עושים עליה: איך נבחרים הסלולרים שמשווקים בישראל?

ספקיות הסלולר בארץ משיקות לעתים מכשירים באיחור של חודשים ארוכים ביחס לחו"ל. לעתים מכשיר מסוים מגיע לישראל כשבחו"ל כבר קיים דגם חדש שלו.

מדי שנה מושקים בעולם מאות מכשירים סלולריים וחברות הסלולר צריכות לבחור את המכשירים שיהיו האטרקטיביים ביותר ללקוחות שלהן. זה לא תהליך זול, לטענתן, יש להשקיע עשרות אלפי דולרים בבדיקות המכשיר, בהדרכת אגפי החברה על אודותיו, בשיווק ובאישורים. כדי לוודא שאינן מבזבזות כסף על מכשיר שאינו מתאים לשוק הישראלי, פיתחו החברות תהליך קליטה מורכב, קפדני וממושך.

נהוג להבחין בין שני סוגי צרכנים המגיעים לרכוש או לשדרג טלפון סלולרי: אלו שמתעניינים בפונקציונליות ויבחנו את המפרט, התכונות ומערכת ההפעלה; ומנגד קיים "המשתמש החווייתי‭,"‬ שרואה את הטלפון כאביזר אופנה ויתרשם מהעיצוב והמותג. יש כמובן צרכנים שחשובים להם שני הדברים גם יחד. החברות גם נוהגות לחלק את המשתמשים למגזרים: צעירים, אנשי עסקים, אוהבי מוזיקה, צילום וכו‭.'‬ יצרניות הסלולר משקיעות סכומים גדולים כדי לפענח מה מעניין כל מגזר ודואגות לשחרר מכשירים סלולריים בהתאם.

המסע להשקת המכשיר

אחת לרבעון נפגשים המנהלים האזוריים של יצרניות המכשירים עם נציגיה של כל חברה סלולרית. בפגישה מציג כל מנהל את המוצרים העתידיים שהחברה שלו מציעה. לרוב מדובר בלא יותר מרעיון לדגם עתידי ולעתים יש אב-טיפוס שניתן להציג. כאן מחליטה חברת הסלולר אילו מכשירים זוכים לעבור לשלב הבא.

בשלב השני עורכת חברת הסלולר ישיבה שאליה מוזמנים מנהלי האגפים השונים שלה. בישיבה בוחנים את המכשירים שצלחו את השלב הראשון ובוחנים כיצד הם יתאימו לקהלי היעד השונים. המטרה היא שלכל מגזר תהיה אפשרות לבחור מכשיר שמתאים לצרכים המיוחדים שלו - למשל, אנשי עסקים עשויים להעדיף טלפון עם מקלדת נוחה על פני מכשיר שמעלתו העיקרית היא נגן מוזיקה מתקדם.

המכשירים שצלחו את שני השלבים עוברים בדיקות הנדסיות וטכנולוגיות. חומרת המכשיר נבדקת עד לרמת הרכיב הקטן ביותר במעבדה. לא אחת נפסלים מכשירים שעשויים לפגום בחוויית המשתמש (לעתים עולים בישראל על פגמים שאפילו היצרניות לא מודעות להם‭.(‬ למכשירים החדשים נערכות בדיקות רדיו שבמהלכן נבדקים ביצועי המכשיר, התאמתו לרשת, תפקודו באזורים שונים והמעבר בין התאים הסלולריים. לבסוף מתקיימות בדיקות תוכנה, שבמהלכן נבדקת יציבות המכשיר ומתארי ההפעלה השונים שלו. תקלות שנחשפות מדווחות ליצרן, ולעתים מהנדסי היצרנים אף מגיעים לארץ כדי לפתור אותן.

בשלב הרביעי המכשירים עוברים תהליך "גיור‭:"‬ התאמות של הפורטל והתכנים לגודל המסך והרזולוציה שלו, קישורים בדפדפן, גישה מהירה ליישומים, התקנת עברית, ערכות נושא, רינגטונים ועוד.

במקביל ל"גיור" מתחילים בהכנות השיווקיות להשקת המכשיר. חברת הסלולר מלמדת את אנשי התמיכה ושירות הלקוחות להכיר את המכשיר. במהלך שלב זה עורכת החברה ניסוי מקדים (פיילוט) עם המכשירים כדי לוודא שהכל פועל כמו שצריך. רק אז המכשיר יכול לצאת לשוק הישראלי.

חיי המכשיר הסלולרי

כיום, כאשר אורך חיי המדף של המכשיר הסלולרי עומד על כשנה (מרגע ההשקה ועד הפסקת מכירתו‭,(‬ לספקיות אין זמן לטעויות. מכיוון שתהליך הכנסת המכשירים לרשת מורכב כל-כך, ספקיות הסלולר משתדלות לאפשר לכמות מכשירים רבה לעבור את התהליך במקביל ולגרום לסינון טבעי במהלך הבדיקות.

בנוסף, קיימת חשיבות גם להיצע המכשירים הקיים לפי מגזר. לדוגמה: אם למגזר העסקי בקטלוג המוצרים העתידיים של יצרניות הסלולר יש 15 מוצרים, על חברות הסלולר לברור כשליש או רבע מהיצע המכשירים, בהתאם לתכונות ולמחיר. בשנה האחרונה קוצרו באופן משמעותי הפערים בהשקות בין ישראל למדינות מערב אירופה ונותר רק לקוות שתהליך המיון והגיור יתקצר, כדי שדגמים חדשים יושקו בישראל במקביל למדינות אחרות בעולם - וללא כל פערי זמן.