שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כך ניתן לזהות אותנו בעזרת אמצעים ביומטריים
    החלטת הממשלה להקים מאגר ביומטרי לכל אזרחי ישראל עוררה התנגדות רבה, אבל גם בלבול. מהם היתרונות והחסרונות של זיהוי טביעות אצבע? מתי עדיף דווקא זיהוי פנים? ומה אפשר לעשות באמצעות זיהוי קולי?

    בסרטים זה עובד כבר שנים בלי בעיות: בכניסה לבונקר הסודי מזדהה הגנרל הבכיר באמצעות סריקה של רשתית העין, בדלת הבאה הוא מניח את כף היד על משטח הזיהוי ולקינוח נותן גם דגימת קול. רק אז, אחרי שעבר בהצלחה את כל בדיקות הביטחון, הוא יכול להיכנס לישיבה הסודית. בסרטי המדע הבדיוני הפעולות האלה הן כבר חלק מחיי היומיום של כל האזרחים.

     

    במציאות, הטכנולוגיה הקיימת כיום עדיין לא מאפשרת את המצב הזה, אבל היא גם לא כל-כך רחוקה ממנו. טביעות אצבע הפכו לטכנולוגיית הזיהוי הביומטרי הנפוצה ביותר ובשנים האחרונות ניתן למצוא קורא טביעות אצבע כמעט בכל מחשב נייד. בנתב"ג אפשר לדלג על התור בביקורת הגבולות בעזרת מכשירים לזיהוי כף היד; כל מי שנכנס לארה"ב חייב לתת טביעת אצבע ולהצטלם לזיהוי; ואילו בסחיפהול, שדה התעופה של אמסטרדם, בחרו להשתמש במנגנון לסריקת רשתית העין כדי לקצר את התורים. בחודשים האחרונים יצאו לשוק גם מחשבים ניידים שמשתמשים בטכנולוגיית זיהוי פנים וגם הטכנולוגיה לזיהוי קול נכנסת לשימוש בעוד ועוד גופים.

     

    במקום גלגלת  

    "כ‭80%-‬ ממוצרי הזיהוי הביומטרי בעולם מבוססים על טביעות אצבע והשאר מבוססים בעיקר על זיהוי פנים‭,"‬ מסביר ברוך שלו, מנכ"ל חברת ‭,IQS‬ המספקת מערכות לניהול זהויות ובקרת כניסות. "בשקלול של הקריטריונים לזיהוי ביומטרי - מחיר, דיוק, מהימנות ופולשנות - טביעת אצבע היא הפתרון המוצלח ביותר כיום: לא פולשני מדי, זול, מדויק וניתן ליישום בקלות.

     

    כמו בהרבה תחומים, אבטחה באמצעות זיהוי ביומטרי תלויה במחיר. אם אתה רוצה להגן על ציוד בשווי אלף שקל, קוד של ארבע ספרות יספיק. אבל אם אתה שומר על מיליון שקל יכול להיות שתרצה להשקיע במערכת יקרה יותר של זיהוי פנים,

    זיהוי קולי וטביעת אצבע ואפילו תציב שומר בכניסה‭."‬

     

    שלו מסביר כי הצרכנים הביתיים לא מנצלים את כל האפשרויות שיש בקוראי טביעות האצבע, לעתים בגלל שהמחשב לא מגיע עם תוכנות שמאפשרות שימוש נרחב בו. "רוב האנשים משתמשים בקורא כדי להיכנס למחשב, במקום להזין שם משתמש וסיסמה‭,"‬ אומר שלו. "אבל אפשר להשתמש בקורא גם בתור תחליף לתהליך הרישום בכניסה לאתרי אינטרנט שונים, לחשבון הדואר האלקטרוני, לחשבון הבנק ועוד‭."‬

     

    מיקרוסופט תומכת בזיהוי טביעות אצבע במערכות ההפעלה שלה כבר משנת ‭.2000‬ חלק מהמחשבים מגיעים עם תוכנה שבאמצעותה יכולים משתמשים להגדיר שימושים נוספים בקורא הטביעות - כתחליף לגלגלת בעכבר, לשם הפעלת תוכנה מסוימת באמצעות סריקת אחת האצבעות או כבנק סיסמאות שמכיל את כל פרטי הכניסה לאתרים השונים.

     

    בשנים האחרונות מתקינים ארגונים רבים קורא טביעת אצבע על גבי שעון הנוכחות כדי לוודא את זהותו של העובד ש"דופק כרטיס‭."‬ יקי פיפקביץ' מחברת סינאל ‭,MLL PayWay‬ שפועלת בין היתר בתחום הזה, מסביר כי בעת הרישום למערכת מצלמים למעשה את טביעת האצבע ויוצרים תמונה שהופכת לאלגוריתם: "כששמים את האצבע במכשיר של החברה משווים את התמונה לאלגוריתם שנמצא במערכת, כך שבמכשיר עצמו אין מאגר של תמונות. גם אם מישהו ישתלט על מאגר של טביעות אצבע, הוא יוכל אולי להשתמש בו עבור המערכת הספציפית שקשורה אליו - למשל שעון נוכחות של אותה חברה מסוימת. אי אפשר להשתמש במאגר למערכת שעון נוכחות של חברה אחרת".

     

    הפנים לא משקרות

    בחודשים האחרונים יצאו לשוק מחשבים ניידים שמשתמשים במצלמה המשולבת במחשב בתור כלי לזיהוי פנים. בהפעלה הראשונה המשתמש מצלם את עצמו במחשב מכמה זוויות שונות. מאותו רגע ואילך עליו רק להישיר מבט אל מצלמת המחשב במקום להזין שם משתמש וסיסמה. אפשר גם לקבוע כמה חשבונות משתמש שונים באותו מחשב שלכל אחד מהם תהיה תמונה אחרת לזיהוי. בנוסף, אם זר ינסה להיכנס למחשב שלכם, המצלמה תצלם אותו ותוכלו לראות מיהו החטטן החצוף. בדומה לכניסה באמצעות טביעת אצבע, גם במקרה של זיהוי פנים אפשר להמשיך ולדרוש שם משתמש וסיסמה, למקרה שהמצלמה לא תזהה את הפנים שניצבות מולה.

     

    שלו אומר כי טכנולוגיית זיהוי פנים בעייתית יותר מטביעת אצבע במנגנונים כמו בקרת כניסה או שעון נוכחות. "צריך לעמוד כמה שניות מול המצלמה, בזווית מסוימת והתהליך הופך לארוך מדי כשמדברים על כמויות גדולות של אנשים‭,"‬ הוא מסביר. גם פיפקביץ' מפרט כמה בעיות בתחום: "בטביעת אצבע מספיק קורא קטן שמתחבר לשעון הנוכחות, למשל, אבל בזיהוי פנים צריך מחשב בכל עמדת כניסה, וזה כבר יקר יותר ומסורבל יותר‭."‬

     

    הסטארט אפ הישראלי ‭ing C-True Imag-‬ מציע פתרון: מערכת לזיהוי פנים שמספקת תוצאה במהירות. "אנשים חוששים ממערכות של סריקת קרנית או רשתית ומערכת לזיהוי פנים היא פחות פולשנית ומפחידה‭,"‬ מסביר מוטי גרוסמן, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה. "המערכת שלנו לומדת את טביעת הפנים שלך ויכולה לזהות שינויים שהיא עוברת במהלך

    השנים. במקרה של ניתוח פלסטי, למשל, נצטרך לרשום אותך מחדש למערכת‭."‬

     

    גרוסמן מפרט את התנאים שצריכים להתקיים כדי שהמערכת תעבוד: "מי שעומד מול המערכת צריך 'להתנהג יפה' - לעמוד בדיוק ממול, לא להפנות רק את הצד או להביט למעלה, להוריד משקפי שמש או רעלה, למשל. המחיר הזה לא גבוה מדי - עומדים לחצי שנייה מול המערכת וממשיכים הלאה‭."‬

     

    בסי-טרו מציגים כמה שימושים אפשריים לטכנולוגיה: שימוש בביקורת גבולות יחד עם דרכון חכם, זיהוי פנים כתחליף לכרטיס מגנטי כשבאים למשוך כסף מבנקומט, וזיהוי פנים שעשוי אף לשמש להתנעת הרכב במקום מפתח, שגם זר יכול להשתמש בו.

     

    גרוסמן מכיר את החששות מפני זיהוי ביומטרי, שגברו לאחרונה גם בארץ על רקע הכוונה להקים מאגר מידע ביומטרי גם בישראל, אבל מעדיף להתמקד ביתרונות: "לאחרונה גנבו בארה"ב פרטים של 41 מיליון כרטיסי אשראי. אם העסקות היו מגובות באמצעי לזיהוי ביומטרי - לא היה לגנבים מה לעשות עם הפרטים שנגנבו‭."‬

     

    קול במקום כרטיס אשראי

    הטכנולוגיה לזיהוי קולי ביומטרי, או זיהוי דובר, עדיין לא נמצאת בשימוש נרחב. יש הטוענים כי הדבר נובע בעיקר משיקולי עלות וזמינות - ברוב העולם כבר משתמשים בטביעות אצבע ומסתפקים בכך - אולם יש גם מי שאומרים כי רמת הדיוק והמהימנות של זיהוי קולי עדיין לא מספקת כמו זו של טביעת אצבע.

     

    ניר חינסקי, מנהל טכני לתחום אבטחת מידע במייקרוסופט ישראל, מסביר כי החברה כבר פיתחה מערכת שמסוגלת לזהות אם הקול שמושמע לה הוא של אדם שנוכח במקום, או שמישהו משתמש בהקלטה שלו בניסיון לעקוף את המערכת. כדי לשלב זיהוי קולי בכספומט, למשל, או במכשירים שנמצאים באזורים הומים, צריך להגיע לא רק לרמת דיוק ומהימנות טובה של הטכנולוגיה - אלא גם לדעת לבטל רעשי רקע ולבודד את הקול שפונה כרגע אל המערכת.

     

    ד"ר נאווה שקד, מנהלת תחום CRM ו‭Call Center-‬ ביבמ ישראל, מסבירה כי היתרון של זיהוי קולי ביומטרי טמון באפשרות של זיהוי מרחוק - למשל, בשירותים ביטחוניים או בנקאיים שמחייבים זיהוי של הלקוח הפונה למוקד הטלפוני שלהם. בנוסף, זיהוי קולי ביומטרי אינו תלוי שפה, כך שאין צורך להתאים אותו לכל אזור או מדינה.

     

    לדברי שקד, אין בעיה של דיוק בזיהוי, גם במקרה שהמשתמש צרוד או מצונן, כל עוד תהליך הרישום למערכת נעשה בצורה נאותה: מאחר שמדובר לרוב בשימוש כזיהוי מרחוק, באמצעות הטלפון, יש סיכוי לשיבוש בזיהוי לעומת זיהוי פיזי שנעשה פנים אל פנים, כמו זיהוי תווי פנים או טביעת אצבע. כמו כן, אפשר לשלב קוד סודי לצד הזיהוי הקולי וכך להבטיח זיהוי מדויק.

     

    למרות כל קולות ההרגעה מצד המומחים, אירעו לאחרונה כמה מקרים מדאיגים - באנגליה נגנבו ‭3,000‬ דרכונים ריקים שמכילים שבב לזיהוי ומומחה אבטחה הולנדי כבר הוכיח שניתן לפרוץ גם לדרכונים כאלה ולזייף את הנתונים שנמצאים בהם בעזרת כלים לא יקרים, אשר זמינים לציבור הרחב.

     

    בארה"ב נגנב מחשב נייד שהכיל פרטים לא מוצפנים של עשרות אלפי נוסעים אשר נרשמו לתוכנית שמאפשרת להם לעלות למטוס באמצעות זיהוי ביומטרי. אפשר רק לקוות שבישראל עוקבים אחרי ההתפתחויות הללו וידאגו שמאגר הזיהוי הביומטרי שאישרה הממשלה יהיה מוגן בצורה טובה יותר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כך ניתן לזהות אותנו בעזרת אמצעים ביומטריים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים