אלון מנדל: "מודה לאבא על התמיכה"

כנראה שרק זכייה מדהימה במדליה על חשבונו של מייקל פלפס היתה מאפילה על סיפורו הטארגי של אלון מנדל, השחיין שהתבשר בבייג'ינג על מות אביו קוסטיה ז"ל. אלון קיבל את ההודעה המצערת עוד לפני תחילת התחרויות, אבל בהתייעצות עם בני משפחתו החליט להגשים את צוואת אביו ולהמשיך להתחרות.

כשהוא נישא על גלי הצער הצליח מנדל לשבור את שיאי ישראל ב-100 ו-200 מטר פרפר, לפני ששב ארצה להתייחד עם משפחתו המתאבלת. ביקור בבית משפחת מנדל חושף תא משפחתי מקסים וחזק, שמקיף ועוטף ילד בוגר במיוחד, למרות גילו הצעיר (20).

אלון שב ארצה מיד לאחר סיום התחרויות שלו, אבל כבר היום (ב') הוא שוב ממריא, חזרה למישיגן. כבר שנתיים שמנדל לומד (הנדסת כימיה) באוניברסיטה האמריקנית, שם הוא חולק את הבריכה וזמני האימון עם לא אחר מפלפס, גדול השחיינים בהיסטוריה.

כבר תקופה ארוכה שמדברים עם מנדל על הפער בין הפוטנציאל הטמון בו לבין ביצועיו. אולי זה מה שגרם לאלון, שמוכן לנסות ולעשות הכל על מנת

לשפר את תוצאותיו, להיעזר בד"ר אורה גולן, מומחית לרפואה תיפקודית. שיטתה של ד"ר גולן עובדת על התנגדות השריר דרך מגע והדמיה, שבעזרתם אפשר לזהות מחסומים רגשיים.

לפני שנתיים, סמוך ליציאתו לארה"ב, הוכר כעילוי ספורטיבי, אבל המטרה להגיע לבייג'ינג כבר שכנה אצלו הרבה קודם. בכיתה ז' הכין מחזיק מפתחות עליו הטביע את התאריך 08.08.08. עם השנים שכח ממנו, עד שאחותו יעל החזירה אותו לתודעה לפני היציאה לאולימפיאדה. כעת הוא כבר מכוון אל עבר מטרה חדשה - לונדון 2012, או כמו שקוראים לה בבית משפחת מנדל - אלונדון 2012.