים המעסיקים מהגרים בלתי חוקיים – הוא גם תומך במתן אזרחות למהגרים בלתי חוקיים שכבר מתגוררים בגבולותיה של ארה"ב, וגורס כי עליהם ללמוד אנגלית, היסטוריה אמריקנית ואזרחות.	אובאמה תומך בהרחבת השמירה על גבולותיה של ארה"ב – באמצעות חיזוק תשתיות, הגדלת כוח האדם ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות. הוא גם תומך במתן אזרחות למהגרים בלתי חוקיים שלא ביצעו פשעים – בתנאי שישלמו קנס וילמדו אנגלית על בורייה. הוא גם הציע חקיקה ליצירת מערכת שבאמצעותה יוכלו חברות לוודא שעובדיהן הם אזרחים חוקיים של ארה"ב.
סוגיות אקולוגיות	למרות שבתחילת מסע הבחירות השמיע מקיין עמדות "ירוקות" יותר ביחס למדיניותו של הנשיא היוצא ג'ורג' בוש, לאחרונה נסוג מחלק מהן. הוא תומך בפיתוח טכנולוגיות "נקיות" יותר ובהרחבת השימוש באנרגיה גרעינית כדי לצמצם את התלות בדלק מחצבי – אך לאחרונה הבהיר כי יתמוך בחיפושי נפט באזור הארקטי ולחופיה של ארה"ב כדי לצמצם את התלות בנפט מיובא. למרות שמקיין מכיר בסכנות הנשקפות לכדור הארץ משינויי האקלים ואף כינה את החובה להבטיח את קיומם של אוויר נקי ומי שתייה נקיים "אחריות פטריוטית", הוא גורס כי הפתרון להתחממות הגלובאלית הוא "פתרון גלובאלי", ומתנה את הצטרפותה של ארה"ב להסכמים לקיצוץ פליטת גזי החממה בתנאי שגם שיאניות פליטה אחרות, כגון סין והודו, יעשו כן.	אובאמה גורס כי המאבק בשינויי האקלים הוא "אחד האתגרים המוסריים הגדולים ביותר שניצבים בפני דורנו". אובאמה סבור שיש לנתק את ארה"ב מהתלות שלה בדלק מחצבי, והתוכנית הסביבתית שהציע קוראת להשקעת 150 מיליארד דולר במשך עשר השנים הבאות כדי לקדם מציאת תחליפים לדלק שכזה – כגון ביודיזל וביואתנול. התוכנית קוראת לצמצום פליטת גזי החממה ב-80 אחוזים עד 2050, וכן להקמת פורום אנרגיה בינלאומי שידון בסוגיות סביבתיות, בו יהיו חברות צרכניות האנרגיה הגדולות בעולם. למרות שבתחילת המירוץ התנגד אובאמה לקידוחי נפט וגז בים ובחוג הארקטי – לאחרונה חזר בו מהתנגדותו.
חינוך ובריאות	מתנגד לביטוח בריאות אוניברסלי מתוקף חוק – אך הבטיח לפעול להוזלת הביטוח. מציע הטבות במיסוי לעובדים שאינם זכאים לקבל ביטוח בריאות ממעסיקיהם, כדי שירכשו ביטוח בריאות באופן עצמאי. סבור שניתן להוריד את עלויות הביטוח הגבוהות באמצעות עידוד התחרות בין חברות הביטוח. בתחום החינוך, התחייב להקצות משאבים נוספים לגיוס מורים טובים יותר ולתגמל כלכלית מורים שיסכימו לעבוד בבתי ספר בעייתיים. סבור שיש לתת לתלמידים בבתי הספר הציבוריים ולהוריהם את הזכות להחליף בית ספר.	אובאמה אמנם תומך בביטוח בריאות אוניברסאלי, אך גורס כי אין לחייב את כלל האוכלוסייה להיות מבוטחת, אלא רק את הילדים. על פי הרפורמה שמציע בתחום ביטוח הבריאות, יאולצו מעבידים להשתתף בעלויות הביטוח של עובדיהם. אזרחים אמריקנים שלא יבוטחו באמצעות מקום עבודתם יהיו רשאים לבחור מקרב כמה ספקי ביטוח ציבוריים ופרטיים. בתחום החינוך, התחייב אובאמה להקצות משאבים גדולים יותר לתוכניתו של הנשיא היוצא "אף ילד אינו נשאר מאחור", לפיה מותנים תקציבי בתי הספר בהישגי התלמידים במבחנים. הוא טען כי יהפוך את הוראת המדעים והמתמטיקה לעדיפות לאומית, ויגייס יותר מורים בתחומים אלה. כדי לעודד משכילים צעירים לבחור במקצוע ההוראה, הציע אובאמה לסבסד לימודים אקדמיים לסטודנטים שיסכימו לעבוד בהוראה במשך ארבע השנים לאחר תום לימודיהם. כן הציע להעניק הטבות במיסוי כדי לעודד צעירים להירשם ללימודים אקדמיים.
סוגיות משפטיות וזכויות אדם	מקיין מתנגד לפסיקת בית המשפט העליון התקדימית מ-1973 שהעניקה היתר חוקי לביצוע הפלות (רו נגד ווייד) וגורס כי יש לבטלה. מתנגד לנישואי הומואים ולסביות: "מוסד הנישואין הוא איחוד בין גבר אחד – לאישה אחת". מתנגד לאפשר להומואים ולסביות לאמץ ילדים. התחייב למנות שופטים שלא ינסו לחתור תחת מוסדות השלטון המקומיים בכל הקשור להחלטות הנוגעות למוסד המשפחה. מתנגד למינוי "שופטים אקטיביסטיים".	כמצופה מסנאטור דמוקרטי, אובאמה בהחלט תומך בפסיקת בית המשפט העליון התקדימית מ-1973 שהעניקה היתר חוקי לביצוע הפלות (רו נגד ווייד). כמו יריבו, גם אובאמה מתנגד לנישואי הומואים ולסביות, אך הוא מתנגד לשנות את חוקת ארה"ב כך שתאסור זאת. הוא תומך ב"איחודים אזרחיים" של זוגות חד-מיניים, שיעניקו להם את אותן הזכויות וההטבות שעומדות לרשות זוגות נשואים, בכלל זה הזכות לאמץ. אובאמה הבטיח להרחיב את החוק למניעת אפליה כך שיכלול גם זהות מינית ומגדרית, ותומך בחקיקה שתרחיב את חוק "פשעי השנאה" כך שיכלול את כל קבוצות המיעוטים. התחייב להיאבק באפליה על רקע גזעי ומגדרי במקומות העבודה, והבטיח לחוקק חוקים שישוו את שכרן של נשים וגברים. תומך במינוי שופטים בעלי גישה פרוגרסיבית לחוקת ארה"ב. תומך בשימוש בעוברים אנושיים במחקר בתאי גזע. מכיר בצורך להגן על ילדים מפני הסכנות החבויות ברשת האינטרנט – אבל במקביל תומך בפתיחותה של הרשת ובהגנה על התיקון הראשון לחוקה האמריקנית, המבטיח את חופש הביטוי.