באוסטרליה מנסים בימים האחרונים מומחים לחלץ גור לוויתן גדול-סנפיר שנצפה בחופיה המזרחיים של המדינה, צפונית לסידני. ההערכה היא שהגור בן השבועיים ננטש ככל הנראה על ידי אמו, ובחיפושים אחר חלב הוא נצמד ליאכטה מקומית.
"הגור נצפה כשהוא שוהה במימי המפרץ, ואף התקרב ליאכטה כדי לינוק ממנה בהנחה השגויה שמדובר באימו האובדת", סיפר כריס מקינטוש, מנהל המחוז הצפוני ברשות שמורות הטבע והפארקים האוסטרלית. "עדיין לא ברורה לנו הסיבה לנטישה", אמר מקינטוש. לדבריו, הודות לשיתוף פעולה עם כוחות השיטור הימי, היאכטה אליה נצמד הלוויתן נגררה למרחק של קילומטר מהחוף.
"הוא עזב אותה בסופו של דבר בנקודה בה הוא מעריך שימצא לוויתנים אחרים - את אמו או להקה אחרת שתעשה דרכה דרומה, למרות שהסיכוי לכך הוא קלוש ביותר", ציין מק'ינטוש. "מדי שנה אנו עדים להחפה של מספר גורי לוויתן גדולי סנפיר".
ברשות האוסטרלית אומרים כי אירוע דומה התרחש בשנת 1999. אז הוחזר לוויתן שנקלע למצוקה בהצלחה לים, אך נמצא מת לאחר מספר ימים ונפלט לחוף. "ישנה אפשרות שהגור לא יצליח לשרוד, אך אנו עוקבים אחריו ונמצאים בכוננות בכל מקרה" הסביר מקינטוש. "למרות שמדובר באירוע מצער עלינו לזכור כי בעלי חיים נוטשים לעיתים את צאצאיהם. זו ההתרחשות הטבעית והדבר הטוב ביותר שאנו יכולים לעשות למען בעל החיים הוא להובילו ולקוות כי יחזור בחזרה לים".
גם בישראל נצפה לפני כשלוש שנים גור לוויתן מצוי באורך של כמעט שמונה מטר בנמל הקישון. מתנדבי המרכז לחקר והצלת יונקים ימיים (מחמ"לי) זיהו את הגור הזכר, שהיה בן מספר שבועות, שוחה צמוד לאוניית משא. "רב החובל של האונייה סיפר לנו שהלוויתן שחה לצידו במשך כיומיים מאז שיצאה מהנמל בטורקיה", סיפר אביעד שיינין, יו"ר מחמ"לי ודוקטורנט בחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה. לאחר שהאוניה יצאה מנמל הקישון, גם הלוויתן עזב, אך הוא נמצא מת לאחר מספר ימים מתחת לאסדה גדולה בנמל. לדברי שיניין, הגור מת כנראה מרעב.
"מחפש את אמא". הלוויתן במפרץ (צילום: AFP)
"גורי הלוויתנים נוהגים לינוק מהאם עד לגיל שנה. החלב הוא עשיר ושומני מאוד, כך שהם לא זקוקים למזון נוסף. כל האנרגיה הדרושה להם מגיעה מהחלב, ומאפשרת להם לגדול באופן כה מאסיבי בשנה הראשונה של חייהם", מסביר שיינין. "במקרה הנוכחי, הלוויתן גדול הסנפיר כנראה הופרד מאימו מסיבה לא ברורה, וחיפש את הגוף הראשון הגדול שנקרה בדרכו בניסיון למצוא חלב".
שיינין מציין כי במחקרים שנערכו בשנים האחרונות הוכח כי גורי לוויתנים השוחים בצמידות לאמהות, ממקמים את עצמם בנקודה מסויימת, שתאפשר להם לנצל את הדחף שהאם מייצרת במים, כך שלא יצטרכו להשקיע אנרגיה כדי להתקדם. "זו סיבה נוספת לכך שהגור ישתדל ככל האפשר להיצמד לאימו או לגוף גדול במים", אומר שיינין. "כמעט בלתי אפשרי לחלץ ולאושש לוויתנים כה גדולים. הסלקציה הטבע מכתיבה מצבים בהם האם ממליטה רק גור אחד ולא תיניק גור זר, כך שהסיכויים שלו לשרוד אינם גבוהים".
