הסטודנטים יודעים רק להתלונן

זוכרים את הסיפור על שני דובים שמצאו עוגה ביער? הם לא השכילו להסכים איך לחלוק אותה, עד שקול מריבתם משך אליהם את הקוף. הקוף הבין מיד מי נמצא לפניו, והציע את עזרתו בחלוקה הוגנת. נענו לו הדובונים, והקוף בצע את העוגה לשני חלקים בלתי שווים, והציע אותם לדובונים. התרעם זה שבחלקו נפל הנתח הקטן, וסרב להסכים לחלוקה. "אתה צודק", אמר לו הקוף, ונתן נגיסה הגונה לנתח הגדול. "אבל עכשיו החלק שלי קטן יותר", התלונן הדובון השני. "אתה צודק", אמר הקוף, ונגס כהלכה בנתח האחר. וכך, מתלונה לתלונה תפחה בטנו של הקוף, עד שנותרו בידי הדובונים שני פרורים קטנים, שווים בגודלם, וכולם היו מרוצים.

הסיפור דומה והפוך לסיפור העוגה הקרויה ההשכלה הגבוהה בישראל. ועדת שוחט אמרה דבר ברור, הדבר הכי ברור בכל הדו"ח שלה: יש לחזק את ההשכלה הגבוהה בישראל. כלומר, אומרת הוועדה – העוגה קטנה מדי. צריך להגדיל אותה. היא אפילו התוותה דרכי פעולה: האוצר ייתן את חלקו (גידול של 800 מיליון מדי שנה), והתלמידים יתנו את חלקם בהגדלת שכר הלימוד (מתוך הנחה, אומרת הועדה, שהם יוכלו להרשות לעצמם, כי משכורתם הממוצעת תעלה בעקבות השכלתם).

אלא שבמדינת ישראל לא יודעים להגדיל עוגות. יודעים רק לכרסם בהן. והנה, באים הסטודנטים ומתלוננים: והרי הבטיחו לנו (ועדת וינוגרד) את הורדת שכר הלימוד, ולכן לא הוגן ולא נסכים שיעלו אותו שוב. אומר האוצר: אין דבר כזה. אם הסטודנטים לא מוכנים לתרום את חלקם, גם אנחנו לא נתרום את חלקנו. ואז, מגיעה שרת החינוך, המכירה את ועדת שוחט מקרוב, עם הצעת פשרה גואלת: אם כך, ומכיוון שהסטודנטים אינם מוכנים להעלות את שכר הלימוד, יתכבד האוצר וייתן גם הוא פחות, ובכך כולם יהיו מרוצים, ותשקוט הארץ לעוד 40 שבועות.

הבנתם את זה? ועדת שוחט קובעת: "יש לחזק את ההשכלה הגבוהה". הסטודנטים מתקשים לקבל את המסקנות, ומאיימים בשביתה. שרת החינוך, זו שאמורה לפעול לפי ועדת שוחט ולחזק את ההשכלה הגבוהה, זו שהעוגה השלמה צריכה להיות נר לרגליה, היתה יכולה אילו היה לה כוח, ליזום ולפעול למען פשרה שאכן תעשה בדיוק את זה: שהסטודנטים ישלמו רק קצת יותר, ולא את כל המנה שהתבקשו לשלם, ואת החסר מהחלק הזה, ישלים הצד השני, כלומר האוצר.

עכשיו, תארו לעצמכם את סיפור הקוף, העוגה והדובונים, רק להיפך: כשהוא מסופר מהסוף להתחלה! וכך, בתהליך פשרה שמטרתו המוצהרת היא לשמור על העוגה, ההשכלה הגבוהה והמחקר האקדמי, האוצר אמור לשלם יותר כאשר יש כוונה להקל על הסטודנטים, ולא פחות, והמשא ומתן יהיה על הסכומים שיתנו, לא שיקחו, והעוגה המצומצמת של היום, ההשכלה הגבוהה בישראל, תגדל כפי שהיא ראויה להיות במדינת ישראל, ובכך תקיים את כוונותיה של ועדת שוחט, ותצביע על כך שהצלחנו להפנים את משל העוגה.

אבל בישראל, כמו בישראל, כאשר עוסקים במריבות העוגה כבר לא חשובה. היום הסטודנטים מאיימים לשבות, והממשלה הורידה את השתתפותה במימון ההשכלה הגבוהה מ-26 ל-20 אחוזים, וזו רק תחילת הדרך. ושרת החינוך? גם היא מקווה לקבל היא את הנתח שלה: שרק לא תהיה עוד שביתה במשמרת עתירת השביתות שלה.

ד"ר אורן חסון, החוג לתקשורת ולעיתונאות באוניברסיטה העברית