רק לבני יכולה. אפצ'י

לפני זמן מה רואיין איש אחד אצל לונדון וקירשנבאום, שהסביר איך הוא צופה את העתיד לפי כתמי השמש ולפי התנ"ך. אני מכיר את העתיד באמצעות העטישות שלי. אני מתעטש בדרך כלל שלוש פעמים. לא שזה משנה, אבל מישהו הדומה למרואיין אצל לונדונקירשנבאום הסביר לי שכנראה אני מאמין בשילוש. וזה מביא אותי לענין העתיד. בנעורינו העיטוש היה חצי אורגזמה אבל אצל זקנים כמוני הוא אורגזמה וחצי. אין דבר נעים מזה. אתמול סיפרתי את זה למישהו שאמר שהוא מתעטש 72 פעמים ביום, שזה מתקרב כבר לאיסלאם ו-72 הבתולות.

ואשר לעתיד לפי עיטושיי הנ"ל; ישנן שתי אפשרויות היום למיצוב פוליטי קרב. או שינצח שאול מופז והוא יבין שאין לו ממשלה בלי העבודה שלא תלך אתו, ויציע לנתניהו דרך מקוצרת לראשות ממשלה כל עוד הוא, מופז, יהיה שר הביטחון שלו. ואין להתפלא, מופז כבר נשאר פעם בליכוד כי בית אין עוזבים, ואחרי שעה קלה היה בקדימה כדי להתמנות לשר ביטחון ונכזב ועכשיו תורו לנקום.

התרומה הצנועה שמופז תרם למצב הישראלי הקשה היא שהוא יצא בשלום מוועדת ווינוגרד, שנועדה לבדוק מי היה אשם במצבו של הצבא לפני מלחמת לבנון השנייה. הוועדה זיכתה אותו, ושכחה מי היה הרמטכ"ל ושר הביטחון בשנים בהן הצבא חזר לימי אוהלי הפלמ"ח.

לנתניהו זה יהיה כדאי. בלי מערכת בחירות, איש לא יזכיר מה קרה בעת היותו פעם ראש ממשלה. ואילו, שוב, לפי העיטושים של י- ואין לי כוונה לכלול אחרים באהבת העיטוש הבלתי שנונה שלי - ציפי לבני תהיה הבחירה. והיה אם תבחר היא תזדקק לעבודה. כלומר, היא תיאלץ לעשות קואליציה עם ברק. עליו חבל לי, כי חשבתי שהוא לא רק ידען ואמיץ אלא גם חכם, אבל לאחרונה החלו פקפוקים לעטש אותי.

ציפי לבני אינה בת עיטושיי. היא של עצמה ובאה מהמקום הכי טוב לבוא הימנו, מילדות אפופת בדידות. הכרתי בימי חלדי את נידחי מפא"י שאני, אפילו היום, כשהיא איננה, נמנה עם ההולכים בדרכה. לבני באה ממקום של בדידות פוליטית ושל חיים בצל חרמות. בבית הספר היסודי שבו למדתי למדה נערה יפת תואר וחכמה בשם רות אוליצקי. בכיתה שרוב תלמידיה היו חברים במה שנקרא אז "תנועות הנוער של ארץ ישראל העובדת", היא הייתה נטע זר. ביתרית. הכי יפה בכיתה. והיא גרה ברחוב קיבוץ גלויות שאחרי שנים, כמו בצחוק הגורל, נתכנה רחוב ז'בוטינסקי.

היא לקחה אותי למצודת זאב. היו שם מדריכים שענדו רצועות עור חומות. הם היו כועסים. יפים. נטעים זרים בעולמי. אבותיהם היו בזויי הארץ. ציפי לבני באה משם וזה מקום עטור קוצים שהוא גם מקום טוב לבוא ממנו. היא ישרה. היא אישה, שזה כבר טוב. וגבוהה, שזה גם כן טוב. ונבונה שזה מצוין. אומרים שאין לה ניסיון להיות ראש ממשלה והיא עוד מתנצלת על זה. חבל. גם בן גוריון וגם אשכול וגם בגין וגם רבין לא הלכו לבית ספר לראשות ממשלה. זה בא עם הזמן.

ברק ייאלץ ללכת איתה, כי הוא נחוץ כל-כך לביטחון, ולחכות כמה שנים עד שתשכח החברה שהקימה אשתו לצורך שיושב בין עשירים לבעלי כוח כמו שהיה פעם הדשא של עורך דין זוהר, שלפחות לא הקים חברה וישב על הדשא ולא במגדלי אקירוב.

ועתה הסיכום העיטושי של מה שלמדתי מירון ומוטי היקרים והנפלאים; ישנן רק שתי האופציות האלו, ומי שרוצה ממשלה ללא הסתה כמו שהיה בעת רבין וללא איש שהעיקר בו הוא שהוא האיש שאיננו ושלא יהיה גם מחר, חייב להצביע לציפי לבני ולקוות שברק יילך עמה וישכון בן קיבוץ עם בת אלטלנה, בן ארץ ישראל העובדת ובת ה"פורשים". וגר זאב עם כבש וגדי עם נמר ירבץ. ואינני יודע לפי עיטושיי מי הנמר ומי הכבש ואולי שניהם אינם לא זה ולא זה, אבל הם שניהם יחד ולא לחוד זיווג שיכול להציל אותנו מהחורבן שמנסה אולמרט להפיל עלינו כולנו כדי שלא יילך לבדו.

אפצ'י.