מה תעשה ראש הממשלה לבני?

האם תמשיך לדבר עם הסורים? תתקוף את איראן? ומה תחליט בשביל גלעד שליט? תחזית לפועלה של מי שעשויה בקרוב לקבל את ההכרעות הגורליות ביותר

רוני סופר פורסם: 28.08.08, 14:03

והיה ויתממשו התחזיות והסקרים, ובעוד שבועות ספורים יטיל הנשיא פרס על ציפי לבני להרכיב קואליציה בישראל - להיכן תלך ראש הממשלה הבאה בתחום המדיני? האם תוציא לפועל את חזון אולמרט והנשיא בוש, בדבר הסכם עם הפלסטינים עד סוף 2008? תצא למבצע צבאי בעזה - או תמשיך ברגיעה? תשחרר מאות פלסטינים "עם דם על הידיים" ותביא את גלעד שליט הביתה? ומה באשר למשא-ומתן עם הסורים וקרב המאסף נגד הגרעין האיראני?

חשוב לסייג: בשלב זה מדובר בסקרים, והמרוץ בקדימה פתוח. יתרה מזאת: גם אם תגבור על שלושת יריביה בפריימריז, הרי שבכנסת הנוכחית ובעיתוי הזה, מלאכת הרכבת הממשלה לא תהיה פשוטה כלל. ובכל זאת, החלטנו לבחון חמש נקודות מפתח, בהסתמך על העמדות שהביעה לאחרונה שרת החוץ, ועל סמך שיחות עמה ועם אנשיה הקרובים.

מדינה פלסטינית. לבני מתנגדת להסכם עקרונות זמני

ומותנה, וסבורה שחתירה להסדר תחום בזמן עלולה להוביל לתסכול ואלימות מחודשת, כפי שאירע אחרי קמפ-דיוויד. היא דוגלת ב"משא-ומתן מפורט, תוך עמידה נוקשה על האינטרסים הישראליים, עד להסכם קבע". לדידה, עכשיו זה הזמן לעשות זאת, כי זהו חלון הזדמנויות אולי אחרון בו תוכל ישראל לקבוע תוכנית מדינית על פי צרכיה שלה, ולא מתוך הכתבה בינלאומית או פאן-ערבית. כן, ייתבעו ויתורים קשים. מאידך, היא מבטיחה להתעקש בענייני ירושלים, אי-שיבת פליטים, הותרת גושי התנחלויות גדולים בידינו ועוד. לבני תנסה להביא לשיתוף פעולה בין שתי המדינות בנושאי מים, כלכלה ויתר הסוגיות האזרחיות. ההתקדמות תלויה ביכולת שיפגין אבו-מאזן ביישום ההבנות וההתחייבויות. עזה בראייתה הייתה ונותרה מכשלה, שבלעדי פתרונה - אין מדינה פלסטינית.

חמאסטן. שרת החוץ הייתה בין הדוחפים להכרזת הקבינט על עזה כ"ישות עוינת", ומבחינתה, מדובר בישות טרור לכל דבר ועניין. היא תומכת בהמשך בידוד החמאס בעזה על-ידי הקהילה הבינלאומית, וקובלת על היעדר התגובה נוכח ההפרות ברגיעה הנוכחית. על ירי, אומרת לבני, צריך להגיב בירי; על הפרות צריך להגיב כך שהצד השני יבין שאין מחילה. לא, היא לא תהסס לצאת למבצע צבאי בעזה, אם יהיה ברור שהוא ישרת את מטרות ישראל. אבל מבצע צבאי הוא לא האפשרות היחידה. בכל מקרה, כפי שהוכיחה מלחמת לבנון השנייה, תחילה יש להגדיר בבירור מהי מטרת המבצע.

גלעד שליט. נושא טעון ומורכב במיוחד, מבחינת לבני. מצד אחד, היא חשה מחויבת להשבת החייל החי הביתה למצפה-הילה, כחלק מהמחויבות הערכית של כל שלטון לחייליו; מאידך, עניין המחיר בעייתי מאוד בעיניה. לא בכדי הוצאה לאחרונה על-ידי אולמרט מהוועדה לבחינת ההקלות לאסירים פלסטינים ש"דם על ידיהם", בראשות חיים רמון. אם תכהן כראש ממשלה בישראל, היא מתכוונת להמשיך במשא-ומתן עקיף קשה מול החמאס, שכן התקפלות עלולה לאותת על ויתור לקיצונים. הדבר מנוגד לעמדתה הבסיסית, שהסכסוכים בעולם כיום הם בין המתונים לקיצונים, וכל ויתור לאחרונים - ודאי בנושא שחרור חטוף - עלול להוביל לחטיפות נוספות.

סוריה. לבני לא חשה בטוב עם השיחות העקיפות, שמתנהלות כיום בתיווך טורקי. היא חולקת הן על הדרך העקיפה והן על התוכן. ספק רב בלבה אם הסורים אכן מעוניינים בשלום, או שמא רק בעצם המשא-ומתן. שלום יחייב אותם להתנתק מ"ציר הרשע", לחדול מתמיכתם בארגוני הטרור, לעצור את הברחת הנשק לחיזבאללה. משא-ומתן בלי שלום, כפי שהיא חוששת שמתנהל בפועל, נותן לסורים אפשרות לחמוק מכל ההתחייבויות הללו. אם היא ראש ממשלה, אומרים לנו אנשיה, היא ממשיכה את המשא-ומתן - אך תובעת מהסורים הבהרות לפני כל דבר אחר. "שלום הוא לא רק חומוס בדמשק", היא חוזרת ואומרת, "שלום הוא שלום מלא ואמיתי".

איראן. "לבני אינה מורידה שום אופציה מהשולחן", מבהירים קרוביה

ברמז, את מה שאפשר לתרגם לכך שגם אופציה צבאית היא אפשרית. לא עכשיו, אולי, אבל אפשרית. לא על-ידי ישראל בלבד, אבל אפשרית. אלא שעד אז, סבורה לבני, יש עוד דרך ארוכה לפנינו. אם היא ראש ממשלה, אומרים אנשיה, היא תבהיר שישראל אינה בחזית העימות, אלא "חלק מהעולם הנאבק בגרעין בידי קיצוני כמו אחמדי-נג'אד". אז מה עושים? פועלים הרבה יותר בעולם להכבדת הסנקציות - במועצת הביטחון, בקרב המדינות המקיימות עם טהרן קשרים, וגם אצל גופים פרטיים, בנקים, חברות, מפעלים ומוסדות.

אלה אם כן קווי מדיניותה המדינית-ביטחונית של ציפי לבני. "מה שרואים אצלי זה מה שמקבלים", היא חוזרת ומבהירה. אין דברים נסתרים. אם אפשר לסכם במשפט אחד, הרי שבהשוואה לקווי מדיניותו של ראש הממשלה היוצא, לבני היא אולי יותר - אך מאותו הדבר עצמו.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו