יש משהו מתעתע במים. הם משנים צורה, משמיעים קולות, לפעמים חמים ולפעמים קרים, כשהם עמוקים הם מפחידים וכשהם זזים ומתערבלים - לפעמים מרגישים לא בטוחים.
הרבה ילדים פוחדים מהמים. הסירוב להיכנס לאמבטיה הוא רבגוני וחוצה גילאים: ישנם ילדים שכבר התרחצו באמבטיה ופתאום נרתעים ממנה, כאילו גילו אותה בפעם הראשונה. ילדים אחרים מסכימים להתרחץ רק אם אמא או אבא נכנסים איתם ואחרים (תינוקות) מעדיפים להתרחץ בכיור.
ישנן שיטות רבות לחבב את הרחצה באמבטיה על הפעוט והילד. למשל, להכניס צעצועים למים, למלא את האמבטיה בבועות סבון וקצף, לצבוע את המים, לחכות שיימאס לו להיות מלוכלך, לנסות את שיטת השלבים או לקרוא ביחד איתו ספרים על מים ורחצה באמבטיה. הנה כמה הצעות:
אפרים המתוק והמקסים הוא ילד קטן שפוחד להיכנס לאמבטיה ולהתרחץ: "הוא צועק וצורח, מביט במים הזורמים, מסתובב ובורח".
אמא של אפרים מגלה אמפטיה רבה לפחדיו של אפרים ומנסה להבין מה מפחיד אותו ולחילופין מה ירגיע אותו. "אולי האמבט גדול מדי? אולי רעש המים מפחיד? אולי הסבון את העיניים מטריד?"
מומחים לגיל הרך מונים פחדים אלה כחלק מהתמודדות התינוק והפעוט עם העולם הגדול והחדש שהוא פוגש במהלך התפתחותו. ובאמת, בואו נסתכל על האמבטיה מנקודת מבטו של ילד קטן. היא נראית כל כך גדולה, מוזרה וחלקלקה כשנכנסים לתוכה. גם המים באמבטיה מפחידים ולא צפויים, זזים ועושים גלים קטנים ומרעישים כשממלאים את האמבטיה.
והשמפו לחפיפת הראש. יש לו ריח שלא תמיד מוצא חן בעיני הפעוט וכדי לחפוף היטב את הראש צריך הקטנצ'יק להטות את הראש אחורנית ולעצום עיניים. זה לא נוח ונראה מאוד לא בטוח גם אם אבא או אמא אוחזים אותו וגם אם הוא יושב בתוך כיסא אמבטיה.
אבל, אל דאגה, אפרים המתוק והמקסים מוצא פתרון בדמות ברווזון צהבהב-קטן ששט לו בנחת במים. ואמא, כמו שכבר אמרנו, בחושיה המחודדים, חופפת לאפרים את השיער בעדינות ובזהירות כי ראתה שהוא "מביט אל השמפו בדאגה". שמחה וששון, כל האמבטיה מלאה ב"בועות סבון: הנה פרצוף, הנה בלון, אוסף את כולן, יוצר עוד ענן, בשתי ידיו הוא משנה אותן".
האיורים של רובי עמיר מעצימים את הטקסט באמצעות שילוב הצבעים והתאמתם לטקסט בכל דף בספר. אפרים ואמא המאויירים בחן רב כל כך כבשו את הילדים שקראו את הסיפור: "אפרים ואמא והשכנים וכולם כל כך חמודים. הכי אהבנו את אפרים עם הפרצופים שלו ואת זה שהסוף היה טוב ושמח". מומלץ.
- אפרים בורח מהמים, טלי אלון, איורים: רובי עמיר, הוצאת פרדס.
אסופת שירים לבני שנתיים ואילך שעוסקת בנושא המים על גלגוליהם הרבים ובילדים קטנים. 47 השירים שבספר מייצגים יוצרים ותיקים וחדשים, יחסית, מתקופות זמן שונות – משנות ה-20 עד שנות ה-90. לספר שלושה נושאים מרכזיים: מים, גשם וים. אפשר למצוא בספר שירים של מרים ילן-שטקליס וגם שירים של יהונתן גפן, מיריק שניר ושלומית כהן-אסיף.
- הספר הרטוב - ערכה: עטרה אופק.
ספר אינפורמטיבי ולימודי המספק מידע על הרחצה באמבטיה, ניקיון ושיתוף פעולה משפחתי.
אבא, אמא ושלושה ילדים - אחד מהם תינוק, נערכים ל"מבצע אמבטיה".
כולם משתפים פעולה ונראים שמחים ומרוצים. התינוק אינו פוחד מהמים והגדולים מתרחצים על פי כל כללי הטקס "האמבטי" המקובל. בסיום האמבטיה, כולם מסדרים את החדר בלי להתלונן ולקטר והופ - למיטה!
הספר מיועד להורים המבקשים להראות לילדים "מה עושים כשמתרחצים באמבטיה". אפשר גם להקריא את הסיפור לילדים שפוחדים, מבלי להתייחס לפחדים שלהם, אלא כעוד סיפור המספר על ילדים, משפחה ואמבטיה.
אפשר גם להתייחס לאיורים המאוד מפורטים ולשחק במשחקים כמו: "בואו נמצא את כל החפצים הצהובים / ירוקים / סגולים, בואו נציין את שמם של הבגדים שמופיעים באיורים ונראה למי הם שייכים".
- כשאנחנו מתרחצים - טיף-טף, סדרה לקטנים, איורים: אירן בורדו, תרגם מספרדית: שלמה אביו, הוצאת עם עובד, 1997.
סיפור קטן וחביב שבמרכזו עומד חתולי בולי הקטן שמנסה להתרחץ לבד, ללא עזרה ממבוגרים. אמנם הסיפור מכוון לנסיונותיהם של ילדים להיות עצמאיים ולעשות "הכל לבד", אבל הוא מתאים גם לסרבני אמבטיה.
| איורים: הלה מעוז (עטיפת הספר) |
האיורים של הילה מעוז מראים לנו חתול שמח ועליז, מרוצה מאוד מאוד מהרחצה באמבטיה: "חתולי בולי משפשף בשמחה ובשצף, האמבטיה כולה מלאה בקצף", ויותר מכך, חתולי תולי לא רק שמח, הוא גם שר, משחק ובסוף גם נקי.
בנספח מופיעים החפצים בהם השתמש חתולי כשהיה באמבטיה. הזדמנות לתירגול ולמידה. כשהקראתי את הסיפור לבני שלוש-ארבע שאלו כמה ילדים: "איפה אמא שלו? היא מרשה לו להתרחץ לבד? זה נורא מסוכן!"
- חתולי בולי מתרחץ בעצמו - חני נחמיאס, איורים: הלה מעוז, הוצאת אורנית, 2002.
את הסיפור על דניאלה שמנסה להציל את אחיה איתמר מחפיפת ראש, ביסס אורי אורלב על זיכרון ילדות רחוק כשהיה ילד ועל זיכרון קרוב יותר כשהפך לאבא. אחיו הקטן של אורלב היה מתעורר בכל יום ושואל בחשש: "איזה יום היום?" כשהיה שומע שהגיע יום שלישי היה פורץ בבכי מר ומתחנן לא לחפוף ראש.
הפחד העז מחפיפת הראש עבר כנראה בירושה ואורלב מספר שגם בתו דניאלה התנגדה נמרצות לחפוף את שיערה, כמו איתמר, גיבור הסיפור. ללמדנו שמה שנראה לפעמים טריוויאלי ופשוט כל כך, הופך לעיתים לסיוט אצל ילדים קטנים. האיורים של אלישבע געש רכים ומאוד מדוייקים.
- חפיפת ראש - אורי אורלב, איורים: אלישבע געש.
אורלי נעמה אלקריב - מידענית (M.A), מייסדת ומנהלת "דרך המילים
" - מרכז נעמה למידע חברתי, המפיצה מידע להורים, משפחות, גני ילדים ומרכזי-הורות.
