דרמטיזציה בחסות האוצר

התקציב היא לא סוגייה פוליטית, אלא מלחמה חברתית כלכלית. מלחמה בין אלו שרואים רק את הכלכלה לבין אלו שרואים את החברה וגם את הכלכלה.

התקציב כפי שהוצע על ידי אנשי האוצר מתאים למדינה וירטואלית בשנה וירטואלית ולא למדינת ישראל בשנה זו. ש"ס לא יכולה לתמוך בתקציב בישיבת הממשלה וגם לא בכנסת אם לא ייעשו בו השינויים הנדרשים. 

התפיסה המניחה שתי אלטרנטיבות, ביטחון או רווחה, פסולה מעיקרה. זו לא תוכנית ריאליטי בה נדרשים שרי הממשלה לבחור איזו חלופה עליהם להעדיף, ומזל שלא מבקשים מאיתנו להצביע באס.אם.אס.

התקציב המיועד לשנה זו צריך לתת מענה לשתי מצוקות עיקריות: מצבם של הילדים ועליות המחירים במשק ויוקר השערים. רק אמש התפרסמו נתוני המוסד לביטוח לאומי על פיהם גזירות האוצר כדוגמת קיצוץ הקצבאות, פגיעה במענק לידה ועוד מרעין בישין יוסיפו בין 20-30 אלף ילדים אל מתחת לקו העוני. אני רוצה לראות את אנשי האוצר נותנים מענה למצוקה זו. אני רוצה לראות את אנשי האוצר נותנים מענה למיליון ילדים עניים.

אני מכיר היטב את כל ההצעות שהאוצר מכנה תחליפי קצבאות. אני מכנה אותן תומכי סיוע לילדים: אם האוצר מציע להגדיל את מספר בתי הספר שבהם מערכת הזנה בית ספרית זה טוב ויפה, אבל זה לא יכול להיות תחליף לתמיכה ישירה בילדים. ההסבר פשוט: מה יעשו הילדים באותם החודשים בהם יש חופש? האם הם יבואו לבית הספר כדי לאכול? זו דוגמה אחת מיני רבות שהצעות האוצר בהן מהווה טיפול קוסמטי בלבד. להגדיל את מספר הילדים המקבלים הזנה מהמדינה ומאידך להותיר אותם במשך שליש מהשנה ללא הזנה – זה לא פתרון.

מצוקה אחרת נגזרת מיוקר השערים ועליות המחרים. משפחות עם ילדים סובלות מכך יותר מהשאר אבל הדבר נוגע לכולם ובעיקר לקשישים. אני לא מצליח להבין כיצד משפחות קשות יום יכולות להתמודד עם מחירי הפירות והירקות, מחירי החשמל ושכר הדירה שעלו בעקבות השינויים בשוק העולמי. להעמיד תקציב שלא מתמודד עם מכלול בעיות אלו – זהו ניסיון להעמיד תקציב פוליטי ולא תקציב כלכלי.

הניסיון לכאורה להציג תקציב שבשותפות הקואליציוניות לא יוכלו להצביע נגדו ואגב כך הוא מתאים לתפיסת עולם פוליטית הוא בעייתי מאוד, וראוי שעם ישראל ידע אם זאת הכוונה. ראוי שילדי ישראל ידעו שיש מי שמוכן להצעיד את כל המשק למערכת בחירות ואחר כך למשא ומתן קואליציוני מפרך במקום לבחון סיוע אמיתי לאוכלוסיות נזקקות. כסף לבחירות – יש, אך כסף לחלשים – אין.

הפתרון מצוי בחשיבה קצת אחרת: התאמה מחודשת של מסגרת התקציב. אני יודע שבאוצר מכנים זאת פריצת מסגרת התקציב, אך זו דרמת יתר. התאמה מחודשת של מסגרת התקציב תותיר סכום כסף שאיתו אפשר יהיה להתמודד עם הבעיות שהצטברו במשק. זו ההחלטה היחידה שתאפשר תקציב למדינת ישראל.

יש הסבורים שלא ניתן יהיה לקבל החלטה זו אלא רק לאחר שייבחר מנהיג חדש למפלגת השלטון. אך לעם ישראל שחושב פעמיים אם לקנות קילו לימונים זה ממש לא משנה. לכן נדרשת מסגרת חדשה לתקציב ועכשיו.